ארכיון חדשות - 11.01.10

 

 

אם נשים רגע בצד את העצבים מעוד הפסד מרגיז, כל אוהד חולוני בר דעת יגיד לכם שכרגע מה שמעניין אותו יותר זה להישאר בליגה. מכבי תל אביב תיקח הרי את הגביע בהליכה והשנה אין לנו באמת קבוצה שיכולה לתת לה פייט. תמיד נחמד לחזור לנוקיה אך עדיף להתרכז במאבקי התחתית בליגה.

ובכל זאת הרגשה של החמצה. הקבוצה נראתה מעט יותר טוב אבל לכולם ברור שחסרים 2 זרים כדי שהיא גם תתחיל לנצח. כשלוח התוצאות הראה שיוויון 17 באמצע הרבע השני, אשקלון ברחו עם 14 נק´ רצופות (שאותם החל טולברט הנהדר עם 2 שלשות רצופות). היתרון אף צמח ל-16 בהמשך המשחק שנראה שהולך למחצית שניה של גארבג´ טיים. אבל אז כמו כמה פעמים העונה חולוניה חזרה משום מקום וצימקה את ההפרש עד ל-6 בלבד במהלך הרבע השלישי. כל פעם שחולוניה התקרבה היא בעטה בדלי והפרש 6-12 הנקודות לאשקלון נשמר עד לסיום. בסיום - 71:64 לאשקלון. קלעו לחולון: מיטשל 14, תומאס (14 ריב´), ניר (8 ריב´) וליפשיץ 11 כל אחד, דניאל 10, מטלון 3, ברקוביץ´ ואייבורי 2 כל אחד.
שון דניאל וניב ברקוביץ´ נתנו בכורה טובה יחסית והציגו יכולת לא רעה. עם עוד חיזוק במקומות הנכונים בהחלט יש לחולוניה מה לאמר בליגה הזאת.

 

 

 

דורסמן אמר בסיום המשחק שהוא התגעגע מאוד לקהל האוהב של חולוניה והביע אופטימיות לגבי העתיד: "היה פנטסטי לחזור וזה נראה הרבה יותר טוב. זו חוויה אחרת ואני ממש נהנה מהקהל. אני קונה כל משחק כמו זה, אני גאה בשחקנים שנתנו את הנשמה. השחקנים החדשים שנתנו תרומה ענקית, הכדורסל כבר יבוא בהמשך. הזרים של אשקלון לא נגמרו. עליתי לדקות הסיום עם חמישה ישראלים, לא מתוך ייאוש. אני מקווה שכבר השבוע נהיה שווים לשאר הקבוצות בכמות הזרים".

 

 

 

ומה נגיד על אנשי אשקלון? ידענו שהקהל שלה לא חכם במיוחד וכך גם חלק מהשחקנים וההנהלה, אבל לא עד כדי כך...
הקהל כפוי הטובה של אשקלון שהתקבל בשנתיים האחרונות בכבוד מלכים באולם הפחים, עקר עשרות כסאות בכוונה תחילה (נקווה שההנהלה שלהם תיתבע במהרה) ואף זרקו כמה מהם ליציע החולוני ולפרקט. הדרומים התעלמו מהטוקבקים המפרגנים על כך ש"אוהדי חולון ואשקלון אחים בדם", והתנהגו פשוט כמו ברברים. אוי לנו אם ככה ככה נראים "אחינו"... ספק אם היחסים הטובים בין הקהלים יחזרו אחרי הבזיון במשחק הזה.
והשחקנים וההנהלה של אשקלון? לא הרבה יותר טוב. רק בורא עולם והשופטים יודעים איך בית הלחמי לא חטף עבירה טכנית במשחק בעקבות ההתנהגות התמוהה שלו, הסנטר האשקלוני סיילס חשב שהוא מתאגרף כשתקף אוהד של חולון שהגיש בתגובה תלונה במשטרה (ונקווה לראותו מורחק במהרה מהמגרשים ומהארץ), הנהלת אשקלון שיקרה במצח נחושה כשאמרה שהאוטובוסים של הקבוצה הותקפו באבנים ביציאה מאולם הפחים, עומר סניד התנהג כמו חוליגן חסר שכל כשהתגרה באוהדי חולון בסוף המשחק, והגדיל לעשות מורן "הבוגד" רוט (שעוד יבגוד גם באשקלון תמורת עוד כמה שקלים) שחגג כאילו הוא זכה בגביע למרות שהוא יודע שלא יזכה באף תואר נוסף בחייו, רק כדי לעצבן את אוהדי חולון ששונאים אותו - בצדק, מאז ששבר את ליבם לפני שנה וחצי. עכשיו גם אחרון האוהדים החולונים ששמר למורן סימפטיה מאז האליפות וקיווה לראותו חוזר לפה יום אחד, יסכים בפה מלא ששחקן כזה טיפש לא ראוי ללבוש את החולצה הסגולה שוב בחייו. שאפו מורן, הצלחת להציג שיאים של טיפשות שלא נראו כבר הרבה זמן בכדורסל הישראלי.
ובניגוד גמור אליו - בריאן טולברט. האיש שהביא גביע במו ידיו ושכל סל שלו צבט בלב האוהדים שהיו רוצים לראותו ממשיך פה עד הפרישה, בא בסיום לאוהדי חולון, לחץ להם יד והתנהג כמו ג´נטלמן אמיתי. פשוט בחור נהדר שלאחרים בקבוצה שלו (כמו גם ביציע, על הקווים ובהנהלה) יש הרבה מה ללמוד ממנו על המגרש ומחוצה לו. בריאן, אנחנו אוהבים אותך.

 

 

 

בשבוע הבא חולוניה חוזרת למציאות במשחק חשוב מאין כמוהו נגד עירוני נהריה באולם הפחים.
המשחק יתקיים ביום שני בשעה 19:00, ועד אליו צפויים עוד מספר חיזוקים בקבוצה.
כותרת הכתבה אומרת שההפסד לא נעים אך גם לא נורא, כי המאבק האמיתי שלנו הוא ביום שני נגד נהריה במשחק שחשיבותו כפולה ומכופלת.
ממלאים את הפחים!