הפועל חולון הפסידה אמש במשחק השלישי בסדרה נגד ירושלים בתוצאה 85:78 אחרי שנעלמה ברבע השלישי ואפשרה ריצה של המארחים שלמעשה גמרה את המשחק.
ולא רק הרבע השלישי נעלם, גם הכוכב הגדול של חולוניה העונה, סקוטי ריינדולס שכח להופיע כשסיים עם 4 נקודות בלבד באחוזים רעים. באולם מלחה, בלי ריינדולס, בלי ריבאונד (38:25 בריבאונד לירושלים!) ועם שיפוט עוין (אליו עוד נגיע בהמשך), קשה עד בלתי אפשרי לנצח.
כמעט בלתי אפשרי לנצח בלעדיו. סקוטי ריינדולס בחזקת נעלם (יוסי כהן)
המשחק החל דווקא בצורה מצויינת עבור חולוניה שעלתה בהתלהבות ליתרון 6:2 בזכות 2 שלשות מהירות של הרוש. חולוניה המשיכה להפציץ מחוץ לקשת אבל הכדורים לא נכנסו והמשחק נרגע קצת. דקות טובות של אסברי שקלע 6 נקודות רצופות הריצו את חולון להובלה של 16:10, אך עד סוף הרבע גרין הירושלמי הקטין את היתרון החולוני, הטובים מובילים 20:18 בסוף הרבע.
ברבע השני החלה נדנדת סלים עד שמהלך גדול של סל ועבירה של הרוש נתן יתרון 35:31 לחולוניה. דווקא מאותו רגע הנמרים נרדמו, השופטים החלו לתת את הטון ועזרו לירושלמים בשריקות גבוליות ותמוהות, מה שאפשר למארחים לרוץ ריצת 16:4 עד המחצית ולרדת ביתרון 47:39.
ברבע השלישי חולוניה צמצמה לפיגור 4 בלבד (50:46), ירושלים עלתה שוב ליתרון 9 אבל 5 נק´ רצופות של קנדי החזירו שוב את הפער ל-4 נק´ בלבד (55:51). במהלך הבא דווקא חטיפה של הקפטן שלומי הרוש שלקה בהתלהבות-יתר ואיבד את הכדור ב-2 נסיונות ההתקפה הבאים של חולוניה, החלה ריצה של המקומיים בדחיפה של הקהל שלהם שהראה שלפעמים הוא יודע לעודד, ועד מהרה החלה מפולת עבור חולוניה בדמות ריצת 14:1 של המקומיים שפתחה בור של פער של 17 נק´ - אותו מסתבר, היה כבר בלתי אפשרי לסגור.
הרבע השלישי נגמר ב"קינוח" בהחטאה פנויה לחלוטין של באוורס מתחת לסל שסימלה יותר מכל את הלך הרוח ברבע הזה, 73:59 לירושלים.
לעיתים התלהבות חיובית, לעיתים התלהבות יתר. הרוש (שי גלבוע)
ברבע האחרון חולון רדפה אחרי המקומיים וגם הצליחה להוריד לפיגור 77:70 בלבד קצת פחות מ-4 דקות לסיום, אבל בלי ריינדולס קשה להשלים קאמבק וירושלים החזירה את היתרון לדו ספרתי וסגרה את המשחק.
בחצי הדקה האחרונה נכנס הרוש, קלע שלשה ועוד 2 זריקות עונשין שצמצמו מעט את הפער, והוכיחו שלמרות שהוא לוקה לעיתים בהתלהבות יתר כמו ברבע השלישי, הוא כנראה היה צריך להיכנס מוקדם יותר ברבע האחרון ולתת את הצד החיובי של ההתלהבות שלו.
בסיום 85:78 לירושלים, 2:1 לירושלמים בסדרה.
די.ג´יי קנדי היה מהיחידים שהופיעו למשחק והמשיך בפריחה שלו בפלייאוף (כמו גם בפציעות הסדרתיות שלו בסדרה עת נפצע בפעם השלישית ברציפות אך התאושש במהרה) כשקלע 18 נק´ באחוזים טובים והיה הקלעי המצטיין. קנדי הוסיף גם 6 ריב´ מה שמלרבה הבושה נתן לו גם את את תואר הריבאונדר המצטיין של חולון במשחק ובפער ענק (שאר השחקנים עם 3 ריבאונדים ומטה, וכאמור 38:25 לירושלים בריבאונד). נתון עגום שמלבד על אחת הסיבות להפסד.
הרוש קלע 14 נק´ מהן 6 מיד בפתיחה ו-5 ממש לפני סיום, רוזפלט 11, אסברי 10, באוורס 9, יזרעאלי 7 (6 אס´), ריינדולס במשחק שהוא לא ירצה לזכור סיים עם 4 (1 מ-7 מהשדה), סקוורר 3 ואליאספור 2.
יותר מ-300 חולונים הגיעו למלחה ופוצצו עד אפס מקום את יציע האורחים, עד שאפילו לכותב שורות אלה בקושי היה מקום להידחס פנימה. הקהל החולוני הציג עידוד לא רע במשך רוב המשחק עד שהשיפוט הביתי שבר את רוחו ברבע השלישי הנעלם.
למרות העצבים על ההפסד והשיפוט, הקהל הצהוב סגול יודע להעריך לחימה ולכן שר ומחא כפיים בסיום לשחקני חולוניה שאף התכבדו בשירת "כל הקבוצה לבוא לפה" ו-"אנחנו אוהבים אתכם" - וזה אחרי הפסד להזכירכם.
הראו אהבה לשחקנים למרות ההפסד. אוהדי חולוניה במלחה (יוסי כהן)
ומה נגיד על השיפוט? ההרגשה בסדרה הזאת היא שאמנם השיפוט לא הכריע אף אחד מהמשחקים בצורה בולטת, אך הוא נוטה בבירור לכיוון ירושלים. ב-2 המשחקים במלחה ההרגשה של הקהל החולוני הוא שהיה שיפוט ביתי, ובאופן אירוני באולם הפחים - שיפוט חוץ!
אך אין צורך להסתמך על תחושות בטן בלבד, יש את המספרים בכדי לגבות זאת: לחולון נשרקו בסדרה 23.7 עבירות במשחק בעוד לירושלים נשרקו 18.7 - הבדל של 5 עבירות תמימות בין הקבוצות שיכולות להתבטא בעד 10 זריקות מהקו. בליגה לירושלים היו 18.4 עבירות ולחולון 20.9 - חצי מהפער בפלייאוף.
מילא אם זה היה רק במלחה אבל דווקא בנצחון בפחים נשרקו 25 עבירות לחולוניה ו-17 בלבד לירושלים.
כיצד יתכן שממוצע העבירות של ירושלים דומה לזה של הליגה ושל חולון קפץ כל כך? איך יתכן שהשופטים רואים כל נגיעה של שחקן חולוני אך לא רואים 3 עבירות בוטות שונות על באוורס בסמוך לשריקה למחצית? איך במהלך המחצית השניה נשרק כדור חוץ לזכות ירושלים כשאף שחקן חולוני לא היה קרוב בכלל לכדור שהתגלגל באזור הצבע החולוני? איך דאנקן יכול לזרוק את קנדי ולקלוע באין מפריע בלי שתישרק עבירת תוקף ברורה?
יש שיגידו שחולון שומרים חזק יותר או שזה רק נדמה והשיפוט היה בסדר, אך לאוהדי חולוניה וכנראה גם לאנשים נייטלים או הגונים שעינהם בראשם והיו במגרש, ברור שזאת בדיוק ההגדרה של שיפוט ביתי או מוטה.
מה יהיה עם השיפוט המוטה? גם המצטיין במדי חולון כבר לא יודע (שי גלבוע)
מאמן חולוניה אלעד חסין אמר בסיום: "מגיע קרדיט לירושלים הם שיחקו טוב. אנחנו צריכים לשמור יותר טוב, קיבלנו 85 נקודות שזה יותר מדי. חלק מהדברים בהתקפה היינו צריכים להוציא לפועל יותר טוב, אבל עכשיו אנחנו כמו בסדרה של הטוב מ-3 משחקים: הם ניצחו, אנחנו צריכים לחזור הבייתה, לשחק טוב יותר ולעשות את ההתאמות, לתקן כמה דברים, לנצח ולבוא למשחק חמישי ולתת את הכל - זה שם המשחק. עשינו את זה ואנחנו יכולים לעשות את זה עוד פעם.
באנו היום לא מספיק אגרסיבים אבל זה לא גמור, זה רק התחיל. נבוא לחולון לפוצץ ונראה מה יהיה".
"נעשה התאמות ונבוא לפוצץ". חסין (שי גלבוע)
המשחק הרביעי בסדרה בו פשוט חייבים נצחון בכדי לכפות משחק חמישי ולא לסיים את העונה כבר במשחק הקרוב, יהיה ביום חמישי הקרוב, ה-15.5.14 בשעה 20:45.
מכירת כרטיסים מוקדמת למשחק ביום חמישי תתקיים היום (יום שלישי) בין השעות 18:30 ל-20:00 באולם הפחים. כולם מוזמנים!
מפוצצים את הפחים! כולם באים!
ולא רק הרבע השלישי נעלם, גם הכוכב הגדול של חולוניה העונה, סקוטי ריינדולס שכח להופיע כשסיים עם 4 נקודות בלבד באחוזים רעים. באולם מלחה, בלי ריינדולס, בלי ריבאונד (38:25 בריבאונד לירושלים!) ועם שיפוט עוין (אליו עוד נגיע בהמשך), קשה עד בלתי אפשרי לנצח.
כמעט בלתי אפשרי לנצח בלעדיו. סקוטי ריינדולס בחזקת נעלם (יוסי כהן)
ברבע השני החלה נדנדת סלים עד שמהלך גדול של סל ועבירה של הרוש נתן יתרון 35:31 לחולוניה. דווקא מאותו רגע הנמרים נרדמו, השופטים החלו לתת את הטון ועזרו לירושלמים בשריקות גבוליות ותמוהות, מה שאפשר למארחים לרוץ ריצת 16:4 עד המחצית ולרדת ביתרון 47:39.
ברבע השלישי חולוניה צמצמה לפיגור 4 בלבד (50:46), ירושלים עלתה שוב ליתרון 9 אבל 5 נק´ רצופות של קנדי החזירו שוב את הפער ל-4 נק´ בלבד (55:51). במהלך הבא דווקא חטיפה של הקפטן שלומי הרוש שלקה בהתלהבות-יתר ואיבד את הכדור ב-2 נסיונות ההתקפה הבאים של חולוניה, החלה ריצה של המקומיים בדחיפה של הקהל שלהם שהראה שלפעמים הוא יודע לעודד, ועד מהרה החלה מפולת עבור חולוניה בדמות ריצת 14:1 של המקומיים שפתחה בור של פער של 17 נק´ - אותו מסתבר, היה כבר בלתי אפשרי לסגור.
הרבע השלישי נגמר ב"קינוח" בהחטאה פנויה לחלוטין של באוורס מתחת לסל שסימלה יותר מכל את הלך הרוח ברבע הזה, 73:59 לירושלים.
לעיתים התלהבות חיובית, לעיתים התלהבות יתר. הרוש (שי גלבוע)
בחצי הדקה האחרונה נכנס הרוש, קלע שלשה ועוד 2 זריקות עונשין שצמצמו מעט את הפער, והוכיחו שלמרות שהוא לוקה לעיתים בהתלהבות יתר כמו ברבע השלישי, הוא כנראה היה צריך להיכנס מוקדם יותר ברבע האחרון ולתת את הצד החיובי של ההתלהבות שלו.
בסיום 85:78 לירושלים, 2:1 לירושלמים בסדרה.
די.ג´יי קנדי היה מהיחידים שהופיעו למשחק והמשיך בפריחה שלו בפלייאוף (כמו גם בפציעות הסדרתיות שלו בסדרה עת נפצע בפעם השלישית ברציפות אך התאושש במהרה) כשקלע 18 נק´ באחוזים טובים והיה הקלעי המצטיין. קנדי הוסיף גם 6 ריב´ מה שמלרבה הבושה נתן לו גם את את תואר הריבאונדר המצטיין של חולון במשחק ובפער ענק (שאר השחקנים עם 3 ריבאונדים ומטה, וכאמור 38:25 לירושלים בריבאונד). נתון עגום שמלבד על אחת הסיבות להפסד.
הרוש קלע 14 נק´ מהן 6 מיד בפתיחה ו-5 ממש לפני סיום, רוזפלט 11, אסברי 10, באוורס 9, יזרעאלי 7 (6 אס´), ריינדולס במשחק שהוא לא ירצה לזכור סיים עם 4 (1 מ-7 מהשדה), סקוורר 3 ואליאספור 2.
יותר מ-300 חולונים הגיעו למלחה ופוצצו עד אפס מקום את יציע האורחים, עד שאפילו לכותב שורות אלה בקושי היה מקום להידחס פנימה. הקהל החולוני הציג עידוד לא רע במשך רוב המשחק עד שהשיפוט הביתי שבר את רוחו ברבע השלישי הנעלם.
למרות העצבים על ההפסד והשיפוט, הקהל הצהוב סגול יודע להעריך לחימה ולכן שר ומחא כפיים בסיום לשחקני חולוניה שאף התכבדו בשירת "כל הקבוצה לבוא לפה" ו-"אנחנו אוהבים אתכם" - וזה אחרי הפסד להזכירכם.
הראו אהבה לשחקנים למרות ההפסד. אוהדי חולוניה במלחה (יוסי כהן)
אך אין צורך להסתמך על תחושות בטן בלבד, יש את המספרים בכדי לגבות זאת: לחולון נשרקו בסדרה 23.7 עבירות במשחק בעוד לירושלים נשרקו 18.7 - הבדל של 5 עבירות תמימות בין הקבוצות שיכולות להתבטא בעד 10 זריקות מהקו. בליגה לירושלים היו 18.4 עבירות ולחולון 20.9 - חצי מהפער בפלייאוף.
מילא אם זה היה רק במלחה אבל דווקא בנצחון בפחים נשרקו 25 עבירות לחולוניה ו-17 בלבד לירושלים.
כיצד יתכן שממוצע העבירות של ירושלים דומה לזה של הליגה ושל חולון קפץ כל כך? איך יתכן שהשופטים רואים כל נגיעה של שחקן חולוני אך לא רואים 3 עבירות בוטות שונות על באוורס בסמוך לשריקה למחצית? איך במהלך המחצית השניה נשרק כדור חוץ לזכות ירושלים כשאף שחקן חולוני לא היה קרוב בכלל לכדור שהתגלגל באזור הצבע החולוני? איך דאנקן יכול לזרוק את קנדי ולקלוע באין מפריע בלי שתישרק עבירת תוקף ברורה?
יש שיגידו שחולון שומרים חזק יותר או שזה רק נדמה והשיפוט היה בסדר, אך לאוהדי חולוניה וכנראה גם לאנשים נייטלים או הגונים שעינהם בראשם והיו במגרש, ברור שזאת בדיוק ההגדרה של שיפוט ביתי או מוטה.
מה יהיה עם השיפוט המוטה? גם המצטיין במדי חולון כבר לא יודע (שי גלבוע)
באנו היום לא מספיק אגרסיבים אבל זה לא גמור, זה רק התחיל. נבוא לחולון לפוצץ ונראה מה יהיה".
"נעשה התאמות ונבוא לפוצץ". חסין (שי גלבוע)
מכירת כרטיסים מוקדמת למשחק ביום חמישי תתקיים היום (יום שלישי) בין השעות 18:30 ל-20:00 באולם הפחים. כולם מוזמנים!
מפוצצים את הפחים! כולם באים!
