לשון דניאל היה יום הולדת אתמול, לאייזיק רוזפלט היה שלשום. ומה עושים כשיש יום הולדת? מכבים את הנרות כמובן. או במקרה הזה את הנר - גן-נר.
אחרי שהיה לנו העונג המפוקפק להוריד את מכבי אשדוד בעונה שעברה (שנשארה בסוף בליגה הודות לנפלאות הכדורסל הישראלי), שוב נפל הפור על חולוניה שלנו להיות המוציאה להורג הספורטיבית של קבוצת תחתית בליגה והורדתה הסופית ליגה, כשהפעם נגזר גורלה של גלבוע/גליל לרדת ליגה אחרי נצחון חולוני בתוצאה 87:82.
רוזפלט וחבריו עשו פוווו גדול, וכיבו את הנר.
והאמת? לא מגיע להם להישאר. גלבוע/גליל היא שעטנז מוזר של שם להשכרה (גלבוע שהייתה בעבר גם חלק מגלבוע/עפולה) שבא יחד עם אולם יפה מאוד ותמיכה עירונית מדלדלת, ושל קבוצה שהייתה פעם מפוארת והוקמה מחדש במקביל בליגה הלאומית (גליל עליון), ובואו נגיד שהיא אף פעם לא ממש הייתה מגנט של אוהדים בלשון המעטה. אולם גן נר היפה מכיל 2000 מקומות אבל הוא מתקרב ללהיות מלא אך ורק באירועים גדולים כמו משחקים נגד הדיקטטורה בצהוב, והוא הכל חוץ מביתי כפי שיעידו אוהדי חולוניה ממפגשי חוץ קודמים.
ומה נגיד על המשחק אמש? במשחק קריטי בו הקבוצה חייבת לנצח כדי שיהיה לה סיכוי כלשהו להישאר בליגה, שבועיים בלבד אחרי שאותה קבוצה ניצחה את מכבי ת"א במשחק היסטורי (פעם ראשונה שמכבי ת"א מפסידה לקבוצה המדורגת אחרונה) ונתנה פייט לירושלים, הייתם מצפים לראות בגן נר קצת יותר מ-100 אוהדים מקומיים כשבערך חצי מהם הם ילדים, ככל הנראה ממחלקות הילדים של המועדון. כשהקהל המועט גם ככה מפסיק להגיע ומאבד תקווה, לקבוצה אין זכות קיום - בטח שלא בליגה הבכירה.
פרצופים עצובים נראו אמש באולם בגן נר אך מה שצרם הרבה יותר זה הפרצופים של אלה שלא היו שם והמוני הכסאות הריקים שנראו אמש וברוב המשחקים של הקבוצה בליגה הבכירה.
2 אוהדים שמחים של אשדוד שעשו את כל הדרך הודו לאוהדי חולוניה שלא ממש היו עצובים בעצמם בגלל חיים אוחיון, הבעלים של גלבוע/גליל שלא ממש זכור לטובה ביציעי חולון אחרי פרשת החזיז לפני כמה וכמה שנים (על אף שמאז עברו הרבה מים בנהר והוא עצמו ביחסים טובים עם הנהלת חולוניה), אך בכל זאת סיפורה העגום של גלבוע/גליל יכול לשמש כמשל לסיפור העצוב של הכדורסל הישראלי בצד דיקטטורה אחת צהובה.
אבל נחזור לענייננו: המשחק נפתח מצויין מבחינת שחקן אחד - שון אוונס. אוונס פשוט להט כשקלע 14 נקודות מתוך ה-17 הראשונות של חולוניה, והמארחים לא הצליחו להתמודד איתו. חולוניה הובילה 14:7 ו-17:13 אך המארחים שנילחמו על חייהם חזרו וצמצמו את ההפרש לנקודה לפני שריצת 9:0 בראשות טיילור סגרה את הרבע הראשון ביתרון דו ספרתי, 28:18 חולוניה.
בהפסקה בין הרבעים הכרוז הזכיר לצופים ש"המשחק הינו משחק בליגת ווינר-סל". מזל שהוא הזכיר לנו, כי הרמה על הפרקט, בעיקר של הקבוצה המארחת, נראתה כאילו היא כבר נמצאת בליגה הלאומית.
הפער גדל ברבע השני כשחולוניה עלתה ל-34:20 אבל שם זה נתקע ורמת הכדורסל כאמור התדרדרה. במשך דקות ארוכות התוצאה נשארה על כנה כשמי שמתאוששת ראשונה זה גלבוע/גליל שצמצמה את ההפרש לאט לאט עד ל-38:32 אלא שרוזפלט החזיר את היתרון החולוני לדו ספרתי והפער נשאר זהה בסופו של דבר, 42:32 לחולוניה במחצית שבה הייתה הרגשה של פספוס - שכן היתרון היה יכול להיות גדול הרבה יותר אם חולוניה הייתה מנצלת את הרפיון ההגנתי הבולט לעין של המארחים.
על סף המחצית אגב מחדל של המזכירות שלא איפסה את שעון ה-24 (שההפרש בינו לבין שעון המשחק עמד על כ-3 שניות) נתנה לגלבוע/גליל הזדמנות אחרונה להתקפה מסודרת וכמעט סל במתנה בסיום המחצית. מתי נזכה לשיפוט ומזכירות נורמליים? כשהמשיח יבוא אולי, ולא נראה שזה יהיה בקרוב על אף הפרסומות לעידוד ביאתו המיידית שרצו בשלטי הלדים.
למחצית השניה חולוניה לא חזרה. זאת אומרת השחקנים פיזית חזרו למגרש, אבל לא חזרו לשחק. סדרת החטאות ואיבודים גדולה של הצהובים סגולים על הפרקט החזירה את גלבוע/גליל לחיים כשהמקומיים רצו 13:2 ועלו ליתרון 45:44 לראשונה במשחק - ממש מתנה של חולון. המהפך העיר קצת את הנמרים והמשחק המשיך להיות צמוד כששלשת-מזל של מגווייר שקפצה על הטבעת ונכנסה נתנה לחולון יתרון 58:55 בסוף הרבע השלישי החלש.
בתחילת הרבע האחרון החלטת שיפוט שערורייתית להמשכיות סל ועבירה שלא הייתה ולא נבראה נתנה לגלבוע/גליל סל מתנה והשאירה את המשחק צמוד צמוד, אך חולוניה לא נתנה לגלבוע ליטול את ההובלה. יתרון 65:60 חולוני נענה בצד השני בתגובה מהירה שהביאה לשיוויון 65. לורנס באוורס המתקמבק שנתן הופעה נהדרת בבכורה המחודשת תפס פיקוד, ובצוותא עם מגווייר ורוזפלט קבעו 78:71 לחולוניה.
אלא שאז במקום לגמור את המשחק המומנטום חזר לצד של המארחים שוב שצמצמו את ההפרש אט אט עד שאיבוד שלומיאלי ושערורייתי של טיילור שניסה למסור מאחורי הגב כדקה ו-50 שניות לסיום קבע 80:79 בלבד לחולוניה. לומי הרוש שהיה חלש מאוד כל המשחק קלע את הסל היחיד שלו במשחק בדמות שלשת מאני-טיים, רוזפלט לקח פיקוד בצד ההגנתי כשסיפק 3 חסימות בדקה האחרונה (2 ברציפות) ויחד עם חסימה נוספת של מגווייר יצרו מטרייה אווירית בלתי חדירה מה שהיה כבר יותר מדי למארחים, 87:82 לחולוניה בסיום למשחק שהיה יכול להיות קל יותר - אבל העיקר הנצחון.
אוונס שלהט ברבע הראשון ונרגע בהמשך סיים עם 19 נק´ ב-21 דקות בלבד, טיילור סיים עם 19 נק´ גם הוא, באוורס המתקמבק עשה בכורה מחודשת נהדרת של 13 נק´ - הרבה מהן במאני טיים והוכיח כמה הרעיון להחזיר אותו במקום קרוקר הפצוע היה נהדר, יזרעאלי כנראה אוהב את הצפון ואזור הולדתו אחרת אין הסבר לכך שקלע 13 נק´ וסיפק 6 אס´, רוזפלט חגג חגיגות פוסט-יום הולדת עם כיבוי נר ודאבל-דאבל של 13 נק´ ו-11 ריב´, מגווייר במשחק פושר קלע 7 והוסיף 6 ריב´ והרוש במשחק שבו שום דבר לא הלך קלע 3, אך איזה שלשת מאני טיים.
קצת יותר מ-60 אוהדים חולונים הגיעו לגן נר ועודדו לאורך כל המשחק בתצוגת עידוד קטנה אך איכותית וכיפית.
הנצחון מחזיר את חולוניה למקום הרביעי במאזן נקודות זהה לזה של אילת ומכבי חיפה במקומות 5 ו-6 בהתאמה ומבטיח סופית את מקומנו בפלייאוף . כרגע בליגה הסופר צפופה של השנה חולוניה יכולה לסיים בכל מקום בין מקום שלישי (לא תלוי בנו וצריך תרחיש לא סביר של נצחון של גלבוע/גליל על ראשל"צ במחזור האחרון) או רביעי (תלוי בנו), לבין מקום שמיני באופן תיאורטי בתרחיש הגרוע ביותר. אבל לפני שנעסוק בחישובים מדוייקים יותר, כבר ביום חמישי הקרוב בשעה 19:45 באולם הפחים פוגשים את בני הרצליה למשחק שנצחון בו יבטיח סופית מקום שביעי ומעלה (ויתכן יותר מזה - תלוי בתוצאות של הקבוצות האחרות)שמונע סדרה מול מכבי תל אביב ברבע הגמר, והפסד בו יסתום את הגולל על המקום השלישי ויתכן גם הרביעי, וירע מאוד את מצב המאבקים שלנו.
חשיבות המשחק - ברורה לכל.
כולם באים!
אחרי שהיה לנו העונג המפוקפק להוריד את מכבי אשדוד בעונה שעברה (שנשארה בסוף בליגה הודות לנפלאות הכדורסל הישראלי), שוב נפל הפור על חולוניה שלנו להיות המוציאה להורג הספורטיבית של קבוצת תחתית בליגה והורדתה הסופית ליגה, כשהפעם נגזר גורלה של גלבוע/גליל לרדת ליגה אחרי נצחון חולוני בתוצאה 87:82.
רוזפלט וחבריו עשו פוווו גדול, וכיבו את הנר.
כיבו את הנר. גלבוע/גליל נופלת ללאומית (אלעד גרשגורן)
והאמת? לא מגיע להם להישאר. גלבוע/גליל היא שעטנז מוזר של שם להשכרה (גלבוע שהייתה בעבר גם חלק מגלבוע/עפולה) שבא יחד עם אולם יפה מאוד ותמיכה עירונית מדלדלת, ושל קבוצה שהייתה פעם מפוארת והוקמה מחדש במקביל בליגה הלאומית (גליל עליון), ובואו נגיד שהיא אף פעם לא ממש הייתה מגנט של אוהדים בלשון המעטה. אולם גן נר היפה מכיל 2000 מקומות אבל הוא מתקרב ללהיות מלא אך ורק באירועים גדולים כמו משחקים נגד הדיקטטורה בצהוב, והוא הכל חוץ מביתי כפי שיעידו אוהדי חולוניה ממפגשי חוץ קודמים.
ומה נגיד על המשחק אמש? במשחק קריטי בו הקבוצה חייבת לנצח כדי שיהיה לה סיכוי כלשהו להישאר בליגה, שבועיים בלבד אחרי שאותה קבוצה ניצחה את מכבי ת"א במשחק היסטורי (פעם ראשונה שמכבי ת"א מפסידה לקבוצה המדורגת אחרונה) ונתנה פייט לירושלים, הייתם מצפים לראות בגן נר קצת יותר מ-100 אוהדים מקומיים כשבערך חצי מהם הם ילדים, ככל הנראה ממחלקות הילדים של המועדון. כשהקהל המועט גם ככה מפסיק להגיע ומאבד תקווה, לקבוצה אין זכות קיום - בטח שלא בליגה הבכירה.
משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן. גם הפרסומות מלאות האמונה לא עזרו לקבוצה מגן נר (גיל כהן)
פרצופים עצובים נראו אמש באולם בגן נר אך מה שצרם הרבה יותר זה הפרצופים של אלה שלא היו שם והמוני הכסאות הריקים שנראו אמש וברוב המשחקים של הקבוצה בליגה הבכירה.
2 אוהדים שמחים של אשדוד שעשו את כל הדרך הודו לאוהדי חולוניה שלא ממש היו עצובים בעצמם בגלל חיים אוחיון, הבעלים של גלבוע/גליל שלא ממש זכור לטובה ביציעי חולון אחרי פרשת החזיז לפני כמה וכמה שנים (על אף שמאז עברו הרבה מים בנהר והוא עצמו ביחסים טובים עם הנהלת חולוניה), אך בכל זאת סיפורה העגום של גלבוע/גליל יכול לשמש כמשל לסיפור העצוב של הכדורסל הישראלי בצד דיקטטורה אחת צהובה.
גלבוע/גליל כמשל למצב העגום של הכדורסל הישראלי. פרצופים עצובים בגן נר (אלעד גרגושן)
אבל נחזור לענייננו: המשחק נפתח מצויין מבחינת שחקן אחד - שון אוונס. אוונס פשוט להט כשקלע 14 נקודות מתוך ה-17 הראשונות של חולוניה, והמארחים לא הצליחו להתמודד איתו. חולוניה הובילה 14:7 ו-17:13 אך המארחים שנילחמו על חייהם חזרו וצמצמו את ההפרש לנקודה לפני שריצת 9:0 בראשות טיילור סגרה את הרבע הראשון ביתרון דו ספרתי, 28:18 חולוניה.
בהפסקה בין הרבעים הכרוז הזכיר לצופים ש"המשחק הינו משחק בליגת ווינר-סל". מזל שהוא הזכיר לנו, כי הרמה על הפרקט, בעיקר של הקבוצה המארחת, נראתה כאילו היא כבר נמצאת בליגה הלאומית.
הפער גדל ברבע השני כשחולוניה עלתה ל-34:20 אבל שם זה נתקע ורמת הכדורסל כאמור התדרדרה. במשך דקות ארוכות התוצאה נשארה על כנה כשמי שמתאוששת ראשונה זה גלבוע/גליל שצמצמה את ההפרש לאט לאט עד ל-38:32 אלא שרוזפלט החזיר את היתרון החולוני לדו ספרתי והפער נשאר זהה בסופו של דבר, 42:32 לחולוניה במחצית שבה הייתה הרגשה של פספוס - שכן היתרון היה יכול להיות גדול הרבה יותר אם חולוניה הייתה מנצלת את הרפיון ההגנתי הבולט לעין של המארחים.
רבע ראשון מהסרטים. אוונס (גיל כהן)
על סף המחצית אגב מחדל של המזכירות שלא איפסה את שעון ה-24 (שההפרש בינו לבין שעון המשחק עמד על כ-3 שניות) נתנה לגלבוע/גליל הזדמנות אחרונה להתקפה מסודרת וכמעט סל במתנה בסיום המחצית. מתי נזכה לשיפוט ומזכירות נורמליים? כשהמשיח יבוא אולי, ולא נראה שזה יהיה בקרוב על אף הפרסומות לעידוד ביאתו המיידית שרצו בשלטי הלדים.
למחצית השניה חולוניה לא חזרה. זאת אומרת השחקנים פיזית חזרו למגרש, אבל לא חזרו לשחק. סדרת החטאות ואיבודים גדולה של הצהובים סגולים על הפרקט החזירה את גלבוע/גליל לחיים כשהמקומיים רצו 13:2 ועלו ליתרון 45:44 לראשונה במשחק - ממש מתנה של חולון. המהפך העיר קצת את הנמרים והמשחק המשיך להיות צמוד כששלשת-מזל של מגווייר שקפצה על הטבעת ונכנסה נתנה לחולון יתרון 58:55 בסוף הרבע השלישי החלש.
בתחילת הרבע האחרון החלטת שיפוט שערורייתית להמשכיות סל ועבירה שלא הייתה ולא נבראה נתנה לגלבוע/גליל סל מתנה והשאירה את המשחק צמוד צמוד, אך חולוניה לא נתנה לגלבוע ליטול את ההובלה. יתרון 65:60 חולוני נענה בצד השני בתגובה מהירה שהביאה לשיוויון 65. לורנס באוורס המתקמבק שנתן הופעה נהדרת בבכורה המחודשת תפס פיקוד, ובצוותא עם מגווייר ורוזפלט קבעו 78:71 לחולוניה.
אלא שאז במקום לגמור את המשחק המומנטום חזר לצד של המארחים שוב שצמצמו את ההפרש אט אט עד שאיבוד שלומיאלי ושערורייתי של טיילור שניסה למסור מאחורי הגב כדקה ו-50 שניות לסיום קבע 80:79 בלבד לחולוניה. לומי הרוש שהיה חלש מאוד כל המשחק קלע את הסל היחיד שלו במשחק בדמות שלשת מאני-טיים, רוזפלט לקח פיקוד בצד ההגנתי כשסיפק 3 חסימות בדקה האחרונה (2 ברציפות) ויחד עם חסימה נוספת של מגווייר יצרו מטרייה אווירית בלתי חדירה מה שהיה כבר יותר מדי למארחים, 87:82 לחולוניה בסיום למשחק שהיה יכול להיות קל יותר - אבל העיקר הנצחון.
לא הלך לו כל המשחק, אך בסיום קלע שלשת מאני-טיים. הרוש (גיל כהן)
אוונס שלהט ברבע הראשון ונרגע בהמשך סיים עם 19 נק´ ב-21 דקות בלבד, טיילור סיים עם 19 נק´ גם הוא, באוורס המתקמבק עשה בכורה מחודשת נהדרת של 13 נק´ - הרבה מהן במאני טיים והוכיח כמה הרעיון להחזיר אותו במקום קרוקר הפצוע היה נהדר, יזרעאלי כנראה אוהב את הצפון ואזור הולדתו אחרת אין הסבר לכך שקלע 13 נק´ וסיפק 6 אס´, רוזפלט חגג חגיגות פוסט-יום הולדת עם כיבוי נר ודאבל-דאבל של 13 נק´ ו-11 ריב´, מגווייר במשחק פושר קלע 7 והוסיף 6 ריב´ והרוש במשחק שבו שום דבר לא הלך קלע 3, אך איזה שלשת מאני טיים.
קצת יותר מ-60 אוהדים חולונים הגיעו לגן נר ועודדו לאורך כל המשחק בתצוגת עידוד קטנה אך איכותית וכיפית.
האחד חגג קאמבק, השני חגג יום הולדת ושניהם כיבו נר. באוורס ורוזפלט (גיל כהן)
הנצחון מחזיר את חולוניה למקום הרביעי במאזן נקודות זהה לזה של אילת ומכבי חיפה במקומות 5 ו-6 בהתאמה ומבטיח סופית את מקומנו בפלייאוף . כרגע בליגה הסופר צפופה של השנה חולוניה יכולה לסיים בכל מקום בין מקום שלישי (לא תלוי בנו וצריך תרחיש לא סביר של נצחון של גלבוע/גליל על ראשל"צ במחזור האחרון) או רביעי (תלוי בנו), לבין מקום שמיני באופן תיאורטי בתרחיש הגרוע ביותר. אבל לפני שנעסוק בחישובים מדוייקים יותר, כבר ביום חמישי הקרוב בשעה 19:45 באולם הפחים פוגשים את בני הרצליה למשחק שנצחון בו יבטיח סופית מקום שביעי ומעלה (ויתכן יותר מזה - תלוי בתוצאות של הקבוצות האחרות)שמונע סדרה מול מכבי תל אביב ברבע הגמר, והפסד בו יסתום את הגולל על המקום השלישי ויתכן גם הרביעי, וירע מאוד את מצב המאבקים שלנו.
חשיבות המשחק - ברורה לכל.
כולם באים!
