הפועל חולון נראתה כמו צל של עצמה בנפילה אמש בארנה בירושלים, במשחק בו נרשם הפסד מביך לקבוצה המקומית בתוצאה 89:59, שהוא ההפסד השני ברציפות של החולונים.
איפה הקבוצה שרשמה רק לפני שבועיים 6 נצחונות מ-7 משחקים? איפה המלחמה, ההקרבה, הנחישות שכל כך התאהבנו בהם העונה?
אז נכון ירושלים היא כמו מכבי רק גרסא מאוד לוזרית ללא צלחת אליפות (שלא תונף גם בזמן הקרוב כך זה נראה), קבוצה עם תקציב גדול והרבה אקסים ששיחקו בנוקיה, ובאמת אין הרבה אוהדים חולונים שציפו לנצח בארנה. אלא שגם להפסיד צריך לדעת, והפועל חולון של אמש נכנעה ללא קרב וללא תנאי כבר ברבע השני, וככה לא צריכים להיראות השחקנים בצהוב-סגול ולא משנה מי היריב.
למעט הרבע הראשון שעוד היה סביר, המשחק כולו נראה כמו המשך ישיר של 6 הדקות הנוראיות בשבוע שעבר מול נהריה. את המשחק חולון פתחה ב-5:0 אבל זה היה גם הפעם האחרונה שבה הצהובים-סגולים הובילו. רוזפלט שמר את החולונים במשחק כשהמקומיים הובילו 17:14, אבל אז החלה הנפילה שבה כל שחקן של ירושלים ובפרט הלפרין צלף מכל מקום, וחולון פשוט הפסיקה לשחק, 24:13 בסוף הרבע.
הפסקת הרבעים לא שינתה דבר כשהרבע השני התקיים במעמד צד אחד בלבד והוא לא לבש צהוב-סגול. היתרון צמח כבר לשיא מביך של 26 נק´ לפני שצומצם מעט עד למחצית, 53:31.
המחצית השניה כולה הייתה גארבג´ טיים אחד ארוך ומתמשך שבו הקהל החולוני לא הולך הבייתה סתם כי לא נעים, ורק מחכה שתגיע כבר שריקת הסיום. 69:45 הייתה התוצאה בסוף הרבע השלישי וגם הילדים החולונים ששיחקו בסוף לא הצליחו להעביר את הסגולים אל מעבר לרף 60 הנקודות או להקטין את ההפרש שהגיע לשיא בסיום, 89:59 מביך בסיום.
אין אף לא נקודת אור אחת שניתן לציין בקרב שחקני חולוניה. למעט מקגוויר שהיה סביר עם 14 נק´ ו-9 ריב´, שאר השחקנים לא ממש הופיעו: טיילור קלע 11, יזרעאלי 9, רוזפלט 8 (12 ריב´), קרוקר 5, דניאל 4, הרוש 3, ספיר 2, אוונס 2 (7 ריב´), בית יוסף 1.
נחמד היה לראות את אלון ספיר מקבל קצת דקות ונותן את הלב בהגנה גם כשהמשחק כבר גמור, מן הראוי שנראה זאת יותר גם במקרים בהם המשחק לא גמור כמו היום.
נוכחות יפה מאוד של אוהדי חולוניה שבאו בהמוניהם (יותר מ-300 מהם) לא ממש עזרה כשבסיום כל אוהד שאל את עצמו מה הוא עושה כאן ולמה זה לא נגמר מוקדם יותר.
הפתעה משעשעת הכינו אוהדי חולוניה לאוהדי ירושלים בדמות שלט עוקצני "להשכרה במות" העוקץ את הירושלמים שהכינו במות לפני גמר הגביע ויצאו בידיים ריקות, עם עוד מספר טלפון שמוביל לתא קולי עם הודעה מיוחדת במינה.
אין מה לבכות על העבר, צריך להסתכל קדימה. מה שהיה אמש נגמר, מת, נמחק ונשכח. מדפדפים הלאה וכמה שיותר מהר - גם האוהדים ובוודאי רצוי שגם השחקנים.
ההפסד אמש בתוספת הנצחון של ראשון לציון על גלבוע/גליל קובע שיוויון נקודות בין ראשל"צ, חולוניה, והפועל תל אביב במקומות 3-5, אך זה לא יהיה המצב בסוף המחזור הבא שיהיה המחזור האחרון בסיבוב השני - שבסיומו יקבע סדר המשחקים בסיבוב השלישי על פי מיקומי הקבוצות.
במחזור הבא ראשון לציון יוצאת למשחק חוץ מול מכבי תל אביב בנוקיה ובהנחה ולא תתרחש הפתעה מרעישה וראשל"צ לא תצא מנצחת, המשחק שלנו הוא זה שיקבע את המיקומים הסופיים. חולוניה פוגשת את הפועל תל אביב לקרב ראש בראש על המקום השלישי כשהמנצחת במשחק תסיים את הסיבוב השני במקום השלישי, והמפסידה במקום החמישי. אם ראשל"צ תפסיד כצפוי למכבי תל אביב, היא תסיים בכל מקרה במקום הרביעי.
חשיבות המשחק ברורה: צריך ורצוי לסיים את הסיבוב במקום כמה שיותר גבוה ולהמשיך לכוון למעלה.
תביאו חברים, תזמינו משפחה, תפיצו את הבשורה. כולם באים!
איפה הקבוצה שרשמה רק לפני שבועיים 6 נצחונות מ-7 משחקים? איפה המלחמה, ההקרבה, הנחישות שכל כך התאהבנו בהם העונה?
אז נכון ירושלים היא כמו מכבי רק גרסא מאוד לוזרית ללא צלחת אליפות (שלא תונף גם בזמן הקרוב כך זה נראה), קבוצה עם תקציב גדול והרבה אקסים ששיחקו בנוקיה, ובאמת אין הרבה אוהדים חולונים שציפו לנצח בארנה. אלא שגם להפסיד צריך לדעת, והפועל חולון של אמש נכנעה ללא קרב וללא תנאי כבר ברבע השני, וככה לא צריכים להיראות השחקנים בצהוב-סגול ולא משנה מי היריב.
מלחמה? נפילה על הפרקט? לא אמש - סתם עוד איבוד כדור של חולוניה (אורן בן חקון)
למעט הרבע הראשון שעוד היה סביר, המשחק כולו נראה כמו המשך ישיר של 6 הדקות הנוראיות בשבוע שעבר מול נהריה. את המשחק חולון פתחה ב-5:0 אבל זה היה גם הפעם האחרונה שבה הצהובים-סגולים הובילו. רוזפלט שמר את החולונים במשחק כשהמקומיים הובילו 17:14, אבל אז החלה הנפילה שבה כל שחקן של ירושלים ובפרט הלפרין צלף מכל מקום, וחולון פשוט הפסיקה לשחק, 24:13 בסוף הרבע.
הפסקת הרבעים לא שינתה דבר כשהרבע השני התקיים במעמד צד אחד בלבד והוא לא לבש צהוב-סגול. היתרון צמח כבר לשיא מביך של 26 נק´ לפני שצומצם מעט עד למחצית, 53:31.
השאיר את חולון במשחק ברבע הראשון אבל שם זה נגמר. רוזפלט (אורן בן חקון)
המחצית השניה כולה הייתה גארבג´ טיים אחד ארוך ומתמשך שבו הקהל החולוני לא הולך הבייתה סתם כי לא נעים, ורק מחכה שתגיע כבר שריקת הסיום. 69:45 הייתה התוצאה בסוף הרבע השלישי וגם הילדים החולונים ששיחקו בסוף לא הצליחו להעביר את הסגולים אל מעבר לרף 60 הנקודות או להקטין את ההפרש שהגיע לשיא בסיום, 89:59 מביך בסיום.
אין אף לא נקודת אור אחת שניתן לציין בקרב שחקני חולוניה. למעט מקגוויר שהיה סביר עם 14 נק´ ו-9 ריב´, שאר השחקנים לא ממש הופיעו: טיילור קלע 11, יזרעאלי 9, רוזפלט 8 (12 ריב´), קרוקר 5, דניאל 4, הרוש 3, ספיר 2, אוונס 2 (7 ריב´), בית יוסף 1.
נחמד היה לראות את אלון ספיר מקבל קצת דקות ונותן את הלב בהגנה גם כשהמשחק כבר גמור, מן הראוי שנראה זאת יותר גם במקרים בהם המשחק לא גמור כמו היום.
איפה ההגנה? איפה ההקרבה? שחקני חולוניה מתחפשים לתפאורה בארנה (אורן בן חקון)
נוכחות יפה מאוד של אוהדי חולוניה שבאו בהמוניהם (יותר מ-300 מהם) לא ממש עזרה כשבסיום כל אוהד שאל את עצמו מה הוא עושה כאן ולמה זה לא נגמר מוקדם יותר.
הפתעה משעשעת הכינו אוהדי חולוניה לאוהדי ירושלים בדמות שלט עוקצני "להשכרה במות" העוקץ את הירושלמים שהכינו במות לפני גמר הגביע ויצאו בידיים ריקות, עם עוד מספר טלפון שמוביל לתא קולי עם הודעה מיוחדת במינה.
חיוך קטן בערב עגום. אוהדי חולוניה בהפתעה לירושלמים (אורן בן חקון)
אין מה לבכות על העבר, צריך להסתכל קדימה. מה שהיה אמש נגמר, מת, נמחק ונשכח. מדפדפים הלאה וכמה שיותר מהר - גם האוהדים ובוודאי רצוי שגם השחקנים.
ההפסד אמש בתוספת הנצחון של ראשון לציון על גלבוע/גליל קובע שיוויון נקודות בין ראשל"צ, חולוניה, והפועל תל אביב במקומות 3-5, אך זה לא יהיה המצב בסוף המחזור הבא שיהיה המחזור האחרון בסיבוב השני - שבסיומו יקבע סדר המשחקים בסיבוב השלישי על פי מיקומי הקבוצות.
במחזור הבא ראשון לציון יוצאת למשחק חוץ מול מכבי תל אביב בנוקיה ובהנחה ולא תתרחש הפתעה מרעישה וראשל"צ לא תצא מנצחת, המשחק שלנו הוא זה שיקבע את המיקומים הסופיים. חולוניה פוגשת את הפועל תל אביב לקרב ראש בראש על המקום השלישי כשהמנצחת במשחק תסיים את הסיבוב השני במקום השלישי, והמפסידה במקום החמישי. אם ראשל"צ תפסיד כצפוי למכבי תל אביב, היא תסיים בכל מקרה במקום הרביעי.
חשיבות המשחק ברורה: צריך ורצוי לסיים את הסיבוב במקום כמה שיותר גבוה ולהמשיך לכוון למעלה.
תביאו חברים, תזמינו משפחה, תפיצו את הבשורה. כולם באים!
