היסטוריה סגולה!

היינו כחולמים! עכשיו זה סופי: זוהי העונה האירופאית הטבוה ביותר בתולדות הפועל "יונט קרדיט" חולון!!
אחרי שרק לפני כחודשיים וחצי עשינו היסטוריה בכך שעלינו לראשונה שלב בליגת האלופות ועוד עשינו זאת בסטייל מהמקום הראשון, מי היה מאמין שנעשה זאת שוב בשלב הבתים השני כל הדרך לפיינל-8, שלב רבע הגמר של ליגת האלופות!!
ולא סתם עשינו זאת: אלא בדרך הכי דרמטית שיש – עם סל נצחון של מקסים דה זאו בהארכה ממסירה ג-א-ו-נ-י-ת של גיא פניני שנתנה נצחון קשה, דרמטי ומתוק על ברינדיסי האיטלקית הקשוחה בתוצאה 81:79.
דה זאו אגב סיים עם 5 נקודות בלבד במשחק שהוא לא ירצה לזכור הרבה ממנו – פרט לסיומת המופלאה שהלוואי ותחזיר אותו למסלול. הבלגי היה מלא הערכה לקהל שלא הפסיק לעודד וקרא בשמו גם כשלא הלך לו. זאת הרוח של חולוניה! פרט למהלך המנצח, המצטיינים בשורות חולוניה היו סי.ג'יי האריס, אחד המצטיינים בטורניר כולו, שסיים עם 24 נקודות, וכריס ג'ונסון שכרגיל עשה פשוט הכל על הפרקט וסיים עם המדד הגבוה בשורות הנמרים. איזה שחקן, איזה כיף שהוא איתנו לעוד עונה.
הקרב הבא במפעל אגב, הוא מהלך שמנסים לקדם בהנהלה של הבאת את טורניר הגמר של המפעל לחולון. הלוואי!

המשחק נפתח עם שלשה של האריס שלא בדיוק סימנה את הבאות, שכן הכדורים החולונים לא הפסיקו ללכת החוצה והאורחים עלו ל-9:3. וורקמן צימק מהקו, מיילס קלע רק 1 מ-3 מהקו ודה זאו קלע סל בחדירה כשכל נקודה חולונית נחצבה בסלע קושי רב. מגי קבע שיוויון 11 אלא שהאורחים חזרו להוביל לפני שפניני צימק עם 2 מ-3 מהקו, 16:13 בסוף הרבע הראשון.

אם חשבנו שהרבע הראשון היה חלש התקפית של חולוניה, הגיע הרבע השני והוכיח שתמיד אפשר יותר. במשך 6 דקות ו-57 שניות תמימות הנמרים לא הצליחו לקלוע אפילו נקודה כשברינדיסי הקשוחה פשוט נעלה את הסל. רשימת המחטיאים כללה פחות או יותר את כל שחקני הסגל הבכיר של חולוניה ובשלב מסויים הנמרים עמדו על 3 מ-23 מזעזעים מהשדה (!). למזלם של הנמרים ההגנה החולונית כן עשתה את העבודה כשגם האיטלקים לא הצליחו לקלוע ב-3 הדקות הראשונות של הרבע, ולכן לא הצליחו לברוח יותר מדי כשהפער גדל בשיאו ל-11 נקודות (24:13). מי שסוף סוף גאל את לוח התוצאות החולוני מ-13 נקודותיו היה סי.ג'יי האריס שעם 2 שלשות רצופות הביא למומנטום חולוני של 8:0 בצוותא עם קליעות של מגי מהקו. מגי ופניני לא נתנו ליתרון של האיטלקים לגדול יותר, במחצית 30:25 לברינדיסי אחרי מחצית מזעזעת של הנמרים שיצאו בזול.

ברבע השלישי הכל נראה כבר אחרת. בהתחלה הקצב האיטי נשמר כששוב שתי הקבוצות לא הצליחו לקלוע במשך כמעט 3 דקות עד שג'ונסון עשה את הספתח החולוני לחצי השני מהקו. דה זאו קלע נקודה מהקו, מיילס ופניני צימקו לנקודה הפרש בלבד אלא שהאיטלקים לא נתנו לנמרים לעשות את המהפך. ג'ונסון צימק שוב להפרש נקודה עם שלשה, מיילס שמר על הסטטוס קוו עם סל מחצי מרחק וטיירוס מגי שרק נכנס קבר שלשה מקילומטר בסוף שעון שקבעה שיוויון 42. מיילס התעצבן ועשה עבירה בלתי ספורטיבית על וויליס הגבוה של האיטלקים בטענה שזה נתן לו ברכיות ללא תגובת השופטים, והאיטלקים השלימו 5 נקודות במהלך אחד אחרי קליעות עונשין ושלשה. פניני החזיר שלשה בצד השני, מיילס נקם את נקמתו הספורטיבית עם שלשה משלו שקבעה שיוויון 48 ואז האריס סוף סוף השלים את המהפך ונתן יתרון חולוני ראשון מאז סל הפתיחה. פניני הגדיל מהקו, בסוף הרבע השלישי היתרון אצל הטובים, 52:49 לחולוניה שקלעה 27 נקודות ברבע השלישי לעומת 25 במחצית הראשונה כולה.

הרבע האחרון החל שוב עם הגנה חזקה של האיטלקים שלא ספגו נקודות במשך כ-2 וחצי דקות והשלימו מהפך. האריס החזיר את היתרון לחולון, מגי המשיך את הנדנדה. ג'ונסון נתן יתרון שברירי של 3 נק' אך האיטלקים עשו ריצה קטנה של 5 נקודות ללא מענה והפכו שוב. האריס קבע שיוויון ומגי החזיר את היתרון לחולוניה, ג'ונסון קלע שלשה גדולה והעלה ל-5 הפרש כ-2 וחצי דקות לסיום. כוכב האורחים, דריוס תומפסון הגיב בסל מהיר אחרי פסק זמן של האיטלקים אלא שג'ונסון קבר עוד שלשה ענקית והעלה ל-6 הפרש (68:62) כ-2 דקות לסיום. גמור? עוד לא. תומפסון האורח קלע שלשה, האריס הגיב בשלשה משלו אך שוב תומפסון תפר שלשה, הפעם אחת פשוט בלתי אפשרית בפייד קדימה עם יד על הפנים שצימקה ל-3 הפרש. ג'ונסון איבד כדור חשוב כשדרך על קו החוץ, הלחץ היה בשיאו כשהאיטלקים צימקו מהקו לנקודה הפרש בלבד, האריס קלע רק 1 מ-2 מהקו והאיטלקים קבעו מהקו שיוויון 72 כחצי דקה לסיום. חולון יצאה להתקפה קריטית בה האריס החטיא אחרי טענה מצידו לעבירה שלא נשרקה, ברינדיסי יצאה להתקפה משלה אך למרבה המזל הכדור הלך החוצה – שיוויון 72 בתום הזמן החוקי, הולכים להארכה.

בתחילת ההארכה פניני סחט עוד עבירה בניסיון שלשה וקלע 2 מ-3. אקס חולוניה ג'יימס בל קלע את הסל הראשון שלו במשחק דווקא בהארכה כשהחזיר את היתרון לקבוצתו עם שלשה, האריס עם קליעה אחת מהקו וג'ונסון עם 2 משלו הפכו. המאני טיים נתן את אותותיו כששתי הקבוצות התקשו לקלוע, האיטלקים בין השאר בגלל כריס ג'ונסון שסיפק חסימה לפנתיאון בטרם יצא אחר כך בעבירה חמישית. תומפסון האורח צימק מהקו לנקודה הפרש כ-49 שניות לסיום. מגי והאריס החטיאו אך דה זאו ומיילס לקחו ריבאונד התקפה קריטיים ומיילס הגדיל מהקו ל-79:76. גמור? עוד לא! שוב דריוס תומפסון הכוכב האורח, שוב קבר שלשה בלתי אפשרית וקבע שיוויון 79 כ-21 שניות לסיום. דדאס לקח פסק זמן אחריו מגי חדר פנימה וניסה להוציא כדור החוצה שפגע בשחקן איטלקי, שניה וחצי לסיום, כדור של חולון מתחת לסל. פניני עשה מבט לדה-זאו עם העין שהבין את התרגיל, תפס את המסירה הגאונית וקלע סל נצחון ענק. לאיטלקים נשאר 0.3 שניות והקהל החולוני אכל את עצמו מרוב מתח אך הכדור האחרון הלך החוצה, בסיום 81:79 ענק לחולוניה שמשלימה נצחון כפול ב-2 נקודות על הקבוצה מהמקום השני באיטליה. סתם כדי לסבר את האוזן, הפעם האחרונה שהאיטלקים הקשוחים הפסידו הייתה… מול חולוניה אצלם בבית. בין לבין הם ניצחו 6 פעמים בבית ובחוץ בכל המפעלים.

סי.ג'יי האריס סיים כקלעי המצטיין עם 24 נקודות (4-8 לשתיים ולשלוש, 4-7 מהקו, 5 אסיסטים), ג'ונסון היעיל סיים עם 15 (3-4 לשלוש, 7 ריבאונדים, 4 איבודים), פניני קלע 13 (6-8 מהקו, 4 אסיסטים בהם סל נצחון אחד), מגי קלע 12 (4-10 מהשדה, 6 ריבאונדים), מיילס 10 (1-6 לשלוש, 8 ריבאונדים), דה זאו 5 (2-6 מהשדה, 1-6 מהקו), וורקמן 2. כן שותפו: ברנדוויין ובורדיון.

על פי הגרסא הרשמית לפחות, כ-1700 אוהדים (פלוס?) חולונים – מספרים שמתאימים יותר לאולם הפחים, הגיעו להיכל בחולון ונתנו אווירה של אולם הפחים בשיאו. עידוד בלתי פוסק, שירה ושריקות בוז ליריבה, קריאות עידוד לדה זאו גם כשלא הלך – וזה השתלם בחזרה עם סל נצחון ענק.

סטפאנוס דדאס הזיל דמעות של אושר על הפרקט בסיום ברגע נדיר של התפרצות רגשות שאינן כעס וצעקות בפסק זמן. במסיבת העיתונאים בסיום המשחק, דדאס התבדח בתחילה כשאמר שאולי כדאי למקסים לדבר ראשון כי המאמן הולך לדבר הרבה, והעיר בבדיחות על זה שיש הרבה עיתונאים בחדר אז "אולי זה סימן שעשינו משהו". אחר כך אמר: "זה לא היה משחק גדול, זה היה קרב גדול שלנו ובמשחקים מהסוג הזה ואיך שהם מתפתחים, ב-9 מתוך 10 משחקים מפסידים בסוף. הייתה את ההרגשה הזאת במהלך המשחק שיהיה מאוד קשה כי לא שיחקנו טוב והם היו מאוד מוכנים אלינו וצריך לתת על זה קרדיט לברינדיסי. הם קבוצה קשוחה והם לא ויתרו, תומפסון עשה עבודה מדהימה והשאיר אותם בחיים. בצד השני, הדרך שבה נלחמנו, בעיקר בצבע, כנגד שחקני היריבה היה משהו מדהים וזה היה כיף לראות. מבחינה התקפית במחצית השניה שיחקנו חכם יותר, תקפנו את המגנים החלשים שלהם יותר והתאמנו את עצמנו למשחק שלהם. הגנתית הם עשו חילופים וניסו לבלבל אותנו קצת והצליחו בחצי הראשון, אבל בחצי השני היה טוב יותר כשסיימו את הזמן החוקי עם 72 נקודות אחרי 25 נק' במחצית".

על הלך הרוח במחצית אמר: "הייתה לנו שיחה טובה במחצית בחדר ההלבשה של איך להתקיף אותם וידענו שבמוקדם או במאוחר הכדורים יכנסו ועשינו כמה סלים גדולים. במשחקים מהסוג הזה פניני הוא מאוד חשוב ועשה כמה מהלכים גדולים אבל מצד שני הם התקיפו אותו הרבה ועשו עליו נקודות, אז צריך לאזן את זה. ניסינו למצוא לזה פתרונות וזאת הייתה הבעיה העיקרית שלנו בצד ההגנתי, אבל בצד ההתקפי – זה לא רק הזריקות שלו, זה איך הוא מסדר את כולם במקומות הנכונים שלהם. בכל פעם כשהיה כמה שניות דיברתי איתו על איך לשחק במהלכים הבאים והוא תרגם את זה על המגרש בהתקפות שלנו. עכשיו עם קהל יש הרבה רעש ומאמן לא יכול לצעוק ולעשות הכל, אז זאת סביבה חדשה. אני מאוד שמח שבמחצית השניה קלענו כמעט 50 נקודות נגד כזאת קבוצה טובה עם שחקנים גדולים ומאמן טוב שנמצאת במקום השני באיטליה, אז זה נצחון מאוד גדול בשבילנו".
עוד הוסיף: "אני רוצה להודות לריצ'י האוול וליוגב אוחיון שעזרו לנו בתחילת הקמפיין והם כרגע לא כאן מסיבות שונות".

דדאס נשאל על המהלך האחרון ועל למה גיא הוא זה שהוציא את הכדור ולא זרק את השלשה המכרעת כפי שעשה פעמים רבות בקריירה, ועל כך אמר: "לא היה לנו רעיון ברור מה לעשות בזמן שנותר, הדבר היחיד שאמרתי לו זה שיכניס את הכדור מהחוץ. הוא ניסה הרבה את המהלך הזה של קשר העין ביניהם, זה הניסיון שלהם שמדבר. אז פניני לא שיחק הכי טוב בהגנה ומקס היה קצת עצבני בהתקפה, אבל בסוף הניסיון תמיד גורם למאמן להראות טוב כי כולם אומרים איזה מהלך גדול. אני בסך הכל החלטתי שגיא יוציא את הכדור ומשם זה היה השחקנים שהחליטו. הקרדיט מגיע לשחקנים, עזרנו להם עם תכנית המשחק והצלחנו להוציא את תומפסון מהמשחק במחצית הראשונה וזה מה שהביא לכך שהיינו בפיגור 5 נקודות בלבד אחרי חצי ראשון גרוע".

על העלייה ל-8 הגדולות של המפעל אמר דדאס: "כשהגעתי בתחילת העונה כשהסגר רק התחיל, צפיתי עם הצוות שלי בפיינל-8 של העונה הקודמת באתונה. ידענו שאנחנו באותו מפעל אבל הרגשנו שאנחנו בסך הכל צופים בזה, שזה משהו שמאוד רחוק מאיתנו. אבל במהלך הטורניר עשינו כמה נצחונות גדולים ועשינו צעד אחרי צעד: הנצחון נגד א.א.ק אתונה, הנצחונות נגד מינסק ושולה בחוץ, זה נתן לנו את הבטחון שאנחנו יכולים לנצח כל קבוצה. ניצחנו את מכבי, ניצחנו את ירושלים, אמנם נתנו במתנה 2 תארים למכבי אבל אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לעשות דברים יפים. אני חושב שזה בזכות האווירה הנהדרת שיש אצלנו, הכימיה והגישה הלא-אנוכית שבה גם אם מישהו זורק יותר זה לא מפריע לאיזון ואנחנו אוהבים אחד את השני – זאת אומרת השחקנים, אני לא אוהב אותם כל יום אבל באופן כללי אוהב אותם – אבל השחקנים אוהבים אחד את השני. בהתחלה לא האמנו אבל אחרי שהתחלנו להאמין באה התקווה והנה אנחנו כאן. נשארו עוד 3 משחקים ועכשיו הזמן לעשות כיף".

על האפשרות להביא תואר אירופאי לחולון ענה דדאס בבדיחות: "מחשיבים את הליגה הבלקנית? כי זה תואר אירופאי… ברצינות, צעד אחר צעד, אנחנו מקום ראשון בבית שלנו. יש לנו בהמשך משחק אחד נגד קבוצות שהן לא יותר או פחות טובות אלא שונות. קבוצות מסוג שונה – ספרדיות, רוסיות טורקיות, אבל אם נתאים את עצמנו למשחק שלהם, לפילוספיית המשחק שלהם, אנחנו קבוצה שקשה לשחק נגדה. בכל פעם יש לנו קלעי מוביל אחר וזה מה שהיריבות רואות בניתוחים הסטטיסטיים שעושים עלינו, קשה להתכונן אלינו. במשחקי נוק-אאוט יש לנו תקווה לעשות משהו".

קולע סל הנצחון מקסים דה זאו, דיבר על המהלך האחרון: "זה פשוט היה הניסיון. גיא עשה תנועה עם הראש וידעתי שאני צריך ללכת לנקודה הזאת בשניה הזאת. שחקני היריבה דיברו ביניהם על לעשות חילופים ולקחתי את הסיכון כדי להגיע לכדור מהר יותר מהם ועם הניסיון של גיא אני רק הייתי צריך לשים את הכדור בסל. ההרגשה אחר כך הייתה כמו חלוץ כדורגל שכובש שער… לא יכולתי לרוץ ליציעים שם למעלה אבל אם לא היו עוצרים אותי הייתי רץ לתוך איזה קיר, לא יודע. אנחנו מאוד שמחים כי זה הישג ענק לכולם: לקבוצה, לסטפאנוס, למועדון, לאוהדים שהיו פשוט מדהימים היום כמו תמיד, אז אנחנו מאוד מאוד שמחים".

על התקופה האחרונה אמר: "אני לא טיפש, אני יודע שעוברת עלי תקופה קשה, אני לא מתחבא מזה ואני כנה לגבי זה, אבל כל עוד אנחנו ממשיכים לנצח – למי אכפת? מי אני לעומת הקבוצה? הקבוצה זה מה שהכי חשוב ואם אני יכול לעזור להביא את הנצחון אחרי שהיה לי משחק נוראי, אני לוקח את זה בשתי ידיים. אני מעדיף משחק נוראי עם סל נצחון על משחק של 27 נקודות ו-13 ריבאונדים שלא מנצחים. כל עוד אנחנו מנצחים אני שמח. הסל הזה היווה הקלה עוברי בגלל שכספורטאי מקצועי, כשאתה יודע שאתה לא עוזר לקבוצה שלך, זה כואב".

על האוהדים שעודדו אותו אחרי שהחטיא את זריקות העונשין אמר: "זה מדהים. החטאתי את כל זריקות העונשין שלי והם המשיכו לקרוא בשמי וזה מאוד נדיר בעסק הזה. בדרך כלל אתה תשמע קריאות בוז או שמקס לא שחקן, והם היו מאחורי וקראו בשמי וזה דוחף אותי – אפילו שלא קלעתי, שיחקתי טוב בהגנה אז אני מלא הערכה לאוהדים ורוצה להגיד להם תודה".

ביום שבת ה-3.4 בשעה 19:00 ירידת מתח גדולה כשחולוניה תפגוש את קומאנובו המקדונית הצנועה במסגרת הליגה הבלקנית, בה הנמרים הבטיחו כבר את מקומם בפיינלפור.
יאללה חולוניה!!