הפועל חולון רושמת אמש נצחון צמוד וחשוב ביותר בתוצאה 90:85 על מכבי אשדוד ונצמדת ל-2 המובילות.
אשדוד שנלחמת על חייה בליגה, כפתה משחק צמוד מאוד מתחילתו ועד סופו, כשאף קבוצה לא מצליחה לייצר פער דו ספרתי ואף לא כזה העולה על 7 נקודות.
את הנצחון החשוב כל כך הבטיחו בסופו של דבר אנשי המאני-טיים של חולוניה, דומיניק מגווייר וג´ורדן טיילור, עם יכולת נהדרת בסיום.
משחק הכי צמוד שרק אפשר. אשדוד לא עשתה חיים קלים (אבי רוקח)
דומיניק מגווייר הביא את הסיפתח מבחינת חולוניה (וגם את הסיום אליו נגיע עוד בהמשך) כשקלע את 5 הנקודות של הצהובים סגולים מה שעזר להעלות את חולוניה שלנו ליתרון 12:5. בהמשך ההתקפה החולונית נתקעה מעט מה שאפשר לאשדוד להשוות ואף לעלות ליתרון מינימלי בסוף הרבע הראשון, 18:17.
הרבע השני המשיך עם אותה מגמה של משחק צמוד. אלון ספיר נכנס למשחק מצויין בצד ההגנתי, אך ההתקפה החולונית נתקעה מה שהביא לפיגור 28:23. חסין לקח פסק זמן ושינה הרכב, טיילור התעורר סוף סוף וריצת 15:6 נותנת יתרון 38:34 לנמרים. לשם שינוי לוח העבירות האיר פנים לחולונים כשלאשדוד נשרקו לא פחות מ-15 עבירות באותה נקודת זמן לעומת 5 בלבד של חולוניה, אך החולונים הרבו להחטיא מהעונשין ולא ניצלו זאת בכדי לברוח.
אשדוד חזרה למשחק ונטלה את ההובלה שוב אך שלשה של הרוש על הבאזר למחצית מצמצת את ההפרש, 45:44 לאשדוד במחצית.
משחק צמוד אמרנו? בגם ברבע השלישי. המחצית השניה נפתחה רע מבחינת חולון שנקלע לפיגור 6 אך התעוררות של קרוקר בדמות 2 שלשות החזיקה את החולונים במשחק. חולון צמצמה את היתרון מעט אך אשדוד לא וויתרה כשאסקה האשדודי עושה חיים קשים מאוד לנמרים כשמאזנו עמד על 20 נקודות כבר באמצע הרבע השלישי, 68:65 למקומיים אחרי 30 דקות.
את הרבע האחרון חולון פתחה בדיוק כמו שצריך - עם ריצה מצויינת של 10:4 שנותנת את היתרון שוב לחבר´ה הטובים. הקלעי המצטיין של אשדוד, אסקה, יצא בעבירה חמישית שיתכן וגם הייתה שווה בלתי ספורטיבית נוספת עקב המחאה, אך למרות זאת אשדוד נלחמה בשיניים, לא עשתה חיים קלים ואף הצליחה לעלות ליתרון 2 נקודות כ-3 דקות לסיום.
סל ועבירה גדולים של רוזפלט מחזירים את היתרון לחולוניה, טיילור פעם ראשונה והרוש בפעם השנייה דייקו מהקו והגדילו את היתרון החולוני ל-4, אך אשדוד לא ויתרה וצמצמה בכל פעם להפרש 2 נקודות שוב.
כ-26 שניות לסיום טיילור שוב נשלח לקו מה שגרם לכך שצביקה שרף, מאמן אשדוד ומבכירי מאמני ישראל, איבד את עשתונותיו כשכעס ככל הנראה על השופטים אך יתכן וגם על שחקניו, כשהטיח בחוזקה ובזעם את לוח האימון שלו על הרצפה. כנראה שאצל רוב מאמני הליגה זה היה נגמר בעבירה טכנית אך לא אצל צביקה שמקבל הרבה כבוד מהשופטים. טיילור לא ספר את העצבים של מאמן אשדוד כששוב דייק ב-2 הזריקות מהקו והעלה את חולון ליתרון 4. אשדוד יצאה להתקפה מכריעה והשיגה סל קל באופן מפתיע כ-9 שניות לסיום.
עבירת בזק על הרוש שלחה אותו אל הקו אך שלומי קלע רק זריקה אחת מה שהביא את אשדוד לטווח שלשה בשניות הסיום. התקוות של המארחים להשוות את המשחק נגוזו עקב מי-אם-לא דומיניק מגווייר, שהיה שם כדי לבצע חסימה גדולה על זריקה של בן שימול מחוץ לקשת ולקנח בעונשין שקבע את תוצאת המשחק, 90:85 לחולוניה.
אילת יכולה רק לבכות על כך ששחקן כל כך נהדר כמו דומיניק מגווייר לא הצליח להתאקלם אצלה והפך לאס של חולוניה בכל משחק ומשחק. נקודות בפתיחה, גג בסיום שהבטיח את הנצחון - באמת שאי אפשר לבקש יותר מהשחקן שקלע אמש 19 נק´, הוסיף 8 ריב´.
ג´ורדן טיילור לאט לאט השיג גם הוא 19 נק´ משלו והוסיף גם 7 אס´, הרוש קלע 13 במשחק לא רע, קרוקר שעדיין לא חזר לעצמו לחלוטין הראה שוב ניצוצות בצד ההתקפי כקלע 12 נק´ והוסיף לא פחות מ-11 ריב´ (מדד 25 - הגבוה בחולון), אוונס סיים עם 10, רוזפלט 9 נק´ ו-8 ריב´ ויזרעאלי 8.
השינוי המרענן אצל החולונים היה כניסתו של אלון ספיר הצעיר שמוכיח שוב בפעם המי-יודע-כמה שבצד ההגנתי הוא כבר שחקן ליגת על בשל ולגטימי, ואפילו אחד הטובים שבהם. ספיר אמנם לא קלע הפעם, אך 3 סחיטות עבירות של השחקן הצעיר הראו שיש לו גם פוטנציאל התקפי לא רע בכלל וככל שיבואו הדקות ככה יבוא גם הבטחון. הילד חייב לשחק!
מה נגיד על האולם באשדוד? הדרומים שאף פעם קהל גדול הצליחו להביא בעבר לנוקיה מאות אוהדים בגמר הפיינלפור או בשלבים המאוחרים בגביע, אך פשוט התאדו לכל עבר ברגע שקבוצתם הפכה לקבוצת תחתית. האולם האשדודי הפך לאחד האולמות העצובים ביותר בליגת העל כשלא יותר מ-500-600 צופים הגיעו לצפות במשחק, יותר ממחציתם מחולון מה שגרם אפילו לאולם בית הספר בהרצליה להראות מלא יותר.
ומה נגיד על הקהל החולוני? כשהצהובים סגולים ביציע פוגשים קהל שנותן פייט אמיתי כמו הקהל של הפועל תל אביב, התחרות גורמת לנמרים ביציע להראות את הצדדים היותר טובים שלהם. אך כשמשחקים באולם עצוב כמו באשדוד ללא תחרות של ממש - התוצאה מעט מביכה אם נאמר בעדינות.
זה לא שלא היה עידוד כלל, היו פה ושם כמה דקות טובות בעיקר ברבע האחרון, אך לעומת זאת היו דקות רבות הרבה יותר מדי שבהן הקהל של חולוניה נראה כאילו הוא הגיע למשחק אימון. מזל לפחות שהנמרים על הפרקט לקחו את המשחק במלוא הרצינות ופיצו על ההפסד המרגיז בשבוע שעבר בדמות נצחון נאה וחשוב מאין כמוהו.
בשבוע הבא ביום שני ה-30.3 בשעה 21:00 יתקיים משחק צמרת בליגת ווינר בו מוליכת הטבלה, מכבי תל אביב, תתארח אצל הקבוצה הנמצאת במקום השלישי בטבלה, הפועל חולון.
כמובן שבליגה כמו שלנו בה הדיקטטורה הצהובה מחזיקה בתקציב הגדול פי 20 לפחות מתקציב חולוניה הצנועה לא מדובר במשחק צמרת אמיתי כמו שהייתם מצפים לראות בכל ענף ספורט בעל ליגה מותקנת, אך ענף הכדורסל בישראל לא עונה להגדרה של ליגה מתוקנת, זה מה יש ועם זה יוצאים למלחמה.
אמנם בפעמים הקודמות העונה המשחקים לא נגמרו בתבוסה בהפרש גבוה, אך חולוניה לא ממש נתנה פייט לדיקטטורה של הדון שימון כשלא הייתה במשחק כמעט מתחילתו.
ואולי הפעם זה הזמן של אלעד חסין להראות שהוא יודע להכין קבוצות נחותות למשחק שבו מנצלים את נקודת התורפה של היריב, בדומה למאמנים ותיקים וגדולים אחרים בליגה כמו אפי בירנבויים ודן שמיר הנהדרים שידעו להכין את קבוצותיהם פעם אחר פעם למפגשים מול מכבי ולכפות משחקים צמודים.
כל זה לא מעניין את הקהל החולוני שמקיים פעם אחר פעם את מצוות "לעולם לא תצדעי לבד" גם מול יריבות שהסיכוי לנצח אותם נמוך יותר. נתראה בפחים!
אשדוד שנלחמת על חייה בליגה, כפתה משחק צמוד מאוד מתחילתו ועד סופו, כשאף קבוצה לא מצליחה לייצר פער דו ספרתי ואף לא כזה העולה על 7 נקודות.
את הנצחון החשוב כל כך הבטיחו בסופו של דבר אנשי המאני-טיים של חולוניה, דומיניק מגווייר וג´ורדן טיילור, עם יכולת נהדרת בסיום.
משחק הכי צמוד שרק אפשר. אשדוד לא עשתה חיים קלים (אבי רוקח)
דומיניק מגווייר הביא את הסיפתח מבחינת חולוניה (וגם את הסיום אליו נגיע עוד בהמשך) כשקלע את 5 הנקודות של הצהובים סגולים מה שעזר להעלות את חולוניה שלנו ליתרון 12:5. בהמשך ההתקפה החולונית נתקעה מעט מה שאפשר לאשדוד להשוות ואף לעלות ליתרון מינימלי בסוף הרבע הראשון, 18:17.
הרבע השני המשיך עם אותה מגמה של משחק צמוד. אלון ספיר נכנס למשחק מצויין בצד ההגנתי, אך ההתקפה החולונית נתקעה מה שהביא לפיגור 28:23. חסין לקח פסק זמן ושינה הרכב, טיילור התעורר סוף סוף וריצת 15:6 נותנת יתרון 38:34 לנמרים. לשם שינוי לוח העבירות האיר פנים לחולונים כשלאשדוד נשרקו לא פחות מ-15 עבירות באותה נקודת זמן לעומת 5 בלבד של חולוניה, אך החולונים הרבו להחטיא מהעונשין ולא ניצלו זאת בכדי לברוח.
אשדוד חזרה למשחק ונטלה את ההובלה שוב אך שלשה של הרוש על הבאזר למחצית מצמצת את ההפרש, 45:44 לאשדוד במחצית.
משחק צמוד אמרנו? בגם ברבע השלישי. המחצית השניה נפתחה רע מבחינת חולון שנקלע לפיגור 6 אך התעוררות של קרוקר בדמות 2 שלשות החזיקה את החולונים במשחק. חולון צמצמה את היתרון מעט אך אשדוד לא וויתרה כשאסקה האשדודי עושה חיים קשים מאוד לנמרים כשמאזנו עמד על 20 נקודות כבר באמצע הרבע השלישי, 68:65 למקומיים אחרי 30 דקות.
בשביל כבוד צריך לעבוד. בשביל נצחון צריך פאסון. יזרעאלי מדגמן פאסון (אבי רוקח)
את הרבע האחרון חולון פתחה בדיוק כמו שצריך - עם ריצה מצויינת של 10:4 שנותנת את היתרון שוב לחבר´ה הטובים. הקלעי המצטיין של אשדוד, אסקה, יצא בעבירה חמישית שיתכן וגם הייתה שווה בלתי ספורטיבית נוספת עקב המחאה, אך למרות זאת אשדוד נלחמה בשיניים, לא עשתה חיים קלים ואף הצליחה לעלות ליתרון 2 נקודות כ-3 דקות לסיום.
סל ועבירה גדולים של רוזפלט מחזירים את היתרון לחולוניה, טיילור פעם ראשונה והרוש בפעם השנייה דייקו מהקו והגדילו את היתרון החולוני ל-4, אך אשדוד לא ויתרה וצמצמה בכל פעם להפרש 2 נקודות שוב.
כ-26 שניות לסיום טיילור שוב נשלח לקו מה שגרם לכך שצביקה שרף, מאמן אשדוד ומבכירי מאמני ישראל, איבד את עשתונותיו כשכעס ככל הנראה על השופטים אך יתכן וגם על שחקניו, כשהטיח בחוזקה ובזעם את לוח האימון שלו על הרצפה. כנראה שאצל רוב מאמני הליגה זה היה נגמר בעבירה טכנית אך לא אצל צביקה שמקבל הרבה כבוד מהשופטים. טיילור לא ספר את העצבים של מאמן אשדוד כששוב דייק ב-2 הזריקות מהקו והעלה את חולון ליתרון 4. אשדוד יצאה להתקפה מכריעה והשיגה סל קל באופן מפתיע כ-9 שניות לסיום.
עבירת בזק על הרוש שלחה אותו אל הקו אך שלומי קלע רק זריקה אחת מה שהביא את אשדוד לטווח שלשה בשניות הסיום. התקוות של המארחים להשוות את המשחק נגוזו עקב מי-אם-לא דומיניק מגווייר, שהיה שם כדי לבצע חסימה גדולה על זריקה של בן שימול מחוץ לקשת ולקנח בעונשין שקבע את תוצאת המשחק, 90:85 לחולוניה.
אילת יכולה רק לבכות על כך ששחקן כל כך נהדר כמו דומיניק מגווייר לא הצליח להתאקלם אצלה והפך לאס של חולוניה בכל משחק ומשחק. נקודות בפתיחה, גג בסיום שהבטיח את הנצחון - באמת שאי אפשר לבקש יותר מהשחקן שקלע אמש 19 נק´, הוסיף 8 ריב´.
ג´ורדן טיילור לאט לאט השיג גם הוא 19 נק´ משלו והוסיף גם 7 אס´, הרוש קלע 13 במשחק לא רע, קרוקר שעדיין לא חזר לעצמו לחלוטין הראה שוב ניצוצות בצד ההתקפי כקלע 12 נק´ והוסיף לא פחות מ-11 ריב´ (מדד 25 - הגבוה בחולון), אוונס סיים עם 10, רוזפלט 9 נק´ ו-8 ריב´ ויזרעאלי 8.
השינוי המרענן אצל החולונים היה כניסתו של אלון ספיר הצעיר שמוכיח שוב בפעם המי-יודע-כמה שבצד ההגנתי הוא כבר שחקן ליגת על בשל ולגטימי, ואפילו אחד הטובים שבהם. ספיר אמנם לא קלע הפעם, אך 3 סחיטות עבירות של השחקן הצעיר הראו שיש לו גם פוטנציאל התקפי לא רע בכלל וככל שיבואו הדקות ככה יבוא גם הבטחון. הילד חייב לשחק!
"צביקה אל תבכה!". טיילור ומגווייר היו שם כדי לגמור את הסיפור (אבי רוקח)
מה נגיד על האולם באשדוד? הדרומים שאף פעם קהל גדול הצליחו להביא בעבר לנוקיה מאות אוהדים בגמר הפיינלפור או בשלבים המאוחרים בגביע, אך פשוט התאדו לכל עבר ברגע שקבוצתם הפכה לקבוצת תחתית. האולם האשדודי הפך לאחד האולמות העצובים ביותר בליגת העל כשלא יותר מ-500-600 צופים הגיעו לצפות במשחק, יותר ממחציתם מחולון מה שגרם אפילו לאולם בית הספר בהרצליה להראות מלא יותר.
ומה נגיד על הקהל החולוני? כשהצהובים סגולים ביציע פוגשים קהל שנותן פייט אמיתי כמו הקהל של הפועל תל אביב, התחרות גורמת לנמרים ביציע להראות את הצדדים היותר טובים שלהם. אך כשמשחקים באולם עצוב כמו באשדוד ללא תחרות של ממש - התוצאה מעט מביכה אם נאמר בעדינות.
זה לא שלא היה עידוד כלל, היו פה ושם כמה דקות טובות בעיקר ברבע האחרון, אך לעומת זאת היו דקות רבות הרבה יותר מדי שבהן הקהל של חולוניה נראה כאילו הוא הגיע למשחק אימון. מזל לפחות שהנמרים על הפרקט לקחו את המשחק במלוא הרצינות ופיצו על ההפסד המרגיז בשבוע שעבר בדמות נצחון נאה וחשוב מאין כמוהו.
בשבוע הבא ביום שני ה-30.3 בשעה 21:00 יתקיים משחק צמרת בליגת ווינר בו מוליכת הטבלה, מכבי תל אביב, תתארח אצל הקבוצה הנמצאת במקום השלישי בטבלה, הפועל חולון.
כמובן שבליגה כמו שלנו בה הדיקטטורה הצהובה מחזיקה בתקציב הגדול פי 20 לפחות מתקציב חולוניה הצנועה לא מדובר במשחק צמרת אמיתי כמו שהייתם מצפים לראות בכל ענף ספורט בעל ליגה מותקנת, אך ענף הכדורסל בישראל לא עונה להגדרה של ליגה מתוקנת, זה מה יש ועם זה יוצאים למלחמה.
אמנם בפעמים הקודמות העונה המשחקים לא נגמרו בתבוסה בהפרש גבוה, אך חולוניה לא ממש נתנה פייט לדיקטטורה של הדון שימון כשלא הייתה במשחק כמעט מתחילתו.
ואולי הפעם זה הזמן של אלעד חסין להראות שהוא יודע להכין קבוצות נחותות למשחק שבו מנצלים את נקודת התורפה של היריב, בדומה למאמנים ותיקים וגדולים אחרים בליגה כמו אפי בירנבויים ודן שמיר הנהדרים שידעו להכין את קבוצותיהם פעם אחר פעם למפגשים מול מכבי ולכפות משחקים צמודים.
כל זה לא מעניין את הקהל החולוני שמקיים פעם אחר פעם את מצוות "לעולם לא תצדעי לבד" גם מול יריבות שהסיכוי לנצח אותם נמוך יותר. נתראה בפחים!
