היום יום הולדת, היום יום הולדת, היום יום הולדת לחולוניה! אמש במשחק מול הפועל אילת ציינה חולוניה יום הולדת 68 (המשחק הראשון נערך בכט´ בנובמבר 1947, אותו היום בו הוכרזה המדינה באו"ם), ואין דרך טובה יותר לציין זאת מאשר בעזרת נצחון שקטע רצף של 4 הפסדים, בתוצאה 81:78 על אילת.
ואיך אפשר בלי הבכורה של דן שמיר: מאמן חדש לא יכול להשפיע יותר מדי אחרי אימון וחצי עם קבוצה שלא הוא בנה, אבל כבר אחרי תקופה כל כך קצרה נדמה שמשהו השתנה. יכול להיות שזה האפקט הפסיכולוגי של החלפת מאמן שבו שחקנים מנסים להרשים את המאמן החדש, יכול להיות שזה תרגילים פשוטים בודדים ויכול להיות שזה פשוט הוצאה לפועל של התרגילים ושיטת המשחק שהשאיר אלעד חסין שהוא בכל זאת מאמן כדורסל שמבין לא מעט.
מה שזה לא יהיה, חולוניה נראתה פשוט יותר טוב: מלחמה על הריבאונד (ניצחנו 50:32 בקטגוריה זאת!), סוף סוף תרגילים שמפנים קלעים לשלשות (בדגש על שמריז ושולמן), ובעיקר מדד 82 של קבוצה נורמלית. לאילת אגב המדד היה מעט גבוה יותר (84) אבל מה שמשנה זה התוצאה, לא המדד.
עדיין אין מספיק אסיסטים ומשחק קבוצתי (11 בלבד) ועדיין העונשין זוועתי (53% בלבד), אבל נקווה שאלה דברים שישתנו בהמשך עם התרגילים והבטחון. מזל שהאחוזים מחוץ לקשת (10 שלשות ב-45% לעומת שלשה אחת של אילת ב-5%) איזנו ואפשרו לצהובים סגולים לנצח.
לפני פתיחת המשחק התקיים טקס הוקרה לשלומי הרוש, שחקן חולוניה ב-4 השנים האחרונות וקפטן הקבוצה בעונה הקודמת שעבר לאילת.
המשחק נפתח ב-4:0 מהיר של אילת אך 7 נקודות של חולוניה הפכו את התוצאה. שולמן להט ברבע הראשון ועזר לחולוניה לרוץ ריצת 9:2 ולעלות ליתרון 25:18 אחרי 10 דקות.
הרבע השני נפתח ביכולת מטורפת של הצהובים סגולים: ריצת 5:0 מהירה הגדילה את היתרון ל-12 שאף גדל יותר בהמשך (43:30) בזכות יכולת נהדרת של שולמן וקלייבורן, אך אילת הצליחה לקזז את היתרון כולל שלשה על הבאזר, 44:37 בלבד לחולון בפער שהיה יכול להיות גדול יותר.
הרבע השלישי המשיך במגמה דומה של קיזוז הפער מצד אחד ומלחמה עיקשת של חולוניה על מנת לשמור את היתרון הקטן. לקראת סוף הרבע סדרת החלטות לא טובות של הקפטן גוני יזרעאלי אפשרה לאילת להשוות, אך סל של שמריז שהיה נהדר ברבע הזה שומר על יתרון מינימלי, 60:58 חולון.
הרבע האחרון היה כולו מותחן מארץ המותחנים: אילת נלחמה ולא ויתרה לרגע, אך סמית´ בנקודות קריטיות העלה את חולוניה ל-74:70 וחצי דקות לסיום. בזמן הכי לא מתאים אילת רצה מיני ריצת 5:0 ועלתה ל-75:74 קצת יותר מדקה לסיום, אך קלייבורן היה שם בשביל לקלוע לחולון 5 נקודות רצופות (3 מ-4 לעונשין), להמשיך את נדנדת הסלים והעלות את חולון ליתרון קטן של 80:78, שהיה יכול להיות גדול יותר אם לא היה מחטיא זריקה אחת מהקו.
בהתקפה הבאה מהלך הגנתי ענק של שמריז שסחט עבירת תוקף משמחון החזיר את הכדור לחולון, ספיר קלע רק 1 מהקו והעלה ל-81:78 ובהתקפה האחרונה הגנה חזקה של חולוניה מביאה ל-2 החטאות של אילת מחוץ לקשת, מתוכן אחת שנחסמה על ידי מייק מוזר במהלך שהוא ספק עבירה (אם כי לא שורקים עבירה כזאת שהתבצעה אחרי הזריקה ונעשתה בשניית הסיום) מביאה לנצחון, 81:78 דרמטי בסיום.
אין ספק שמי שהביא לחולוניה את הנצחון הם הישראלים שקלעו 44 נקודות מתוך ה-81, ובראש ובראשונה שולמן ושמריז. אייל שולמן בתצוגת שיא קלע 20 נקודות עם 4 מ-5 מחוץ לקשת, 4 חטיפות, 3 אסיסטים (אבל גם 5 איבודים), ודודו שמריז שסוף סוף קיבל כדורים פנויים, היה נהדר גם הוא כשסיים עם 16 נקודות (4 מ-7 מחוץ לקשת). קלייבורן בשקט בשקט ובלי שנרגיש הגיע ל-15 נקודות ו-10 ריבאונדים בדאבל דאבל מצויין, מייק מוזר במשחק מלא עליות וירידות סיים בסופו של דבר עם 15 נקודות ולא פחות מ-13 ריבאונדים (מדד 20 - הגבוה בשורות חולון!) - גם כן בדאבל דאבל נהדר, סמית´ קלע 7 עם 1 מ-7 בלבד מהקו אך הוסיף 8 ריבאונדים, יזרעאלי 4, ספיר ורוזפלט 2 כל אחד.
יותר מ-4000 אוהדים מילאו את היכל אשד ועודדו בצורה טובה עד לנצחון שהיה כל כך כל כך חשוב. כמה כיף היה לראות פרצופים מחייכים בסיום וקריאות לשולמן, שמריז ושמיר בסיום.
האירוע היחיד שמעט קלקל את החגיגה היה אוהד סורר שזרק מצת לכיוון הכללי של הפרקט ברגע של עצבים, שפגע דווקא בעוזר מאמן חולוניה וגרם למבוכה גדולה ולזעם מצד כרוז הקבוצה גדי רבינוביץ´, שצרח במיקרופון להפסיק לזרוק חפצים. לאחר מספר דקות נתפס חשוד במעשה והוא הועבר לטיפולה של המשטרה וכוחות האבטחה במקום. אירוע מיותר לחלוטין.
מאמן חולוניה החדש דן שמיר, אמר בסיום: "בפן האישי, סיטואציה חדשה בשבילי לחלוטין, זו פעם ראשונה שאני במצב הזה, של להיכנס באמצע, לנהל ככה משחק זה מוזר ביותר, אבל בביזנס שלנו, יש כל הזמן סיטואציות חדשות, והיום לי הייתה אחת כזאת".
על קודמו בתפקיד אלעד חסין אמר: "עבדנו יחד, הוא חבר טוב שלי, אני מאוד אוהב אותו, אני חושב שהוא מאמן מצויין ואחת הסיבות שלקחתי את התפקיד, זה שאני חושב שהוא בנה פה הרבה דברים טובים, לי יש אולי רעיונות נוספים".
על המשחק עצמו הוסיף: "זה היה לי בלאגן אחד גדול, כמובן שהשחקנים עשו מהלכים מנצחים, בהתחלה הייתה אנרגיה גדולה, ברחנו ובסוף עם מהלכים גדולים ניצחנו וזה מן הסתם מה שאזכור מהמשחק הזה. מזל שעוזרי המאמן עשו את העבודה, קשה לזכור את כל התרגילים והכל. מאוד שמח שניצחנו ויהיה לנו עכשיו יותר זמן להכיר אחד את השני ולעשות את מה שאני חושב שצריך לעשות בקבוצה".
ביום ראשון ה-6.12 בשעה 21:00 תצא חולוניה למשחק קשה בהיכל הדרייב אין החדש של הפועל תל אביב, שבו תהיה זאת הפעם הראשונה שאנחנו מתארחים. משחק לא קל במגרש עויין אבל זה לא מה שיעצור את הקהל הנאמן של חולוניה.
פרטים על כרטיסים - בקרוב.
יום הולדת שמח לחולוניה! גם שמריז חוגג (שי גלבוע)
ואיך אפשר בלי הבכורה של דן שמיר: מאמן חדש לא יכול להשפיע יותר מדי אחרי אימון וחצי עם קבוצה שלא הוא בנה, אבל כבר אחרי תקופה כל כך קצרה נדמה שמשהו השתנה. יכול להיות שזה האפקט הפסיכולוגי של החלפת מאמן שבו שחקנים מנסים להרשים את המאמן החדש, יכול להיות שזה תרגילים פשוטים בודדים ויכול להיות שזה פשוט הוצאה לפועל של התרגילים ושיטת המשחק שהשאיר אלעד חסין שהוא בכל זאת מאמן כדורסל שמבין לא מעט.
מה שזה לא יהיה, חולוניה נראתה פשוט יותר טוב: מלחמה על הריבאונד (ניצחנו 50:32 בקטגוריה זאת!), סוף סוף תרגילים שמפנים קלעים לשלשות (בדגש על שמריז ושולמן), ובעיקר מדד 82 של קבוצה נורמלית. לאילת אגב המדד היה מעט גבוה יותר (84) אבל מה שמשנה זה התוצאה, לא המדד.
עדיין אין מספיק אסיסטים ומשחק קבוצתי (11 בלבד) ועדיין העונשין זוועתי (53% בלבד), אבל נקווה שאלה דברים שישתנו בהמשך עם התרגילים והבטחון. מזל שהאחוזים מחוץ לקשת (10 שלשות ב-45% לעומת שלשה אחת של אילת ב-5%) איזנו ואפשרו לצהובים סגולים לנצח.
לא ברור מה יכול להשתנות אחרי אימון וחצי, אבל חולוניה פשוט נראתה טוב יותר עם שמיר (יוסי כהן)
לפני פתיחת המשחק התקיים טקס הוקרה לשלומי הרוש, שחקן חולוניה ב-4 השנים האחרונות וקפטן הקבוצה בעונה הקודמת שעבר לאילת.
המשחק נפתח ב-4:0 מהיר של אילת אך 7 נקודות של חולוניה הפכו את התוצאה. שולמן להט ברבע הראשון ועזר לחולוניה לרוץ ריצת 9:2 ולעלות ליתרון 25:18 אחרי 10 דקות.
טקס ההוקרה לשלומי הרוש. מכבדים את מי שהיה עד לא מזמן שחקן נשמה בצהוב סגול (יוסי כהן)
הרבע השני נפתח ביכולת מטורפת של הצהובים סגולים: ריצת 5:0 מהירה הגדילה את היתרון ל-12 שאף גדל יותר בהמשך (43:30) בזכות יכולת נהדרת של שולמן וקלייבורן, אך אילת הצליחה לקזז את היתרון כולל שלשה על הבאזר, 44:37 בלבד לחולון בפער שהיה יכול להיות גדול יותר.
הרבע השלישי המשיך במגמה דומה של קיזוז הפער מצד אחד ומלחמה עיקשת של חולוניה על מנת לשמור את היתרון הקטן. לקראת סוף הרבע סדרת החלטות לא טובות של הקפטן גוני יזרעאלי אפשרה לאילת להשוות, אך סל של שמריז שהיה נהדר ברבע הזה שומר על יתרון מינימלי, 60:58 חולון.
"הכניסני תחת כנפך" גרסת חולוניה. משחק צמוד (שי גלבוע)
הרבע האחרון היה כולו מותחן מארץ המותחנים: אילת נלחמה ולא ויתרה לרגע, אך סמית´ בנקודות קריטיות העלה את חולוניה ל-74:70 וחצי דקות לסיום. בזמן הכי לא מתאים אילת רצה מיני ריצת 5:0 ועלתה ל-75:74 קצת יותר מדקה לסיום, אך קלייבורן היה שם בשביל לקלוע לחולון 5 נקודות רצופות (3 מ-4 לעונשין), להמשיך את נדנדת הסלים והעלות את חולון ליתרון קטן של 80:78, שהיה יכול להיות גדול יותר אם לא היה מחטיא זריקה אחת מהקו.
בהתקפה הבאה מהלך הגנתי ענק של שמריז שסחט עבירת תוקף משמחון החזיר את הכדור לחולון, ספיר קלע רק 1 מהקו והעלה ל-81:78 ובהתקפה האחרונה הגנה חזקה של חולוניה מביאה ל-2 החטאות של אילת מחוץ לקשת, מתוכן אחת שנחסמה על ידי מייק מוזר במהלך שהוא ספק עבירה (אם כי לא שורקים עבירה כזאת שהתבצעה אחרי הזריקה ונעשתה בשניית הסיום) מביאה לנצחון, 81:78 דרמטי בסיום.
הקלעי המצטיין שעזר להביא את הנצחון. שולמן (שי גלבוע)
אין ספק שמי שהביא לחולוניה את הנצחון הם הישראלים שקלעו 44 נקודות מתוך ה-81, ובראש ובראשונה שולמן ושמריז. אייל שולמן בתצוגת שיא קלע 20 נקודות עם 4 מ-5 מחוץ לקשת, 4 חטיפות, 3 אסיסטים (אבל גם 5 איבודים), ודודו שמריז שסוף סוף קיבל כדורים פנויים, היה נהדר גם הוא כשסיים עם 16 נקודות (4 מ-7 מחוץ לקשת). קלייבורן בשקט בשקט ובלי שנרגיש הגיע ל-15 נקודות ו-10 ריבאונדים בדאבל דאבל מצויין, מייק מוזר במשחק מלא עליות וירידות סיים בסופו של דבר עם 15 נקודות ולא פחות מ-13 ריבאונדים (מדד 20 - הגבוה בשורות חולון!) - גם כן בדאבל דאבל נהדר, סמית´ קלע 7 עם 1 מ-7 בלבד מהקו אך הוסיף 8 ריבאונדים, יזרעאלי 4, ספיר ורוזפלט 2 כל אחד.
הישראלים הביאו את הנצחון. שולמן ושמריז המצטיינים (יוסי כהן)
יותר מ-4000 אוהדים מילאו את היכל אשד ועודדו בצורה טובה עד לנצחון שהיה כל כך כל כך חשוב. כמה כיף היה לראות פרצופים מחייכים בסיום וקריאות לשולמן, שמריז ושמיר בסיום.
האירוע היחיד שמעט קלקל את החגיגה היה אוהד סורר שזרק מצת לכיוון הכללי של הפרקט ברגע של עצבים, שפגע דווקא בעוזר מאמן חולוניה וגרם למבוכה גדולה ולזעם מצד כרוז הקבוצה גדי רבינוביץ´, שצרח במיקרופון להפסיק לזרוק חפצים. לאחר מספר דקות נתפס חשוד במעשה והוא הועבר לטיפולה של המשטרה וכוחות האבטחה במקום. אירוע מיותר לחלוטין.
סוף סוף קצת נחת לאוהדים. יציע C בטירוף (יוסי כהן)
גם הדור הצעיר השתתף בשמחה (יוסי כהן)
מאמן חולוניה החדש דן שמיר, אמר בסיום: "בפן האישי, סיטואציה חדשה בשבילי לחלוטין, זו פעם ראשונה שאני במצב הזה, של להיכנס באמצע, לנהל ככה משחק זה מוזר ביותר, אבל בביזנס שלנו, יש כל הזמן סיטואציות חדשות, והיום לי הייתה אחת כזאת".
על קודמו בתפקיד אלעד חסין אמר: "עבדנו יחד, הוא חבר טוב שלי, אני מאוד אוהב אותו, אני חושב שהוא מאמן מצויין ואחת הסיבות שלקחתי את התפקיד, זה שאני חושב שהוא בנה פה הרבה דברים טובים, לי יש אולי רעיונות נוספים".
על המשחק עצמו הוסיף: "זה היה לי בלאגן אחד גדול, כמובן שהשחקנים עשו מהלכים מנצחים, בהתחלה הייתה אנרגיה גדולה, ברחנו ובסוף עם מהלכים גדולים ניצחנו וזה מן הסתם מה שאזכור מהמשחק הזה. מזל שעוזרי המאמן עשו את העבודה, קשה לזכור את כל התרגילים והכל. מאוד שמח שניצחנו ויהיה לנו עכשיו יותר זמן להכיר אחד את השני ולעשות את מה שאני חושב שצריך לעשות בקבוצה".
מהלכים מנצחים. קלייבורן שוב היה שם במאני-טיים (יוסי כהן)
ביום ראשון ה-6.12 בשעה 21:00 תצא חולוניה למשחק קשה בהיכל הדרייב אין החדש של הפועל תל אביב, שבו תהיה זאת הפעם הראשונה שאנחנו מתארחים. משחק לא קל במגרש עויין אבל זה לא מה שיעצור את הקהל הנאמן של חולוניה.
פרטים על כרטיסים - בקרוב.