הפועל חולון יכולה להרגיש אמש הרגשה גדולה של פספוס בהפסד 87:83 למכבי תל אביב. למרות מלחמה גדולה של כל השחקנים, למרות אולם מלא מפה לפה, למרות ההרכב החסר של המונופול הצהוב ולמרות משחק חייו של קרוקר שסיים עם 36 נק´ באחוזים מדהימים מהשדה, זה הספיק רק כמעט כשהיה חסר גרוש ללירה כדי לרשום נצחון גדול.
משחק חייו הספיק רק כמעט. קרוקר מככב (יוסי כהן)
המשחק היה צמוד ביותר לכל אורכו ככה שבאמת כל צד היה יכול לצאת בו המנצח.
הרבע הראשון נפתח מצויין מבחינת חולוניה שהובילה ביתרון שעמד בשיאו על 8 נק´, בעיקר בזכות משחק גדול של קרוקר כבר מתחילתו. טוני קלע לא פחות מ-16 נקודות כבר ב-10 הדקות הראשונות ובעיקר בזכותו חולוניה מובילה בסיום הרבע הראשון בתוצאה 26:20.
ברבע השני מכבי הפכה את התוצאה והובילה 31:30 אבל הרוש, רוזפלט וכמובן קרוקר החזירו את היתרון לצד של הטובים. סמוך להפסקה עוד חזרה של הדיקטטורה בצהוב קבעה שיוויון במחצית, 41:41.
הרבע השלישי נפתח כמו פתיחת המשחק - בריצה של חולוניה שעלתה שוב ליתרון שעמד בשיאו על 8 נק´ (57:49), אך אלופת אירופה לא ידועה ביכולתה החלשה מחוץ לקשת ועד לסוף הרבע השלשות של האורחים נותנים להם יתרון קטן, 66:64.
נלחמו עד הסוף. קרוקר וחולוניה (יוסי כהן)
המשחק המשיך להיות צמוד לכל אורך הרבע האחרון כשנדנדת הסלים מעבירה את היתרון מצד לצד. קרוקר נסגר ונשמר באופן צמוד אך שלשה של הרוש נתנה לחולוניה 74:72 אך ריצה קטנה של האורחים נתנה להם יתרון, 77:74 כ-4 דקות לסיום. היתרון של מכבי נשאר קטן ושברירי עד שדקה וחצי לסיום היינס האורח קבר שלשה אכזרית שהעלתה את מכבי ליתרון 85:80. חולון עוד צמצמה ל-85:83 והייתה יכולה גם להשוות כש-23 שניות לסיום הרוש לקח ריבאונד גדול מהחטאת עונשין כפולה של סמית´ ורץ קואסט טו קאוסט כל הדרך לצד השני בניסיון להשוות (במהלך שהזכיר את סל הנצחון במשחק החוץ בחיפה), אך ממש בטבעת הוא נחסם ומכבי שוב לקחה ריבאונד ונשלחה לקו כ-7 שניות לסיום. האורחים קלעו הפעם 2 מהקו, הרוש החטיא ניסיון אחרון לשלשה והמשחק הסתיים בתוצאה 87:83 לזכות האורחים מתל אביב. פספוס גדול של חולוניה אבל גאווה גדולה בשחקנים ובמלחמה.
טוני קרוקר נתן את משחק חייו כשקלע 36 נק´ ב-81% מהשדה (6 מ-6 מחוץ לקשת!) ומדד מפלצתי של 38. אם רק הייתה לו עזרה מטיילור או יזרעאלי אולי עוד היינו מנצחים את המשחק הזה. למרות הסיום הטרגי של הרוש, הקפטן של חולוניה יכול להרים את הראש שכן הוא נתן משחק מצויין של 15 נק´ והרבה מלחמה והקרבה.
מגווייר קלע את המנה הרגילה של 13 נק´ אם כי ידע משחקים טובים מאלה, אוונס סיים עם 7 נק´, רוזפלט לא היה במיטבו כשסיים עם 5 נק´ אך פיצה חלקית בדמות 11 ריב´, טיילור אמנם מסר 6 אס´ אבל היה ממש תמונת ראי של קרוקר כשקלע 4 נק´ ב-1 מ-12 בלבד (8.3% מהשדה) במשחקו החלש ביותר בקבוצה - וכמה חבל שזה בא דווקא אמש שיכולנו לנצח. עם משחק חלש של טיילור ועם שיפוט לא-ממש-ביתי, קשה לנצח את האלופה הנצחית.
יזרעאלי סיים עם 3 נק´ עם משחק חלש ומדד שלילי ואלון ספיר שותף, לא קלע ואף ביצע 3 עבירות ב-15 שניות בלבד (2 מהן בהוראת המאמן והשלישית עבירה לא טובה של פאול סל) בסיום הרבע השלישי.
ואם בסטטיסטיקה עסקינן, חולוניה הפסידה את המשחק בתוצאה צמודה אך המדד מספר סיפור אחר שכן מכבי ניצחה 114:83 בעיקר בגלל הפקרות בצבע שעלתה בלא פחות מ-50 ריבאונדים של האורחים (!!) מתוכם 17 בהתקפה, לעומת 32 ריבאונדים של חולוניה מתוכם 24 בהגנה. על כל החטאה של מכבי היה סיכוי של יותר מ-40% שהם יקחו את הכדור החוזר... וזה מה שנקרא פספוס - תרתי משמע.
מעל ל-2500 איש הגיעו לאולם הפחים בתפוסה שלא זכורה מזה זמן רב וסיפקו אווירה מצויינת. חבל רק שהקהל הרב תורגם לעידוד בינוני בלבד ולשתיקות בחלקים גדולים מדי של היציע ושל המשחק, במקום העידוד שהאולם הזה יכול להפיק וכבר הפיק בזמנים עברו.
מאמן חולוניה אלעד חסין היה גאה בקבוצה למרות ההפסד ולקח אותו בפרופורציה הנכונה: "עצם העובדה שהפסדנו רק בארבע הפרש ויצאנו פראיירים מול מכבי זה תעודת כבוד עבורנו. ובכל זאת, מדובר במכבי ת״א שהיא מהקבוצות הטובות באירופה, שלא הפסידה יותר מדי בליגה. יש תחושת החמצה כי היינו שם כל המשחק והם עשו ריצה בסוף. צריך לתת למכבי קרדיט, הם קלעו באחוזים מדהימים וניצחו בריבאונד, גם בהרכב הנוכחי מכבי גורמת לך לעשות דברים אחרים. לא היינו אגרסיביים מספיק. יש לנו משחק קשה נגד ירושלים בשבוע הבא וצריך לעשות הכל כדי ללמוד מהמשחק הזה".
אז כמו שהמאמן של חולוניה ציין, בשבוע הבא יוצאים למשחק חוץ לא פחות קשה מול השניה בטבלה ויריבתנו הספורטיבית הגדולה הפועל ירושלים, משחק שאם נשחק בו כמו ששיחקנו אמש ונתקן את הטעויות, אפשר בהחלט לצאת עם ידינו על העליונה. חולוניה של משחקי החוץ היא אמנם לא אותה חולוניה של אולם הפחים ותמיד אנחנו מתקשים יותר במשחקי חוץ, אך האוהדים אותם אוהדים והקהל הנאמן של חולוניה ילווה אותה גם לאולם הקשה בירושלים. אשדוד ונהריה מהחלק התחתון של הליגה ניצחו שם, גם אנחנו יכולים - הכל אפשרי!
פרטים נוספים על הסעות וכרטיסים - בקרוב.
ועוד פסקה על החלטת המנהלת מיום ראשון: אם במשחק עם סגל כזה חסר הדיקטטורה הצהובה מנצחת גם כן, זה רק מראה כמה נכונה ההחלטה על חזרה לפיינלפור, שהמנהל המקצועי של חולוניה מיקי דורסמן היה ממוביליה. פערי התקציב הם אדירים, התקציב המשוער של חולוניה מהווה כ-5% בקירוב מהתקציב של מכבי ובשביל שיהיה כאן עניין אמיתי בליגה צריך לחזור לשיטת הפיינלפור או לחלופין לוותר על השיריון של מכבי ליורוליג או להשיג נציגה נוספת במפעל כך שלאליפות באמת תהיה משמעות אמיתית ולא תהיה "רק דגל באולם" כמו שדיוויד פדרמן אוהב לזלזל באליפות המוצדקת מאין כמוהה שלנו.
פדרמן רצה להדגים למה צריך לחזור לסדרות כדי שזה לא יהיה "רק דגל באולם של הזוכה", אבל הסיבה האמיתית היא שצריך שהאלופה תשחק ביורוליג ורק אז אפשר יהיה לשקול לבטל את הפיינלפור ותהיה משמעות לזכייה. עד אז הוא יכול להמשיך לזלזל בצורה מכביסטית מתנשאת ואופיינית באותה עונה שבה ניצחנו את מכבי 3 פעמים לעומת הפסד בודד, ואנחנו מצד שני נמשיך להיזכר באותה עונה קסומה בערגה והנאה.
ומה לגבי מר "חתן פרס ישראל", מזרחי, והמאמן (הנוכחי) שלו גודס? הם יכולים להמשיך לבכות דמעות תנין בתקשורת המגוייסת שלהם (שהשידור הבזיוני אמש של מאיר לוי רק מראה לאיזה רמות של אבסורד זה מגיע גם בשידורי הטלוויזיה בארץ) כמה שהם רוצים על השיטה שנבחרה ולהעמיד פני דואגים לקבוצות כולן כאילו "יפסידו הכנסות" מהפיינלפור, אבל עד שלא יתוקן העיוות הנוראי ברפוליקת הבננות שנקראת הכדורסל הישאלי, כל עוד יש רק נציגה אחת בליגה הבכירה באירופה שמביאה את הכסף הגדול לדון ולחבריו וכל עוד חוסר הספורטיביות המשווע של השיריון נמשך, פיינלפור - שהיא שיטה לא ספורטיבית ולא אידיאלית - הוא הכרח והרע במיעוטו. ואת זה גם סקר בקבוצת האוהדים של חולוניה מראה בבירור.
ההחלטה הנכונה וההגיונית ניצחה, וכל הכבוד למיקי דורסמן על שהוביל את המהלך!
משחק חייו הספיק רק כמעט. קרוקר מככב (יוסי כהן)
הרבע הראשון נפתח מצויין מבחינת חולוניה שהובילה ביתרון שעמד בשיאו על 8 נק´, בעיקר בזכות משחק גדול של קרוקר כבר מתחילתו. טוני קלע לא פחות מ-16 נקודות כבר ב-10 הדקות הראשונות ובעיקר בזכותו חולוניה מובילה בסיום הרבע הראשון בתוצאה 26:20.
ברבע השני מכבי הפכה את התוצאה והובילה 31:30 אבל הרוש, רוזפלט וכמובן קרוקר החזירו את היתרון לצד של הטובים. סמוך להפסקה עוד חזרה של הדיקטטורה בצהוב קבעה שיוויון במחצית, 41:41.
הרבע השלישי נפתח כמו פתיחת המשחק - בריצה של חולוניה שעלתה שוב ליתרון שעמד בשיאו על 8 נק´ (57:49), אך אלופת אירופה לא ידועה ביכולתה החלשה מחוץ לקשת ועד לסוף הרבע השלשות של האורחים נותנים להם יתרון קטן, 66:64.
נלחמו עד הסוף. קרוקר וחולוניה (יוסי כהן)
המשחק המשיך להיות צמוד לכל אורך הרבע האחרון כשנדנדת הסלים מעבירה את היתרון מצד לצד. קרוקר נסגר ונשמר באופן צמוד אך שלשה של הרוש נתנה לחולוניה 74:72 אך ריצה קטנה של האורחים נתנה להם יתרון, 77:74 כ-4 דקות לסיום. היתרון של מכבי נשאר קטן ושברירי עד שדקה וחצי לסיום היינס האורח קבר שלשה אכזרית שהעלתה את מכבי ליתרון 85:80. חולון עוד צמצמה ל-85:83 והייתה יכולה גם להשוות כש-23 שניות לסיום הרוש לקח ריבאונד גדול מהחטאת עונשין כפולה של סמית´ ורץ קואסט טו קאוסט כל הדרך לצד השני בניסיון להשוות (במהלך שהזכיר את סל הנצחון במשחק החוץ בחיפה), אך ממש בטבעת הוא נחסם ומכבי שוב לקחה ריבאונד ונשלחה לקו כ-7 שניות לסיום. האורחים קלעו הפעם 2 מהקו, הרוש החטיא ניסיון אחרון לשלשה והמשחק הסתיים בתוצאה 87:83 לזכות האורחים מתל אביב. פספוס גדול של חולוניה אבל גאווה גדולה בשחקנים ובמלחמה.
טוני קרוקר נתן את משחק חייו כשקלע 36 נק´ ב-81% מהשדה (6 מ-6 מחוץ לקשת!) ומדד מפלצתי של 38. אם רק הייתה לו עזרה מטיילור או יזרעאלי אולי עוד היינו מנצחים את המשחק הזה. למרות הסיום הטרגי של הרוש, הקפטן של חולוניה יכול להרים את הראש שכן הוא נתן משחק מצויין של 15 נק´ והרבה מלחמה והקרבה.
מגווייר קלע את המנה הרגילה של 13 נק´ אם כי ידע משחקים טובים מאלה, אוונס סיים עם 7 נק´, רוזפלט לא היה במיטבו כשסיים עם 5 נק´ אך פיצה חלקית בדמות 11 ריב´, טיילור אמנם מסר 6 אס´ אבל היה ממש תמונת ראי של קרוקר כשקלע 4 נק´ ב-1 מ-12 בלבד (8.3% מהשדה) במשחקו החלש ביותר בקבוצה - וכמה חבל שזה בא דווקא אמש שיכולנו לנצח. עם משחק חלש של טיילור ועם שיפוט לא-ממש-ביתי, קשה לנצח את האלופה הנצחית.
יזרעאלי סיים עם 3 נק´ עם משחק חלש ומדד שלילי ואלון ספיר שותף, לא קלע ואף ביצע 3 עבירות ב-15 שניות בלבד (2 מהן בהוראת המאמן והשלישית עבירה לא טובה של פאול סל) בסיום הרבע השלישי.
היה הגיבור הטראגי של הדקה האחרונה, אך בכל זאת סיפק משחק מצויין. הרוש (שי גלבוע)
ואם בסטטיסטיקה עסקינן, חולוניה הפסידה את המשחק בתוצאה צמודה אך המדד מספר סיפור אחר שכן מכבי ניצחה 114:83 בעיקר בגלל הפקרות בצבע שעלתה בלא פחות מ-50 ריבאונדים של האורחים (!!) מתוכם 17 בהתקפה, לעומת 32 ריבאונדים של חולוניה מתוכם 24 בהגנה. על כל החטאה של מכבי היה סיכוי של יותר מ-40% שהם יקחו את הכדור החוזר... וזה מה שנקרא פספוס - תרתי משמע.
מעל ל-2500 איש הגיעו לאולם הפחים בתפוסה שלא זכורה מזה זמן רב וסיפקו אווירה מצויינת. חבל רק שהקהל הרב תורגם לעידוד בינוני בלבד ולשתיקות בחלקים גדולים מדי של היציע ושל המשחק, במקום העידוד שהאולם הזה יכול להפיק וכבר הפיק בזמנים עברו.
האולם מלא, העידוד בינוני - אפשר יותר טוב. הקהל של חולוניה (שי גלבוע)
מאמן חולוניה אלעד חסין היה גאה בקבוצה למרות ההפסד ולקח אותו בפרופורציה הנכונה: "עצם העובדה שהפסדנו רק בארבע הפרש ויצאנו פראיירים מול מכבי זה תעודת כבוד עבורנו. ובכל זאת, מדובר במכבי ת״א שהיא מהקבוצות הטובות באירופה, שלא הפסידה יותר מדי בליגה. יש תחושת החמצה כי היינו שם כל המשחק והם עשו ריצה בסוף. צריך לתת למכבי קרדיט, הם קלעו באחוזים מדהימים וניצחו בריבאונד, גם בהרכב הנוכחי מכבי גורמת לך לעשות דברים אחרים. לא היינו אגרסיביים מספיק. יש לנו משחק קשה נגד ירושלים בשבוע הבא וצריך לעשות הכל כדי ללמוד מהמשחק הזה".
אז כמו שהמאמן של חולוניה ציין, בשבוע הבא יוצאים למשחק חוץ לא פחות קשה מול השניה בטבלה ויריבתנו הספורטיבית הגדולה הפועל ירושלים, משחק שאם נשחק בו כמו ששיחקנו אמש ונתקן את הטעויות, אפשר בהחלט לצאת עם ידינו על העליונה. חולוניה של משחקי החוץ היא אמנם לא אותה חולוניה של אולם הפחים ותמיד אנחנו מתקשים יותר במשחקי חוץ, אך האוהדים אותם אוהדים והקהל הנאמן של חולוניה ילווה אותה גם לאולם הקשה בירושלים. אשדוד ונהריה מהחלק התחתון של הליגה ניצחו שם, גם אנחנו יכולים - הכל אפשרי!
פרטים נוספים על הסעות וכרטיסים - בקרוב.
ועוד פסקה על החלטת המנהלת מיום ראשון: אם במשחק עם סגל כזה חסר הדיקטטורה הצהובה מנצחת גם כן, זה רק מראה כמה נכונה ההחלטה על חזרה לפיינלפור, שהמנהל המקצועי של חולוניה מיקי דורסמן היה ממוביליה. פערי התקציב הם אדירים, התקציב המשוער של חולוניה מהווה כ-5% בקירוב מהתקציב של מכבי ובשביל שיהיה כאן עניין אמיתי בליגה צריך לחזור לשיטת הפיינלפור או לחלופין לוותר על השיריון של מכבי ליורוליג או להשיג נציגה נוספת במפעל כך שלאליפות באמת תהיה משמעות אמיתית ולא תהיה "רק דגל באולם" כמו שדיוויד פדרמן אוהב לזלזל באליפות המוצדקת מאין כמוהה שלנו.
פדרמן רצה להדגים למה צריך לחזור לסדרות כדי שזה לא יהיה "רק דגל באולם של הזוכה", אבל הסיבה האמיתית היא שצריך שהאלופה תשחק ביורוליג ורק אז אפשר יהיה לשקול לבטל את הפיינלפור ותהיה משמעות לזכייה. עד אז הוא יכול להמשיך לזלזל בצורה מכביסטית מתנשאת ואופיינית באותה עונה שבה ניצחנו את מכבי 3 פעמים לעומת הפסד בודד, ואנחנו מצד שני נמשיך להיזכר באותה עונה קסומה בערגה והנאה.
ממובילי המאבק המוצדק למען החזרת הפיינלפור. דורסמן (עודד קרני)
ומה לגבי מר "חתן פרס ישראל", מזרחי, והמאמן (הנוכחי) שלו גודס? הם יכולים להמשיך לבכות דמעות תנין בתקשורת המגוייסת שלהם (שהשידור הבזיוני אמש של מאיר לוי רק מראה לאיזה רמות של אבסורד זה מגיע גם בשידורי הטלוויזיה בארץ) כמה שהם רוצים על השיטה שנבחרה ולהעמיד פני דואגים לקבוצות כולן כאילו "יפסידו הכנסות" מהפיינלפור, אבל עד שלא יתוקן העיוות הנוראי ברפוליקת הבננות שנקראת הכדורסל הישאלי, כל עוד יש רק נציגה אחת בליגה הבכירה באירופה שמביאה את הכסף הגדול לדון ולחבריו וכל עוד חוסר הספורטיביות המשווע של השיריון נמשך, פיינלפור - שהיא שיטה לא ספורטיבית ולא אידיאלית - הוא הכרח והרע במיעוטו. ואת זה גם סקר בקבוצת האוהדים של חולוניה מראה בבירור.
ההחלטה הנכונה וההגיונית ניצחה, וכל הכבוד למיקי דורסמן על שהוביל את המהלך!
