הפועל חולון הייתה המתנגדת העיקרית לחידוש הליגה אחרי פגרת הקורונה הצפויה. מתנגדת אחרת קצת פחות קולנית, הייתה מכבי תל אביב. אמש נפגשו ביד אליהו 2 הקבוצות, ובעוד התל אביבים הצליחו להתאושש ולחזור בזכות הכסף הגדול לסגל קרוב למדי לזה שהיה להם לפני פגרת הקורונה, חולוניה נבנתה מחדש לחלוטין ולא בצורה מיטבית בלשון המעטה. ידוע לכל שהזרים שהביאו בחולון זה לאו דווקא זרים שיבחרו לשחק בשורות הנמרים בסיטואציה רגילה ואף אחד לא חשב שיהיה כל כך קל, אך בסתר ליבם כל אנשי חולוניה קיוו שלא יראה משחק כמו שנראה אמש בהיכל יד אליהו.
במשך ח"י דקות חולוניה עוד שמרה על הכבוד, נלחמה ושמרה על משחק צמוד, קצת לפני המחצית הפער החל לגדול ובמחצית השניה כבר נראתה התפרקות טוטאלית שהביאה להפסד מביך בתוצאה 103:65.
זאת הספורטיביות שבהחזרת ליגת העל?
בפתיחת המשחק, נקודת האור היחידה של חולוניה ג'ימי הול פתח טוב עם 6 הנקודות הראשונות של הנמרים. וושינגטון וג'רמיין לאב נכנסו לעניינים, שלומי הרוש חימם את הידית וחולון ירדה ביתרון מפתיע 22:21 בסוף הרבע הראשון.
בפתיחת הרבע השני טרוצקי עם מהלך של 3 נקודות והרוש עם סל נוסף שמרו על הפער, לפני שריצת 9:0 של המקומיים הפכה את התוצאה. הול ואוחיון שמרו על משחק כולל שלשה של אוחיון על הבאזר של שעון ה-24 שהשוותה לשיוויון 35, המקומיים החלו לרוץ ולברוח וג'ימי הול צימק קצת ל-47:40 למכבי במחצית.
המחצית השניה זה באמת לא משהו ששווה לכתוב עליו. מכבי החלה עם ריצת 10:0 שגמרה מעשית את המשחק, הובר קטע עם סל בכורה שלא ממש עצר את הריצה, טרוצקי ניסה לעשות משהו עם סלים בצבע אלא שהריצה נמשכה והיתרון כבר חצה את רף 30 הנקודות ברבע מביך שנגמר בתוצאה 33:8, 80:48 בסוף הרבע השלישי. הרבע הרביעי היה כאמור לפרוטוקול כששחקני הספסל החלו לעלות והפער הגיע כבר אל רף 40 הנקודות והסתיים מעט מתחתיו, 103:65 למכבי תל אביב בסיום.
ג'ימי הול היה כאמור נקודת האור עם 19 נקודות (8-13 מהשדה) ו-8 ריבאונדים אך גם 5 איבודים. דזי וושינגטון קלע 11 (4-9 מהשדה), אוחיון (4 איבודים), טרוצקי (3-8 מהשדה) והרוש 7 כ"א, לאב 6 (4 איבודים), הובר 4 (1-5 מהשדה, 4 אסיסטים), דדון 3, פניני 1 (0-3 לשלוש). כן שותף: ז'אנו.
בבית העליון כל משחק הוא קשה במיוחד. מתי חולוניה תשיג נצחון בכורה? לא ברור.
אולי ביום ראשון ה-28.6.20 בשעה 21:00 מול מכבי ראשון לציון בחולון. שיהיה בהצלחה.