היי דרומה בטבלה

קשים החיים בארץ כנען… אחרי משחק שיא בפולין, הפועל חולון חזרה אמש לליגה הישראלית ה-מסתבר-מאתגרת, יצאה למשחק חוץ בעיר הכי דרומית בארץ והפסידה להפועל אילת בתוצאה 90:81.
אבל זה לא התוצאה הסופית שמדאיגה, אלא בעיקר הדרך: שוב חולוניה לא עושה הגנה וחוטפת 90 נקודות, שוב לוקח לנמרים הרבה יותר מדי זמן להיכנס למשחק כמו במשחקים האחרונים – אז לקח 2-3 דקות לקלוע נקודות ראשונות, הפעם לקח לא פחות מ-5 וחצי דקות לעלות על הלוח (ו-4 נקודות ב-7 דקות של משחק בסה"כ), שוב חולוניה נראתה כבויה וללא אנרגיה ושוב כמו מול אוסטנד, דקות בודדות של משחק טוב הביאו לחזרה שמיד התמוססה לה כשהיריבה בורחת לפער דו ספרתי ומבטיחה לה את הנצחון.
אין ספק שמשהו לא עובד ושצריך שינוי, ושינוי כזה אכן הגיע היום בדמות החתמתו של שחקן חדש – טרוי קופיין, שהודעה על החתמתו יצאה שעה קלה אחרי ההפסד. האם מישהו ישוחרר בהמשך? לא ברור.

המשחק התחיל כאמור בצורה נוראית עבור חולוניה, שהדבר היחיד שניחם את האוהדים הסגולים שעשו את הדרך וסבלו מכל רגע בפתיחה, היה שאילת גם כן לא רצה ולא ניצלה זאת יותר מדי. כך או כך אחרי 5 דקות של כדורסל לוח התוצאות הראה את התוצאה 7:0 לאילת (!) כשרק אחרי 5 דקות ו-23 שניות מרקוס פוסטר סוף סוף העלה את הנמרים על הלוח. קליין, האוול ושמחון עלו גם הם על הלוח מיד אחריו, אך איפה ההגנה? 3 מהלכים של 3 נקודות של אילת ברציפות (סל ועבירה ו-2 שלשות) נתנו למקומיים יתרון דו ספרתי – 18:8. פניני הגיב בשלשה שסימנה את חזרתו למשחק, האוול צימק ל-5 אך עד סוף הרבע עוד מיני-ריצה של אילת החזירה אותה ליתרון דו ספרתי, 24:13 אחרי 10 דקות פשוט רעות של חולון.

הרבע השני נפתח מעט טוב יותר כשריצ'רדסון והרוש קלעו שלשות שהורידו את הפיגור ל-5. אילת הגיבה ב-איך לא-מיני ריצה נוספת שהחזירה את הפער לדו ספרתי, אך וויליאמס ופניני הגיבו בריצה נגדית כשדאנק של וויליאמס קבע 30:28 בלבד לאילת – ריצת 9:0 חולונית. אילת שמרה על פער בטחון כשהגיבה עם שלשה וסל, אך ריצ'ארדסון עם שלשה נוספת וסלים של ווליאמס וקליין קבעו שיוויון 37. קצת לפני הרבע שלומי הרוש השלים את המהפך מהקו וקבע את תוצאת המחצית, איכשהו חולוניה יורדת להפסקה עם יתרון שהיה גם יתרונה הראשון במשחק, 39:37, למרות הפתיחה הנוראית.

בפתיחת הרבע השלישי רפי מנקו (שיא קריירה של 24 נקודות) ואוחיון החליפו סלים, היתרון עבר מצד לצד כשקליין ופוסטר הצטרפו גם הם לחגיגה, אלא שאז אילת רצה 12:1 ועלתה שוב ליתרון דו ספרתי כשחולון לא הפסיקה להחטיא ולאבד. האוול והרוש הורידו שוב לפער חד ספרתי ופניני מהקו וריצ'דסון צימקו עוד לקראת הרבע האחרון, 65:59 לאילת בסוף הרבע השלישי.

את הרבע האחרון אילת פתחה שוב טוב מבחינתה ועלתה לפער דו ספרתי. האוול עם 3 נקודות רצופות, פניני עם שלשה ופוסטר עם דאנק נאה החזירו את חולון למשחק וצימקו ל-70:67 בלבד, אלא שאז ממש כמו במשחק החוץ מול אוסטנד הבלגית, בעקבות כמה דקות טובות של החולונים המקומיים לקחו פסק זמן ממנו חולון פשוט לא חזרה. אילת רצה באין מפריע 16:3 כשהדרומיים קלעו בכל התקפה מול הגנה רכה עד לא קיימת, עלו ליתרון 16 ולמעשה גמרו את המשחק. שחקני חולון דווקא ניסו לחזור ולהילחם כשפוסטר, שמחון ולטביוס וויליאמס עוד מספיקים לצמק ל-88:80 חצי דקה לסיום, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי, 90:81 לאילת בסיום.

וויליאמס כאמור היה מנקודות האור הבודדות כשסיים עם 14 נקודות (7-11 מהשדה, 0-3 מהקו, 4 הטבעות) ו-10 ריבאונדים. פוסטר עם 12 (5-6 לשתיים, 0-4 לשלוש, 2-5 מהקו) ופניני עם 11 (3-4 לשלוש) היו סבירים, קליין עם 10, והאואל עם 9 (8 ריבאונדים) ניסו גם כן, ריצ'רדסון עם 8 לא היה מורגש מדי (3-4 מהשדה), אוחיון סיים עם 7 (3-8 מהשדה) ומסר ההרבה אך גם איבד המון (6 אסיסטים, 6 איבודים), הרוש חגג אמש יומולדת 32 (מזל טוב!) אך לא קיבל מתנת יומולדת וסיים עם 6 בלבד (1-6 מהשדה), שמחון חזר למקום בו כיכב בעבר וקלע 4 בלבד, וריאן תומפסון כמעט הציג שורה סטטיסטית מאופסת לחלוטין כשכמעט לא זרק וגם לא קלע נקודה לרפואה.

כל הכבוד לכ-30 האוהדים שעשו את הדרך הארוכה לאילת, לא היה מגיע להם לראות תצוגה כזאת חסרת מלחמה ותשוקה.

אין יותר מדי זמן להתאושש, ביום רביעי ה-6.11 בשעה 21:30 שעון ישראל, תצא חולוניה למשחק חוץ לא קל מול שטרסבורג הצרפתית, משחק שיכול בהחלט לקבוע כיוון להמשך העונה האירופאית של חולון.
בהצלחה!