להפועל ירושלים יש תקציב גדולה פי כמה מזה של חולון, ישראלים בכירים יותר, ספונסרים גדולים יותר והם סיימו במקום השני לעומת מקום שביעי אפור משהו של חולוניה. המשחק הראשון בסדרה בין ירושלים לחולון והסדרה בכלל אמור להיות קליל עבור חסרי הצלחת האדומים, על הנייר לפחות.
אלא שבהפועל חולון עושים מנייר קונפטי ולא ממש שמעו על ההערכות שדיברו על סדרה קלילה: הצהובים סגולים באו, נלחמו בכל הכוח, הובילו, עשו כמה קאמבקים הסתכלו בלבן של העיניים של הירושלמים והיו בעניינים ממש עד לשניות הסיום, זה נגמר ב-89:83 לירושלים שהקיזו דם עד שהגיעו לנצחון.
מלחמה ללא רגשי נחיתות. חולוניה במלח(מ)ה (שי גלבוע)
הרבע הראשון התנהל בתוצאה פשוט מטורפת: 5:5 אחרי פחות מדקה ו-10:7 אחרי פחות מ-2 דקות. קצב של בערך 200 נקודות למשחק למי שאין כוח לחשב. הקצב נרגע רק במקצת עד לסוף הרבע שהסתיים בתוצאה המטורפת 30:26 לירושלים.
הרבע השני החל לא טוב עבור הצהובים סגולים שנקלעו לפיגור 8 34:26, אך פסק זמן בדיוק בזמן של חסין החל ריצת 10:2 של חולוניה שמשווה במהרה. באוורס וקנדי המצויינים השאירו את חולוניה צמוד צמוד ואף נתנו את היתרון במחצית, 51:50 לצהובים סגולים.
הרבע השלישי נפתח כצפוי בלחץ של ירושלים שעלתה שוב ליתרון, אך ריצה של אסברי ודאנק מדהים של קנדי קובעים 60:56 לחולוניה. פסק זמן ירושלמי החזיר למארחים את היתרון כשבשלהי הרבע השלישי קרה משהו ייחודי: הירושלמים החטיאו עונשין בפעם היחידה במשחק. בסוף הרבע אסברי החטיא עונשין, לקח את הריבאונד והיה יכול להוריד ל-3 הפרש בלבד, אך מיהר לזרוק, החטיא ואפשר לירושלים לעלות ליתרון 7, 74:67 בסוף רבע שלישי.
היו במשחק עד לשניות האחרונות. חולוניה (שי גלבוע)
ברבע הרביעי במשך דקות ארוכות ירושלים הובילה ב-9 נקודות ואיימה לגמור את המשחק, אלא שאז הרוח החולונית נכנסה שוב לפעולה ובזכות דקות טובות של באוורס שעשה פשוט הכל בהתקפה, ושלשה של הרוש שחתמה ריצת 8:0 חולונית, היתרון ירד לנקודה בלבד, 82:81 והמשחק נפתח לחלוטין. הזר הנהדר של ירושלים, רייט, קבר שלשה גדולה שהורידה קצת את האוויר לחולונים, ריינדולס צמצם שוב ל-2, ירושלים לא החטיאו בצד השני ואז דווקא מי שבדרך כלל הגיבור של חולוניה ובתקופה האחרונה הוא קצת יותר גיבור טראגי, שלומי הרוש, איבד 2 כדורים קריטיים שגמרו את המשחק, 89:83 לירושלים בסיום.
נתנו את הדם - מילולית. קנדי נפצע לקראת הסיום (שי גלבוע)
לחולוניה קלעו: באוורס 21, קנדי (8 ריב´) ואסברי 15 כל אחד, ריינדולס (7 אס´) 9, רוזפלט 8, הרוש 6, סקורר 5 ויזרעאלי 4.
מעל 200 חיילים בצבא הנמרים הגיעו לירושלים והציגו תצוגת עידוד מעוררת כבוד. כיף היה לראות את הקהל מעודד את הקבוצה בסיום למרות ההפסד על המלחמה, כיף היה לראות משחק שהסתיים ללא אירועים מיוחדים וללא אלימות כלל, ואפילו כיף היה לראות רחמנא ליצלן, תצוגת שיפוט לא רעה ולא "זריפית" כלל.
חוץ מתוצאת הסיום - הכל באמת היה כיף, אבל יש עוד זמן לתקן.
כיף של קהל. צהובים סגולים בירושלים (שי גלבוע)
אז מה הלאה? הפסדנו בקרב אך ממש לא במלחמה, הסדרה כרגע בתוצאה 1:0 להפועל ירושלים, אך אם נזכר אחורה שנתיים זאת הייתה התוצאה בסדרת הפלייאוף בין הקבוצות בסיומה ניצחה חולוניה 3:1, וזאת גם הייתה התוצאה בסדרת ההשארות שבה ניצחה חולון את נהריה 3:2. אומרים שרוב רובן של הסדרות מוכרעות במשחק הראשון? בחולון לא שמעו על הסטטיסטיקה הזאת.
האריה הירושלמי? הוא לא כל כך נורא, חתלתול עם שיניים בקושי. נצחון בעוד שבוע ביום חמישי ה-8.2 בשעה 18:45 באולם הפחים - והכל פתוח.
צו 8 - כולם באים!!
אלא שבהפועל חולון עושים מנייר קונפטי ולא ממש שמעו על ההערכות שדיברו על סדרה קלילה: הצהובים סגולים באו, נלחמו בכל הכוח, הובילו, עשו כמה קאמבקים הסתכלו בלבן של העיניים של הירושלמים והיו בעניינים ממש עד לשניות הסיום, זה נגמר ב-89:83 לירושלים שהקיזו דם עד שהגיעו לנצחון.
מלחמה ללא רגשי נחיתות. חולוניה במלח(מ)ה (שי גלבוע)
הרבע השני החל לא טוב עבור הצהובים סגולים שנקלעו לפיגור 8 34:26, אך פסק זמן בדיוק בזמן של חסין החל ריצת 10:2 של חולוניה שמשווה במהרה. באוורס וקנדי המצויינים השאירו את חולוניה צמוד צמוד ואף נתנו את היתרון במחצית, 51:50 לצהובים סגולים.
הרבע השלישי נפתח כצפוי בלחץ של ירושלים שעלתה שוב ליתרון, אך ריצה של אסברי ודאנק מדהים של קנדי קובעים 60:56 לחולוניה. פסק זמן ירושלמי החזיר למארחים את היתרון כשבשלהי הרבע השלישי קרה משהו ייחודי: הירושלמים החטיאו עונשין בפעם היחידה במשחק. בסוף הרבע אסברי החטיא עונשין, לקח את הריבאונד והיה יכול להוריד ל-3 הפרש בלבד, אך מיהר לזרוק, החטיא ואפשר לירושלים לעלות ליתרון 7, 74:67 בסוף רבע שלישי.
היו במשחק עד לשניות האחרונות. חולוניה (שי גלבוע)
נתנו את הדם - מילולית. קנדי נפצע לקראת הסיום (שי גלבוע)
מעל 200 חיילים בצבא הנמרים הגיעו לירושלים והציגו תצוגת עידוד מעוררת כבוד. כיף היה לראות את הקהל מעודד את הקבוצה בסיום למרות ההפסד על המלחמה, כיף היה לראות משחק שהסתיים ללא אירועים מיוחדים וללא אלימות כלל, ואפילו כיף היה לראות רחמנא ליצלן, תצוגת שיפוט לא רעה ולא "זריפית" כלל.
חוץ מתוצאת הסיום - הכל באמת היה כיף, אבל יש עוד זמן לתקן.
כיף של קהל. צהובים סגולים בירושלים (שי גלבוע)
האריה הירושלמי? הוא לא כל כך נורא, חתלתול עם שיניים בקושי. נצחון בעוד שבוע ביום חמישי ה-8.2 בשעה 18:45 באולם הפחים - והכל פתוח.
צו 8 - כולם באים!!
