ראיון מיוחד עם שלושת יוצרי הפודקאסט "הקול סגול"

שלושת חברי הפודקאסט "הקול סגול", רואי נחום, מאיר עובדיה וסתיו טבוך שלום לכם. ספרו על עצמכם.
רואי: בן 21 מחולון, חולוני כל חיי, סטודנט למשפטים באוניברסיטת תל אביב. מנוי ביציע C, איש כדורסל כמו חבריי לפאנל אבל קודם כל אוהד הפועל חולון. אני כותב על כדורסל בפורומים שונים כמו קבוצת הפייסבוק "קהילת הכדורסל" שם אני גם מנהל, אני מאוד אוהב להתעסק בנושא. בעוד חצי שני מתגייס לצה"ל בתור עתודאי.
מאיר: בקרוב בן 23, גם סטודנט למשפטים בשנה אחרונה כמו רואי. אני בנאדם שמאוד אוהב לדבר ודי רואים את זה, וגם לכתוב. אני וסתיו בשיא מגיפת הקורונה פתחנו עמוד פייסבוק על כדורסל בשם "פיק אנד רול" שיש בו 2300 חברים ואנחנו מתעסקים רוב היום בכדורסל. מעבר לזה אני עובד במחלקה משפטית של חברת תעופה מוכרת. גדלתי ועברתי בכל מחלקות הנוער של הפועל חולון כמו סתיו, ושנינו גם בוגרים של מגמת הספורט של תיכון ק"ש. עסקתי גם באימון עד לפני שנה-שנתיים אבל זה משהו שלא יחזור כי אני יותר אוהב לדבר מאשר להיות במגרשים.
סתיו: בן 22, כמו שמאיר אמר אנחנו מנהלים את עמוד פיק אנד רול בפייסבוק. כרגע – או שלא – אני ממלצר בקפה גן סיפור בחולון, אני עדיין בשיקולים של מה אני רוצה ללמוד, עשיתי פסיכומטרי ועדיין מתלבט, מחכה עוד שנה.

וואו 3 אקדמאים, יפה. וחושבים שלא סיימנו בית ספר.
לפני שנמשיך בראיון, מאיר למה בפודקאסט שלכם אתה אף פעם לא מרוצה? בסוף יקראו לך "מאיר תירגע".
מאיר: כנראה שרף הדרישות שלי הוא גבוה, אני מצפה תמיד ליותר, זה תכונה טובה לדעתי.

מקווה שזה לא מתבטא כלפיי חברייך לפאנל שאתה לא מרוצה מהם חלילה.
מאיר: אם אנחנו לפני יום כיפור אז אני רוצה להתנצל… סתם סתם.

אז מאיפה אתם מכירים? מהיציע?
מאיר: אני וסתיו מכירים מגיל צעיר, שיחקנו בכיתה א' יחד באותה קבוצה. אני ורואי הכרנו דרך הרשת, דרך טוויטר ודרך חברים משותפים. הרשת הכירה ביננו.
סתיו: כמו שמאיר אמר לא הייתה היכרות מוקדמת עם רואי, הכרנו דרך הפייסבוק, הרשתות החברתיות. המפגש הראשון שבאמת דיברנו אחד עם השני זה מפגש שעשינו לקראת הפודקאסט. אני ומאיר למדנו יחד בחטיבה ובתיכון ועד היום אנחנו בקשר טוב.
רואי: זה התחיל בתוך קשר מקצועי, אהדה לכדורסל ולהפועל חולון ואז מתוך הקטע המקצועי זה עבר לקטע האישי ובמרכז שלו המיזם של הפודקאסט.

מפתיע, אז הפודקאסט זה הלב. אז בעצם מאיר וסתיו חברים ורואי לא.
מאיר: למה ככה? לא לא רואי חבר, מגדיר אותו כחבר.

איך עלה הרעיון לפודקאסט? מי העלה את זה? איך נוצר הפאנל?
רואי: הרעיון היה של שלושתינו אבל אני באתי עם הרעיון הראשוני הגולמי לפני כחצי שנה. אני צרכן גדול של פודקאסטים מכל הסוגים וכל הנושאים וזה ממלא לי את כל היום, ומזה תקופה ראיתי את הקבוצות הבכירות במדינה כמו מכבי ת"א והפועל י-ם – שאמנם שם המיזם נפל, אבל גם להפועל ת"א ולהרבה קבוצות כדורגל שמכבדות את עצמן כולל באר שבע ונתניה יש להן פודקאסט אוהדים שמתפעלים ומביעים את הדעה שלהם, וזה הרים את הקהלים. אמרתי לעצמי – למה לא אצלי? זה היה סוג של חלום. זרקתי את זה למאיר בשיחה עוד לפני הקורונה, וגם לסתיו…
מאיר: אני אמשיך, מאוד חשוב לי לדבר על כל נושא ואני לא אוהב להיות תקוע בנושא אחד. רואי פנה אלי ואמרתי לו שבוא נעשה פודקאסט יותר כללי על כל הכדורסל, למה להישאר על קהילה מצומצמת? רואי הכי האמין שיש לזה פוטנציאל, לא האמנתי שיהיה לזה הרבה שומעים אבל יש כמויות מאוד יפות ואנשים מאוד מפרגנים לנו בהמון הודעות שנשלחות לעמוד. כשאתה רואה הדבר הזה ואתה משקיע מעצמך – זה נותן לך דלק.
רואי: בהתחלה זה היה רק דיבורים באוויר, אחרי זה במהלך הסגר הראשון כשהיה לנו משעמם ישבתי בצורה דקדקנית וכתבנו תכנית עבודה מסודרת. אפילו העלתי פוסט בקבוצת האוהדים בו התחזתי לסטודנט לתקשורת ואמרתי שלצורך עבודה אני צריך שהאוהדים ימלאו סקר לגבי התקשורת של הפועל חולון והאם מרוצים או לא, זה בעצם היה סקר שוק בשביל הפודקאסט, זה לא באמת היה בשביל עבודה של סטודנט לתקשורת. כל החששות שמאיר וסתיו העלו היו רלוונטיים ורציניים אבל בסקר השוק הזה קיבלנו תמונה מאוד חיובית ואינדיקציה רצינית לצמאון של הקהל החולוני לתוכן בנושא של הקבוצה.
סתיו העלה את הנקודה שזה כמות מוגבלת של אנשים וזה נישה והוא צודק, אבל בסופו של דבר לקחנו החלטה והלכנו על זה בכל זאת. הרעיון נכתב במהלך הסגר הראשון ובסוף מרץ כבר הייתה תכנית עבודה כתובה עם הצעות מחיר, עשינו הפסקה וחיפשנו את התזמון הכי טוב להקליט, אמרנו שכדאי לסיים עם העונה הנוראית שעברה ונעשה פודקאסט לקראת העונה הבאה, ובאמצע אוגוסט הקלטנו את הפרק הראשון.

מאיפה הידע בכדורסל?
סתיו: מגיל קטן אני רואה כדורסל. אני זוכר את המשחק הראשון שראיתי בגיל 4 שאז היה את הקליק הראשוני ומאז אני רואה כדורסל על בסיס יומי. זה התחיל בהתחלה עם מכבי ביורוליג כי כשהייתי בן 4 עד גיל 10, הפועל חולון הייתה בליגות נמוכות ולא הייתה גישה לראות את המשחקים וגם צריך להודות שזה היה פחות אטקרטיבי. שיחקתי גם כדורסל עד כיתה יב', זה משהו שגדלתי לתוכו ובשנה האחרונה התחלתי לפתח את זה ולהפוך את זה למשהו יותר מקצועי.
מאיר: שיחקתי כדורסל עם סתיו כמו שהוא אמר עד גיל נוער, אבל זה לבד לא מספיק כי הרבה משחקים. עברתי קורס מאמני כדורסל, אימנתי גם בעבר ומעבר לזה כדורסל זה חלק בלתי נפרד מהיום-יום שלי. יש את עמוד הפייסבוק שהוא תובעני, יש קבוצת וואטסאפ סודית, אחת הטובות בארץ עם חבר'ה מהחזקים בענף, כולל כמה שופטים שנמצאים ועוזרים לנו לפענח סיטואציות מעניינות.
רואי: אני באתי מהעולם התיאורטי יותר ופחות מהרקע הפרקטי בניגוד לחבריי. צברתי את הידע מלימודי תיאוריה בגיל די מאוחר, רק בשנות העשרה שלי התחלתי להתעסק בזה בצורה שוטפת. תמיד הסתכלתי על זה בזווית של – לא בדיוק עיתונאי – יותר הבנאדם שמנתח מהצד ושואב ידע ממאמרים, פודקאסטים וכו'. הפודקאסט שלנו זה דרך מצויינת בשבילי להבין כמה עמוק הידע שלי בכדורסל, ולראות איך אני מיישם את הדברים. בניגוד לסתיו גם שהוא יותר בקטע המקצועי, אותי מעניין גם המעטפת: הארגונים, התקציבים, הקטע המשפטי, הקטע הניהולי, המנהלת. מאיר הוא שילוב של הדברים. גם בקטע המקצועי יש לי מה לתרום אבל גם ללמוד מחבריי לפאנל.

אז אם סתיו הוא יותר בקטע המקצועי, איך סתיו דירגת את גלבוע-גליל בדירוג העונתי שלך במקום השלישי? איך הימרת שהם יסיימו במקום שלישי?
סתיו: אמרתי את זה בפודקאסט… יש שם שילוב שחקנים טוב…

נדבר עוד מעט על גלבוע/גליל, יריבתנו ברבע גמר גביע ווינר סל. מתי התחלתם לאהוד את הפועל חולון?
מאיר: כשאתה שחקן של המועדון בנוער, נותנים לך את הפלסטיק של המנוי מהרגע שאתה חותם על הטפסים. זה התחיל כסוג של הרגל ומשם זה כבר נהיה חלק מהחיים. כשאתה גדל בפחים עם כל הזיעה והריח המסריח, זה כבר נהיה חלק מהתרבות של החיים שלך.
סתיו: אני זוכר את המשחק הראשון שלי בגיל 6 נגד ראש העין בליגה ארצית כשהייתי בפחים, אבל אני מנוי מעונת האליפות מעונת 2007/8 ברצף עד היום. הייתי בפחים בשער 2 והיום אני נע בין שערים A ל-C, עדיין לא סגור על עצמי ומתלבט אם לעבור לשבת ליד מאיר או לא. אני מפחד לנטוש את אבא שלי אחרי כל השנים, לא החלטה קלה.
רואי: לא הייתי ילד פחים, ההתעניינות שלי בכדורסל הגיעה בשלב מאוחר יותר. ברגע שהתחלתי להיכנס לעולם הזה לפני 7-8 שנים התחלתי ללכת למשחקים בפחים אבל לא באופן קבוע, וכשעברנו לאולם החדש אז עשיתי מנוי ומאז אני לא מפספס משחק. הייתי אוהד הפועל חולון מהרגע שהתחלתי להתעניין בכדורסל, אבל הייתי אוהד מרוחק יותר שעוד לא מבין את הדברים. הקהל של חולוניה מאוד דומיננטי וחם ואוהב וזה כיף מבפנים, אבל כשאתה בא מבחוץ לוקח זמן להתחבר ולהבין וזה נראה קצת כמו משהו זר. בסוף החיידק נדבק וזה הולך ומחמיר עם השנים, זה לא יעלם ולא יעצר.

זה רק אתם או המשפחה?
סתיו: זה גם אבא שלי ואחי התאום.
מאיר: רק אני ואחי.
רואי: אני הייתי החלוץ שסחבתי אחרי את אחי ואבא שלי ליציע C.

זה כמו קורונה, זה מדבק.
רואי: בדיוק, זה תהליך. יש את האוהדים שמתגאים שהם היו מההתחלה, מהבסיס, שהיו מהאוהדים הראשונים בפחים וזה סוג אחד של אהדה, אבל אני מעיד על עצמי בצורה כנה גלויה ואמיתית שאני חלק מהגל החדש של האוהדים של הפועל חולון שנכנס בשנים האחרונות, כשברגע שהמותג התחיל לגדול ולהתעצם בתוך העיר אז אני חלק מאלה שנכנסו בעקבות זה. אני חלק מהתהליך ואני אוהב להגיד את זה ולהחמיא לאנשים במועדון על זה שאני תוצר של העבודה המצויינת שלהם.

יפה. ספרו את החוויה הכי זכורה לכם שקשורה להפועל חולון. איזה משחק, אירוע שקשור לקבוצה.
סתיו: הגביע של 2009 עם השלשה של טולברט. הייתי ביד עם שקית הנישנושים שחילקו על הכסאות, הייתי בשורה האחרונה ביציע כילד בן 10 שלא רואה כלום ועדיין זה האירוע הכי זכור לי. ראיתי את האוהדים קופצים, את הסל עצמו בקושי ראיתי.
מאיר: הזכרון הראשון שלי זה העלייה שלא הייתה, משחק העלייה נגד עפולה עם הסל של עדי פרג. יש גם את גלן רייס ג'וניור אבל אם אני הולך אחורה בזמן אז זה המשחק שהכי חקוק לי בזכרון.
סתיו: בבית ספר לכדורסל כמה שנים אחר כך היינו זורקים זריקה אחרונה וצועקים "עדי פרג"…!
רואי: היו לי הרבה רגעים יפים ומרגשים, אבל אני זוכר רגע מסויים בעונת 2018/19 במשחק נגד גלבוע/גליל בבית שהפסדנו ב-15 הפרש וזה היה לפני התקרית של גלן ופניני, היה רגע מסויים שהסתכלתי על שניהם על הפרקט והתחילו לי כאבי בטן, של משהו מוזר ולא בריא שקורה פה, וככה הלכתי הבייתה. זה רגע שלא יוצא לי מהראש.

הנה, אתה לגמרי אוהד הפועל חולון אם מה שאתה זוכר זה רגע קשה, הרבה סבל עברנו עד התארים. מה מתוכנן בעתיד בפודקאסט?
מאיר: אני האחראי על לוח הזמנים ואני מנסה ליצור קשרים עם אנשים שיבואו לפודקאסט. יש כמה חבר'ה מעניינים בשבועות הבאים אם יתאפשר. התכנון זה לא לדבר באוויר כמו עד עכשיו בקיץ אלא להיות חוצץ בין משחקים ולעבור לדבר על המשחק שהיה ועל המשחק שיהיה. בין לבין אוהדים יעלו לשידור, ידברו וישאלו שאלות. יהיו גם אורחים, שחקנים, אנשי תקשורת, צוות מקצועי והנהלה כמו שאיתן הגיע… זה יהיה פודקאסט גלובלי אבל ממוקד בהפועל חולון.
רואי: יש תכנית כבר לפרקים הבאים שהשתבשו קצת בגלל הסגר. מבחינת האורחים יבואו הכל מהכל: גם שחקנים ואנשי צוות כמו שמאיר אמר וגם אנשי כדורסל חיצוניים שיבואו לתת את דעתם המקצועית על הפועל חולון מנקודת מבט של מישהו שהוא לא אוהד, יבואו גם אוהדים מהיציע כמו אוהד אבנשטיין שהוא יחודי בקהל שלנו, והסלט הזה יצור לנו את התכנית השבועית. יש גם תכניות לעתיד לפתח את זה לפרקי צבע, נוסטלגיה ועוד.

אז מתי דדאס מגיע?
רואי: איתן הציע את זה אבל סתיו לא מתמיד בשיעורי יוונית שקבענו בזום…
מאיר: אנחנו עוד חושבים על הטכניקה ועל איך נתמלל את כל הדברים שלו ולהוסיף תרגום, אבל זה יקרה.

מי בחר את שיר הפתיחה, "חולון זה אטלנטה" של הרכב הראפ "חולון אימפריה"?
רואי: באולפן שאנחנו מקליטים בו, אולפני "המקלט", יש בחור נהדר בשם שי בשן שהוא המנהל והבעלים של האולפן, איש מוכשר מאוד שבעוונותיו היה חלק מהיוצרים של "חולון אימפריה", הרכב ראפ חולוני שעבד עם אמני הראפ הישראלים הכי גדולים שיש. השיר הכי גדול שלהם זה השיר הזה שהקליפ שלו אגב צולם בסוקולוב. הם אנשים נהדרים. חיפשנו שיר שיש בו הרבה את המילה חולון כי זהות זה חשוב, אז אני ושי עשינו אחד ועוד אחד וככה זה נבחר.

אם "חולון זה אטלנטה" אז צריך פרק השוואה לאטלנטה הוקס, אין ברירה…
רואי: דווקא בקטע של הכדורסל זה דימוי פחות מגניב, אבל בכל התחומים האחרים זה אחלה דימוי.
סתיו: כמו שהימרתי שגליל יהיו מקום שלישי, השנה אטלנטה יהיו בפלייאוף.

אם כבר גליל, מעט לפני שהראיון נערך נקבע שהם יהיו היריבה שלנו ברבע גמר גביע ווינר. זה טוב לנו בהשוואה להרצליה שהפסידה להם או פחות טוב? איך המאצ'-אפ שלנו מולם? היה לנו כבר משחק אימון מולם אבל הגבוה שלהם לא היה אז.
מאיר: זה פחות טוב לנו מהרצליה. לפני שמדברים על כדורסל צריך לראות מי הקבוצה שמגיעה יותר מוכנה נגד חולון. הרצליה הרבה פחות מוכנה, שרון דרוקר המאמן שלהם לא מאמן עדיין את הקבוצה ונמצא בבידוד, הם עדיין לא עשו אף משחק אימון…
סתיו: היא גם הקבוצה הפחות טובה מבין השתיים.
מאיר: נכון, אם נדבר על כדורסל אז מי שיותר מפחידים בתוך הצבע זה גלבוע/גליל שיש להם 2 גבוהים שיכולים לשחק יחד, הם קבוצת ריבאונד יותר טובה והם קבוצה הרבה יותר טובה מהרצליה, היה לי מוזר שהיה משחק צמוד. עדיין חולון עדיין קבוצה יותר טובה מגליל.
סתיו: יש להם מאצ'אפ שיכול להיות לא טוב לנו מבחינת הגבוהים שלהם. במשחק האימון הראשון ראינו שזה לא עזר להם, למרות שיאנג הגבוה לא היה.

איך יגמר ברבע גמר גביע ווינר?
סתיו: תלוי באחוזי הקליעה…
רואי: אנחנו ננצח בפער חד ספרתי
מאיר: אנחנו ננצח ב-12-13 נקודות

סתיו זה שאלה מכשילה בשבילך כי הימרת שהם יסיימו את הליגה במקום השלישי
סתיו: אני מאוד רוצה להגיד חולון אבל אני מהמר שגלבוע/גליל ינצחו במשחק צמוד. אני בדרך כלל נביא הזעם… למרות שמשחקי ההכנה בינתיים מבשרים לנו טובות יחסית.

ממש אתמול נקבע שהיריבות שלנו בבית האירופאי יהיו א.א.ק אתונה היוונית החזקה, שולה הצרפתית וצמוקי מינסק הבלארוסית. בהתחלה היינו אמורים להיות בבית של 8 קבוצות, אבל חילקו את זה בסוף לבתים של 4. מה הסיכויים שלנו לעלות בבית כזה?
רואי: תמונת הסיכויים שלנו השתפרה משמעותית. רוב הקבוצות החזקות בבית המקורי, באמברג הגרמנית, בולוניה האיטלקית, בילבאו הספרדית וקרשיאקה הטורקית לא ישחקו איתנו, הם ישחקו בבית שהתפצל מאיתנו שהופך בעצם לבית של קבוצות מאוד חזקות, בית המוות. פרט לא.א.ק אתונה היוונית החזקה, קיבלנו את הקבוצות היחסית חלשות: שולה הצרפתית וצמוקי מינסק הבלארוסית שעלתה מהמוקדמות. מינסק היא גם הקבוצה היותר נוחה בהשוואה לנפטונאס הליטאית שמולה היא התמודדה. בעקבות פיצול הבית התמונה השתפרה משמעותית מבחינת הסיכויים ואנחנו מועמדים רציניים לסיים במקום השני אחרי אתונה ולהעפיל, וזה הרבה יותר טוב מהבית הקודם. בנוסף זה רק 6 משחקים, משחקים פעם בשבועיים ותהיה אווירה של נוק-אאוט וזה יהיה מצויין. הקרב שלנו יהיה מול שולה הצרפתית, הסיכויים בהחלט לטובתנו, אני מעריך אותם בכ-60-70%. כל הכבוד לפיב"א שעשתה מהלך לא קל וחתכה בבשר החי, אבל מצילה ככה את המפעל.
מאיר: הפרחים לפיב"א כמו ששמעון תמיד נותן ליורוליג… עוד משהו שיקרה זה שזה יוסיף יותר צבע. המשחקים בליגת האלופות יחסית כבויים, זה יוסיף יותר למימד של התחרותיות, כל משחק הוא עולם ומלואו ואין דבר כזה להפסיד. קיצור המפעל הופך כל משחק לחשוב ומכריע ויכול להיות שהמשחקים יגיעו לרמה יותר גבוהה, יותר פיזיות, יותר לחץ, שופטים… לא בטוח שיהיה 5000 איש ביציע ואווירה של גהנום אבל זה ישפר את זה.
סתיו: עוד נקודה זה שיש לנו סגל קצר וככל שמקצרים את העונה ככה זה יותר טוב לנו, ככה יהיה פחות פצועים כי יש פחות משחקים.

יופי, אולי סוף סוף נעלה שלב. עוד משהו שאתם רוצים להוסיף?
רואי: אנחנו רוצים את האוהדים שלנו קשובים ומעורבים, חשוב שתהיה מעורבות של הקהל במיזם הזה. בפרק הקודם העלנו אוהד מהקהל לראיון טלפוני קצר, חשוב לנו לנהל שיח. אנחנו מעדיפים לנהל שיח על אחוזי קליעה במקום בדברים פחות לגיטימיים, עדיף להשקיע את הזמן בליצור שיח אינטיליגנטי על כדורסל במקום לרדת על השחקן הזה או הראש של ההוא והמאמן הזה.
מאיר: בתחילת הראיון שאלת אותי למה בפודקאסט אני אף פעם לא מרוצה, אז אתן לך משהו שכן הייתי מרוצה: אוהד אבנשטיין. הוא הפתיע אותי, הוא מאוד מוכשר והיה מאוד כיף לדבר איתו. עד היום הכרתי אותו רק דרך הפייסבוק ומבחינתי הוא עוד יחזור הרבה בהמשך. הרבה אנשים נהנו מהפרק איתו. בנוסף בפרק שאחרי הסגר, יהיה אורח מאוד מאוד מעניין.

מאוד מעניין. טוב תודה רבה לכם שיהיה לכם המון בהצלחה בהמשך!
תודה רבה!