הפועל חולון רושמת אמש הפסד שלישי ברציפות, הפעם 88:86 לאילת באולם הפחים, ונכנסת לכדור שלג של הפסדים. ההפסד מול מכבי עוד היה מתקבל על הדעת למרות שתחושת פספוס גדולה הייתה התחשובה השלטת בסיומו, אף אחד לא באמת ציפה לנצח בארנה את ירושלים בכושרה הנוכחי אם כי הדרך באותו הפסד היא שהעלתה את חמתם של האוהדים, אבל הפעם המשחק היה פשוט בידיים שלנו ופספסנו את זה.
16 שניות לסיום הכדור היה אצל ג´ורדן טיילור כשאנחנו הובלנו בנקודה והוא הוקף ב-3 שחקני אילת. אף אחד לא בא לעזור לו וכשהוא ניסה למסור הוא איבד אותו וכך חמק לו הנצחון. אילת חטפה את הכדור, ווייט הלך אל הסל ובשריקה הכי מעוררת מחלוקת ומפוקפקת במשחק (עוד נגיע לשיפוט בהמשך) אילת נשלחה לקו 7 וחצי שניות לסיום ועלתה ליתרון נקודה. טיילור במהלך האחרון נעצר בעוד רגע של מחלקות (ספק חוץ), וכך נרשם לו עוד הפסד לא מחוייב המציאות בעונה המוזרה ורבת התהפוכות העוברת עלינו - שמי יודע באיזה מקום היא תיגמר.
המשחק כולו היה צמוד מתחילתו ועד סופו. אילת פתחה את המשחק מעט טוב יותר והובילה בפער קטן אך הצהובים סגולים לא נתנו למשחק לברוח, 21:19 לאורחים בסוף הרבע הראשון.
הרבע השני היה רבע מוזר ומלא תהפוכות אף יותר מהמשחק כולו: סמוך לפתיחתו התרחשה פציעה לא קלה של אלישי כדיר (החלמה מהירה!) אך הנמרים לא ממש ניצלו את הסגל הקצר יותר של האורחים. מבחינת התוצאה הכל נשאר צמוד פחות או יותר אבל מה עם ההגנה החולונית? טיילת של ממש...
בניגוד לשאר המשחק בו השחקנים התאמצו ושמרו, ברבע השני נראה כאילו אילת יכולה לעשות סל מתי שבא לה כמו ירושלים בשבוע שעבר. האורחים כבר עלו ליתרון 8 אבל בניגוד למשחק הנפל מול ירושלים, הפעם ההתקפה החולונית באה לעבוד כשמגווייר אוונס ורוזפלט השאירו את חולוניה במשחק, שיוויון 45 במחצית.
ברבע השלישי חולון התקשתה בצד ההתקפי הפעם, מה שנתן לאורחים לעלות ליתרון קטן, אך שוב החולונים היו שם כדי לבצע מיני-קאמבק כשהפעם שלשה של הרוש ועוד סל גדול של יזרעאלי עם הבאזר לרבע מורידים את חולוניה בפיגור מינימלי, 66:64. אגב בשביל הקוריוז: עד לנקודה זאת חולוניה עמדה על לא פחות מ-100% מהקו - סטיסטיקה מדהימה פשוט שנשברה רק ברבע האחרון עם לא פחות מ-5 החטאות רצופות (אחת מהן בזריקה חוזרת) של אוונס.
הקבוצה חזרה להילחם. רוזפלט מול יוטר (יוסי כהן)
הנדנדה נמשכה ברבע האחרון כששוב חולוניה פתחה רע, והפעם האורחים עלו ליתרונם הגדול במשחק - 75:66 כ-7 דקות לסיום. הנמרים לא נבהלו, ביצעו קאמבק מהיר ותוך 2 דקות ריצה של קרוקר ורוזפלט הורידה את היתרון של האורחים לנקודה. המותחן נמשך כשחולוניה עלתה ליתרון 2 בזכות שלשה גדולה של מגוויר אך בכל פעם האורחים הצליחו להשוות את התוצאה בטרם חולוניה עלתה שוב ליתרון 2 וחוזר חלילה. פחות מדקה לסיום טיילור החטיא זריקת עונשין קריטית מהקו שבקושי שפשפה את הטבעת, וזה רק 86:85 לחולוניה. 45 שניות אילת יצאה להתקפה מכרעת שאחרי בלאגן גדול הסתיימה בהחטאה וריבאונד שלנו שהלך לטיילור. המשחק כבר היה מילולית בידיים שלנו אך טיילור כאמור איבד את הכדור 16 שניות לסיום וכך בשנית גם בהתקפה האחרונה, ויחד עם זה הלך לאיבוד גם המשחק - 88:86 לאילת בסיום. כמה חבל.
כמו במשחק מול מכבי תל אביב לפני שבועיים, גם הפעם היה שחקן שהתעלה על עצמו לאורך המשחק כולו, והפעם היה זה אייזיק רוזפלט שבמשחק נהדר קלע 22 והוסיף 10 ריבאונדים. כמה חבל שכמו בתצוגה של קרוקר לפני שבועיים, גם הפעם זה לא הספיק לנצחון. דומיניק מגווייר חזר לעצמו בשקט בשקט עם 16 נק´ ו-7 ריב´, קרוקר קלע 11, אוונס 11, הגיבור הטארגי טיילור קלע 10 (9 אס´), יזרעאלי 8 והרוש 8 (7 אס´, 6 ריב´).
מעל ל-1500 צהובים סגולים התגברו על הקור, הגיעו לאולם הפחים ועודדו במשך רוב המשחק. כמה חבל שהם היו צריכים לחזור מתוסכלים שוב הבייתה, אך עם זאת הבוז בסיום היה מיותר לחלוטין. האווירה המתוחה באולם הפחים שהורגשה במהלך כל המשחק נבעה קודם כל בגלל תצוגת הנפל בירושלים שבוע שעבר, אך ההבדלים בין חולון של שבוע שעבר לחולון של אמש הם של שמים וארץ וזה ממש לא אותו משחק - הפעם נלחמנו כמו קבוצה והפסדנו כמו קבוצה. בוז במקרה כזה - מיותר.
מאמן חולוניה אלעד חסין שממעט לדבר על השופטים, לא הצליח להחזיק את עצמו הפעם, חרג ממנהגו, ודיבר ארוכות על השיפוט במשחק בכלל ובמהלכים האחרונים בפרט: "אני מכבד את כולם אבל אני פשוט רותח על השיפוט. אנחנו עובדים קשה כל השבוע ולא יכול להיות מה שהיה פה. אנשים הלכו הבייתה עם הראש למטה בשבוע שעבר והלכו ועבדו קשה, נכנסו כמו גברים לסל ולא שורקים פאול. אחר כך הכדור יצא לאאוט, יש מוניטור - למה השופטים לא הלכו ובדקו במוניטור? הפסדנו בגלל 2 ההתקפות האחרונות שבהן טיילור הלך לסל ופשוט לא שרקו פאול וזה לא יכול להיות. אילת קבוצה טובה, יש להם מאמן מצויין וסגל מצויין והם לא צריכים שום עזרה. אנחנו עובדים כל השבוע, גם השופטים צריכים לעבוד כל השבוע ולעשות את העבודה שלהם".
אחרי שנרגע מעט אמר חסין: "אני עכשיו בלהט של המשחק ואני לא בא לתקוף עכשיו ברמה האישית ולא להעליב אף אחד, שום דבר לא אישי. שאנשים יבינו שזה לא רק משחק כדורסל, זה החיים שלנו. אנחנו עובדים קשה, מתאמנים חזק ומקווים שכמו שאנחנו מקצוענים עד הסוף שהשופטים יהיו מקצוענים עד הסוף. כשאני עושה טעויות אני צריך לשלם מחיר, השחקנים צריכים לשלם מחיר במקרה של טעות שלהם וכך גם שופטים צריכים לשלם מחיר. אם היו טעויות יש בשביל זה ועדה ותפקידה לבדוק. אני מקבל ביקורת עלי ורוצה להשתפר אבל גם השופטים צריכים לקבל ביקורת ולהשתפר".
אין ספק שהפעם לא נראה שיפוט משובח באולם הפחים אך למרות השריקות מעוררות המחלקות המשחק היה בידיים שלנו ועל כך על השחקנים והצוות המקצועי לבוא בטענות קודם כל לעצמם. וודאי ידענו תצוגות שיפוט טובות יותר באולם הפחים אך גם כאלה טובות הרבה פחות (שנזכיר את תצוגת האימים של משחק הפרישה של ירון זריף באולם הפחים מול אותה אילת לפני שנה?). נשרקו שריקות גבוליות רבות ובפרט בדקה האחרונה ודווקא נגדנו, אבל את המשחק הזה היינו צריכים לנצח בזכות עצמנו.
עם זאת חשוב לציין שבדברים האחרונים חסין צודק לחלוטין: בלי קשר לשיפוט במשחק הספציפי הזה, לא יתכן שבענף הכדורסל השופטים לא יעמדו לשום ביקורת אפקטיבית ושום ענישה ממשית במקרה של טעויות. בענף הכדורגל יש מבקרים חיצוניים ובמקרה של טעויות שיפוט של שופט הוא יכול להיות מושעה לתקופה לא קצרה, ואילו בענף הכדורסל המבקרים הם שופטים לשעבר וחברים של השופטים בהווה, כך שגם אם יש טעויות שיפוט רבות ברוב המקרים זה נגמר בלא כלום, כשבמקרים היותר קשים אותו שופט לא משובץ למשך שבוע אחד בלבד לליגה הבכירה. לא בדיוק ביקורת עצמית או אמיתית ולא בדיוק למידה מטעויות... ישראבלוף במיטבו.
ועל אף האמור לעיל, לא בוכים על חלב שנשפך. ההפסדים מול מכבי וירושלים היו צפויים פחות או יותר, וכדור השלג של ההפסדים הוא כרגע קטן ויכול להיעצר. העונה הזאת יכולה להיגמר בכל מקום בין מקום שלישי לתשיעי בתרחיש האימה הגרוע ביותר, ותמיד צריך לשאוף לסיים במקום הגבוה ביותר שכן עוד אפשר להוציא משהו מהעונה הזאת ולהגיע לשלבים המאוחרים שלה. לכל קבוצה יש משברים: גם למכבי היה משבר קטן במהלך העונה הסדירה, גם לירושלים, ולנס ציונה אילת ואפילו ראשון לציון היו רצפים של לא פחות מ-6-7 משחקים ללא נצחון ככה שצריך לקחת דברים בפרופורציה.ככה זה, הליגה השנה צפופה ומשוגעת וכל רצף משחקים יכול לזרוק קבוצה מהצמרת לאמצע-תחתית ולהיפך. זה עוד לא כדור שלג גדול ומאיים של הפסדים והחוכמה היא לצאת מהמשבר כמה שיותר מהר בכדי להגיע ליכולת שיא ברגעי המאני-טיים של העונה.
בשבוע הבא מגיעה הפועל ת"א לאולם הפחים, היריבה הישירה שלנו במאבקי הצמרת עם הקהל היחיד ששווה לקהל שלנו ברמתו. הפסד במשחק הזה יגדיל את כדור השלג ויסבך מאוד את מצבנו המסובך גם ככה. נצחון במשחק הזה ואנחנו שוב על הסוס במאבק על מקומות 3-4. מי שיכול להחזיר את הקבוצה לתלם ולמסלול הנצחונות זה קודם כל השחקן השישי הלא זה הקהל הנפלא שצריך גם הוא לחזור לעצמו ובגדול - בדיוק כמו הנצחון על הפועל תל אביב באולם הפחים רק לפני מעט יותר מחודש.
אין הזדמנות טובה מזאת לצאת לדרך חדשה - יום ראשון, 19.4 בשעה 21:05, הפועל תל אביב באה לפחים. תבואו - חולוניה צריכה אתכם!
16 שניות לסיום הכדור היה אצל ג´ורדן טיילור כשאנחנו הובלנו בנקודה והוא הוקף ב-3 שחקני אילת. אף אחד לא בא לעזור לו וכשהוא ניסה למסור הוא איבד אותו וכך חמק לו הנצחון. אילת חטפה את הכדור, ווייט הלך אל הסל ובשריקה הכי מעוררת מחלוקת ומפוקפקת במשחק (עוד נגיע לשיפוט בהמשך) אילת נשלחה לקו 7 וחצי שניות לסיום ועלתה ליתרון נקודה. טיילור במהלך האחרון נעצר בעוד רגע של מחלקות (ספק חוץ), וכך נרשם לו עוד הפסד לא מחוייב המציאות בעונה המוזרה ורבת התהפוכות העוברת עלינו - שמי יודע באיזה מקום היא תיגמר.
טיילור נחסם במהלך האחרון בעוד רגע של מחלוקת. עוד הפסד עם הרגשה גדולה של פספוס (שי גלבוע)
המשחק כולו היה צמוד מתחילתו ועד סופו. אילת פתחה את המשחק מעט טוב יותר והובילה בפער קטן אך הצהובים סגולים לא נתנו למשחק לברוח, 21:19 לאורחים בסוף הרבע הראשון.
הרבע השני היה רבע מוזר ומלא תהפוכות אף יותר מהמשחק כולו: סמוך לפתיחתו התרחשה פציעה לא קלה של אלישי כדיר (החלמה מהירה!) אך הנמרים לא ממש ניצלו את הסגל הקצר יותר של האורחים. מבחינת התוצאה הכל נשאר צמוד פחות או יותר אבל מה עם ההגנה החולונית? טיילת של ממש...
בניגוד לשאר המשחק בו השחקנים התאמצו ושמרו, ברבע השני נראה כאילו אילת יכולה לעשות סל מתי שבא לה כמו ירושלים בשבוע שעבר. האורחים כבר עלו ליתרון 8 אבל בניגוד למשחק הנפל מול ירושלים, הפעם ההתקפה החולונית באה לעבוד כשמגווייר אוונס ורוזפלט השאירו את חולוניה במשחק, שיוויון 45 במחצית.
ברבע השלישי חולון התקשתה בצד ההתקפי הפעם, מה שנתן לאורחים לעלות ליתרון קטן, אך שוב החולונים היו שם כדי לבצע מיני-קאמבק כשהפעם שלשה של הרוש ועוד סל גדול של יזרעאלי עם הבאזר לרבע מורידים את חולוניה בפיגור מינימלי, 66:64. אגב בשביל הקוריוז: עד לנקודה זאת חולוניה עמדה על לא פחות מ-100% מהקו - סטיסטיקה מדהימה פשוט שנשברה רק ברבע האחרון עם לא פחות מ-5 החטאות רצופות (אחת מהן בזריקה חוזרת) של אוונס.
הקבוצה חזרה להילחם. רוזפלט מול יוטר (יוסי כהן)
הנדנדה נמשכה ברבע האחרון כששוב חולוניה פתחה רע, והפעם האורחים עלו ליתרונם הגדול במשחק - 75:66 כ-7 דקות לסיום. הנמרים לא נבהלו, ביצעו קאמבק מהיר ותוך 2 דקות ריצה של קרוקר ורוזפלט הורידה את היתרון של האורחים לנקודה. המותחן נמשך כשחולוניה עלתה ליתרון 2 בזכות שלשה גדולה של מגוויר אך בכל פעם האורחים הצליחו להשוות את התוצאה בטרם חולוניה עלתה שוב ליתרון 2 וחוזר חלילה. פחות מדקה לסיום טיילור החטיא זריקת עונשין קריטית מהקו שבקושי שפשפה את הטבעת, וזה רק 86:85 לחולוניה. 45 שניות אילת יצאה להתקפה מכרעת שאחרי בלאגן גדול הסתיימה בהחטאה וריבאונד שלנו שהלך לטיילור. המשחק כבר היה מילולית בידיים שלנו אך טיילור כאמור איבד את הכדור 16 שניות לסיום וכך בשנית גם בהתקפה האחרונה, ויחד עם זה הלך לאיבוד גם המשחק - 88:86 לאילת בסיום. כמה חבל.
כמו במשחק מול מכבי תל אביב לפני שבועיים, גם הפעם היה שחקן שהתעלה על עצמו לאורך המשחק כולו, והפעם היה זה אייזיק רוזפלט שבמשחק נהדר קלע 22 והוסיף 10 ריבאונדים. כמה חבל שכמו בתצוגה של קרוקר לפני שבועיים, גם הפעם זה לא הספיק לנצחון. דומיניק מגווייר חזר לעצמו בשקט בשקט עם 16 נק´ ו-7 ריב´, קרוקר קלע 11, אוונס 11, הגיבור הטארגי טיילור קלע 10 (9 אס´), יזרעאלי 8 והרוש 8 (7 אס´, 6 ריב´).
התעלה על עצמו כמו קרוקר לפני שבועיים, אך שוב זה לא הספיק לנצחון. רוזפלט (שי גלבוע)
מעל ל-1500 צהובים סגולים התגברו על הקור, הגיעו לאולם הפחים ועודדו במשך רוב המשחק. כמה חבל שהם היו צריכים לחזור מתוסכלים שוב הבייתה, אך עם זאת הבוז בסיום היה מיותר לחלוטין. האווירה המתוחה באולם הפחים שהורגשה במהלך כל המשחק נבעה קודם כל בגלל תצוגת הנפל בירושלים שבוע שעבר, אך ההבדלים בין חולון של שבוע שעבר לחולון של אמש הם של שמים וארץ וזה ממש לא אותו משחק - הפעם נלחמנו כמו קבוצה והפסדנו כמו קבוצה. בוז במקרה כזה - מיותר.
עודדו במהלך המשחק אך שוב יצאו מאוכזבים. אוהדים חולוניה (יוסי כהן)
מאמן חולוניה אלעד חסין שממעט לדבר על השופטים, לא הצליח להחזיק את עצמו הפעם, חרג ממנהגו, ודיבר ארוכות על השיפוט במשחק בכלל ובמהלכים האחרונים בפרט: "אני מכבד את כולם אבל אני פשוט רותח על השיפוט. אנחנו עובדים קשה כל השבוע ולא יכול להיות מה שהיה פה. אנשים הלכו הבייתה עם הראש למטה בשבוע שעבר והלכו ועבדו קשה, נכנסו כמו גברים לסל ולא שורקים פאול. אחר כך הכדור יצא לאאוט, יש מוניטור - למה השופטים לא הלכו ובדקו במוניטור? הפסדנו בגלל 2 ההתקפות האחרונות שבהן טיילור הלך לסל ופשוט לא שרקו פאול וזה לא יכול להיות. אילת קבוצה טובה, יש להם מאמן מצויין וסגל מצויין והם לא צריכים שום עזרה. אנחנו עובדים כל השבוע, גם השופטים צריכים לעבוד כל השבוע ולעשות את העבודה שלהם".
אחרי שנרגע מעט אמר חסין: "אני עכשיו בלהט של המשחק ואני לא בא לתקוף עכשיו ברמה האישית ולא להעליב אף אחד, שום דבר לא אישי. שאנשים יבינו שזה לא רק משחק כדורסל, זה החיים שלנו. אנחנו עובדים קשה, מתאמנים חזק ומקווים שכמו שאנחנו מקצוענים עד הסוף שהשופטים יהיו מקצוענים עד הסוף. כשאני עושה טעויות אני צריך לשלם מחיר, השחקנים צריכים לשלם מחיר במקרה של טעות שלהם וכך גם שופטים צריכים לשלם מחיר. אם היו טעויות יש בשביל זה ועדה ותפקידה לבדוק. אני מקבל ביקורת עלי ורוצה להשתפר אבל גם השופטים צריכים לקבל ביקורת ולהשתפר".
אין ספק שהפעם לא נראה שיפוט משובח באולם הפחים אך למרות השריקות מעוררות המחלקות המשחק היה בידיים שלנו ועל כך על השחקנים והצוות המקצועי לבוא בטענות קודם כל לעצמם. וודאי ידענו תצוגות שיפוט טובות יותר באולם הפחים אך גם כאלה טובות הרבה פחות (שנזכיר את תצוגת האימים של משחק הפרישה של ירון זריף באולם הפחים מול אותה אילת לפני שנה?). נשרקו שריקות גבוליות רבות ובפרט בדקה האחרונה ודווקא נגדנו, אבל את המשחק הזה היינו צריכים לנצח בזכות עצמנו.
עם זאת חשוב לציין שבדברים האחרונים חסין צודק לחלוטין: בלי קשר לשיפוט במשחק הספציפי הזה, לא יתכן שבענף הכדורסל השופטים לא יעמדו לשום ביקורת אפקטיבית ושום ענישה ממשית במקרה של טעויות. בענף הכדורגל יש מבקרים חיצוניים ובמקרה של טעויות שיפוט של שופט הוא יכול להיות מושעה לתקופה לא קצרה, ואילו בענף הכדורסל המבקרים הם שופטים לשעבר וחברים של השופטים בהווה, כך שגם אם יש טעויות שיפוט רבות ברוב המקרים זה נגמר בלא כלום, כשבמקרים היותר קשים אותו שופט לא משובץ למשך שבוע אחד בלבד לליגה הבכירה. לא בדיוק ביקורת עצמית או אמיתית ולא בדיוק למידה מטעויות... ישראבלוף במיטבו.
ועל אף האמור לעיל, לא בוכים על חלב שנשפך. ההפסדים מול מכבי וירושלים היו צפויים פחות או יותר, וכדור השלג של ההפסדים הוא כרגע קטן ויכול להיעצר. העונה הזאת יכולה להיגמר בכל מקום בין מקום שלישי לתשיעי בתרחיש האימה הגרוע ביותר, ותמיד צריך לשאוף לסיים במקום הגבוה ביותר שכן עוד אפשר להוציא משהו מהעונה הזאת ולהגיע לשלבים המאוחרים שלה. לכל קבוצה יש משברים: גם למכבי היה משבר קטן במהלך העונה הסדירה, גם לירושלים, ולנס ציונה אילת ואפילו ראשון לציון היו רצפים של לא פחות מ-6-7 משחקים ללא נצחון ככה שצריך לקחת דברים בפרופורציה.ככה זה, הליגה השנה צפופה ומשוגעת וכל רצף משחקים יכול לזרוק קבוצה מהצמרת לאמצע-תחתית ולהיפך. זה עוד לא כדור שלג גדול ומאיים של הפסדים והחוכמה היא לצאת מהמשבר כמה שיותר מהר בכדי להגיע ליכולת שיא ברגעי המאני-טיים של העונה.
בשבוע הבא מגיעה הפועל ת"א לאולם הפחים, היריבה הישירה שלנו במאבקי הצמרת עם הקהל היחיד ששווה לקהל שלנו ברמתו. הפסד במשחק הזה יגדיל את כדור השלג ויסבך מאוד את מצבנו המסובך גם ככה. נצחון במשחק הזה ואנחנו שוב על הסוס במאבק על מקומות 3-4. מי שיכול להחזיר את הקבוצה לתלם ולמסלול הנצחונות זה קודם כל השחקן השישי הלא זה הקהל הנפלא שצריך גם הוא לחזור לעצמו ובגדול - בדיוק כמו הנצחון על הפועל תל אביב באולם הפחים רק לפני מעט יותר מחודש.
אין הזדמנות טובה מזאת לצאת לדרך חדשה - יום ראשון, 19.4 בשעה 21:05, הפועל תל אביב באה לפחים. תבואו - חולוניה צריכה אתכם!
