וכשאני מתפרק
את יותר שלמה
גלים גלים בא הכאב
לב שבור הוא לב שלם
לב שבור הוא לב שלם
ברי סחרוף בשירו המפורסם "לב שלם", הטיב לתאר את ההרגשה של כל אוהד חולון אתמול בלילה, שכן זה בהחלט אחד ההפסדים הכואבים והאכזריים ביותר של הפועל חולון אי פעם, בטח בשנים האחרונות.
עם הגב לקיר וכשסאסרי עשתה את העבודה וניצחה את מנרסה, חולוניה פגשה אמש את לייטקבליס הליטאית והייתה חייבת נצחון בכדי להשלים קאמבק ולעלות לשלב הבא באירופה. 2 דקות לסיום חולון עוד הובילה ב-5, 15 שניות לסיום ב-2 נקודות, אך טעות גדולה של מרקוס פוסטר שעשה עבירה בזריקה ל-3 על שחקן לייטקבליס כשניה לסיום, אפשרה לליטאים לנצח מ-3 קליעות עונשין על חודה של נקודה 69:68, להדיח את חולוניה שנה שניה ברציפות במשחק המכריע ולעלות על חשבונה. אם במשחק בשנה שעברה חולון לא עמדה בלחץ ולא הייתה במשחק, הפעם הנצחון כבר היה בידיים שלנו אך שוב, כמו במשחקי הבית מול שלושת העולות האחרות מהבית שלנו (טורק טלקום עם הפסד ב-3 נקודות, סאסרי הפסד ב-2 נקודות ואוסטנד הפסד בנקודה) הנמרים פספסו את הנצחון הקריטי כל כך על חודו של סל. כמה עצוב, כמה כואב.
אבל נעשה הפסקה רגע לצורך תרגיל מחשבתי: דמיינו לרגע שאתם אוהדי מכבי חיפה בכדורסל והקבוצה שלכם מובילה 8 שניות לסיום ב-2 הפרש במשחק קריטי סופר חשוב. שחקן היריבה לוקח כדור…5… 4… 3… 2… זורק שלשה נואשת… וקולע. הפסדתם את הגביע הרגע לבריאן טולברט מחולוניה, הפסדתם תואר. עכשיו דמיינו שאתם אוהדי מכבי ת"א ומאליק דיקסון לקח לכם אליפות, או גלן רייס לקח לכם גביע בשניה האחרונה.
מה המסקנה? צריך לקחת הכל בפ-ר-ו-פ-ו-ר-צ-י-ה.
נכון, זה הפסד כואב מאוד, מאוד רצינו לעשות היסטוריה ולעלות לראשונה, חולוניה השנה לא יודעת לקחת משחקים צמודים במפעל הזה בעיקר בבית. אבל לא הפסדנו תואר. הפסדנו כנראה את הזכות לפגוש בשלב הבא קבוצה חזקה מאוד (אחת האופציות זה ירושלים) לסדרה של 3 משחקים בלי ביתיות שהיה קשה עד בלתי אפשרי לעבור. הקבוצה באמת ניסתה, נלחמה ונתנה את הדם אבל לא הצליחה. מה שבאמת משנה זה הדרך לטווח הארוך ועם ההנהלה הנוכחית ובהנחה ונמשיך בדרך הנוכחית, העתיד ורוד. אנחנו עוד נשבור את הנאחס של המפעל הזה ונעלה שלב.
והיה גם משחק.
המשחק נפתח לא טוב עבור חולוניה שהתקשתה מאוד בהתקפה. האוול קלע את סל השדה היחיד בדקות הראשונות אך למזלם של הנמרים גם האורחים התקשו וקלעו באחוזים נמוכים. האורחים הובילו רוב הרבע הראשון אך קליין,פוסטר ודאנק של אלכסנדר קבעו מהפך בסוף הרבע, 16:15 לחולון.
אלכסנדר המשיך את היכולת הטובה בפתיחת הרבע השני אליו הצטרף קופיין, יחדיו קבעו יתרון 7 (22:15), פסק זמן של האורחים. שלשה של קופיין וסל של תומפסון שמרו את הפער על כנו, פניני קלע עוד שלשה משלו אך האורחים הצליחו לצמק, 36:32 במחצית לחולוניה.
בתחילת הרבע השלישי פוסטר סיפק דאנק מרהיב אך המומנטום עבר דווקא לצד השני כשהאורחים השלימו מהפך ונטלו את ההובלה, הרבה בגלל שיפוט חד צדדי לטובת האורחים ולרעת חולון. לוח עבירות הראה על 0 עבירות לחובת האורחים לעומת 6 לחולון בשלב מוקדם מאוד, כשקליין והאוול נקלעו שניהם לבעיית עבירות וקיבלו את העבירה הרביעית בשלב מוקדם, פוסטר קיבל עבירה טכנית והאורחים עלו ליתרון 47:41 לקול שריקות בוז אדירות של הקהל לשופטים, פסק זמן של דדאס. מפסק הזמן חזר פניני עם שלשה, אוחיון ופוסטר קלעו סלים משלהם והשלימו מהפך מהיר וריצת 7:0. עד לסוף הרבע היתרון עבר מצד לצד כשפוסטר סיפק 2 הטבעות יפות, 55:54 לחולון בסוף הרבע השלישי.
העצבים החלו לשחק תפקיד כבר מפתיחת הרבע האחרון. הרוש עלה על הלוח, קופיין והאוול העלו ליתרון 5 (61:56) אך האורחים ביצעו מהפך אחרי שלשה שנתנה להם יתרון נקודה. פוסטר החזיר את היתרון עם שלשה, פניני העלה ליתרון 5 עם שלשה משלו כ-2 וחצי דקות לסיום, אך ממש כמו במשחקים הקודמים שברחו לנו מהידיים, הנמרים לא הצליחו לקלוע עוד נקודות עד לסיום. האורחים צימקו ל-2 הפרש עם קליעת עונשין 1 מ-2 ועוד סל, קופיין איבד כדור וקליין החטיא זריקה ביד אחת, האורחים יצאו להתקפה מכרעת מבולבלת כ-17 שניות לסיום, שבה הכדור הגיע איכשהו מכל הבלאגן לפאוליוס ולינסקאס שניסה לזרוק שלשה בשניה האחרונה, ופוסטר ניסה לעצור אותו ועשה עליו עבירה ל-3 זריקות עונשין. למרבה הצער מי שהלך לקו הוא שחקן של 91% מהעונשין והוא עמד בלחץ וקלע את שלושת הזריקות. קצת פחות משניה נשארה על השעון וקופיין הצליח לזרוק שלשה אך החטיא, 69:68 אכזרי מאין כמוהו לליטקבליס בסיום.
הגיבור הטארגי מרקוס פוסטר סיים עם 17 (8-8 לשתיים, 0-5 לשלוש, 4 איבודים), פניני קלע 11 (3-5 לשלוש, 3 חטיפות), אוחיון (3-4 מהשדה) וקופיין (4-10 מהשדה) 9 כ"א, אלכסנדר (4 אסיסטים) והאואל (3-3 מהשדה, 3 חטיפות) 8 כ"א, הרוש, תומפסון וקליין (1-6 מהשדה) 2 כ"א.
מעל ל-3000 אוהדים חולונים הרעישו אולם ועולמות בתצוגת עידוד נהדרת כמו שצריכה להיות במשחק מכריע. תודה לכל מי שבא לעודד.
מאמן חולוניה סטפאנוס דדאס אמר בסיום: "לא קל לנו להפסיד בדרך הזאת, ולא בפעם הראשונה העונה. זה בהחלט יום מאכזב. אני לא יכול לבוא בטענות לשחקנים. הם נלחמו ונתנו כל מה שהיה להם. לצערי, נקלענו לבעיית עבירות וזה הפר את האיזון שלנו. היה להם הרבה מזל: שלשה עם הקרש, קליעות עונשין. זה הספורט, ואני מאחל הצלחה לליטקאבליס. יהיה לי קשה להרים עכשיו את הביטחון של השחקנים".
טרוי קופיין התקשה לדבר בסיום: "קשה לתאר את ההרגשה כרגע. אני לא טוב בלדבר על הרגשות שלי. באנו עם ביטחון גבוה, וזה קשה".
אחרי לא מעט דרמות ואכזבות, נשארה הליגה. ביום שלישי ה-11.2 בשעה 19:20 מארחים את מכבי חיפה בחולון.
אנחנו חולוניה, חייבים להמשיך הלאה עם ראש מורם. זה גם התפקיד של הקהל להרים את המורל של השחקנים. עכשיו יותר מתמיד, חייבים לבוא לתמוך.
כולם באים!