ראשית, אפתח בוידוי קטן: כותב שורות אלה התארח אמש בתכנית "שבת במגרש" בערוץ הספורט, ודיבר בצוותא עם אוהד נוסף על מצב הקבוצה. לקראת סיום נשאלה השאלה "מה התוצאה היום?" ובתשובה מזוייפת לחלוטין עניתי "אני אופטימי, נצחון" - אלא שלא חשבתי כך אף לא לשניה אחת. לא בשידור ובוודאי שלא במשחק.
למה? כי אי אפשר לצאת למלחמה בלי חיילים. ואם נמשיך את המטפורה, אי אפשר לנצח במלחמה עם חייל קרבי אחד - קלייבורן, כשכל השאר תומכי לחימה וג´ובניקים. וזה בלי שום קשר לפציעה של ג´רמיס סמית´, גם איתו קשה להאמין שהיינו יכולים לנצח.
אז באופן צפוי לחלוטין חולוניה ממשיכה את רצף ההפסדים, הפעם 75:68 מול הרצליה, שעשתה לנו הנחה גדולה והייתה יכולה לנצח גם ב-20 הפרש הרבה יותר מוקדם. אלא שבניגוד ל-2 המשחקים האחרונים, הפעם חולוניה נלחמה, הורידה ל-4 הפרש לקראת הסיום ובעיקר שמרה על הכבוד. וזה כמעט כל מה שאפשר היה לקוות לו בסגל הנוכחי שכן ניצחון זה כבר סיפור אחר לגמרי.
החדשות היותר טובות אודות חולוניה אתמול הגיעו מכיוון ראשון לציון - המשחק שאמור היה להתקיים ביום שישי הקרוב נדחה לאמצע ינואר, מה שיתן לנו עוד קצת זמן לקלוט זר או 2 חדשים. המשחקים הבאים של חולון יהיו מול הפועל ירושלים ומכבי תל אביב, משחקים שגם ככה אין לנו סיכוי של ממש לנצח גם אם יגיע החיזוק, אז עדיף להתחיל להתחבר ולהתגבש ואולי, רק אולי, לצאת לדרך חדשה ב-2016.
חולוניה לא הובילה אף לא לשניה אחת במשחק הזה, והפעם היחידה שבו התוצאה הייתה שיוויון היה במצב של 0:0, תוצאה שנשמרה במשך 2 דקות תמימות מלאות בהחטאות. הרצליה נזכרה ראשונה איך קולעים ועלתה ל-6:0 כשרק אחרי 3 וחצי דקות גוני יזרעאלי קלע את שתי הנקודות הראשונות של הצהובים סגולים. הרצליה הובילה 9:2 אך המשחק מעט התאזן ל-15:11 כשבעיקר קלייבורן קולע את הנקודות לחולון. בסוף הרבע הרצליה מובילה 19:11 כשסל של שולמן בשניות הסיום נפסל בגלל נגיעה קטנה של קלייבורן בכדור אחרי הזמן החוקי. חבל.
ברבע השני הפער של הרצליה הגיע לדו ספרתי (28:18) לפני שריצת 7:0 של חולוניה (5 מתוכם של קלייבורן כמובן) הורידו את הפער ל-3 בלבד. קלייבורן המשיך להיות היחיד בחולון שבאמת הביא תוצרת כלשהי בהתקפה כשבנקודה כלשהי היה אחראי על 19 מתוך 29 הנקודות של חולוניה - כמעט שני שלישים מהנקודות של הצהובים סגולים... וכל זה אגב, בפחות מ-20 דקות - מר נקודה לדקה. שחקן שפשוט גדול על הקבוצה הזאת.
סמוך לשריקה למחצית רוזפלט הוריד ל-36:33 אבל שלשה של הרצליה עם הבאזר נותנת להם יתרון 39:33.
ברבע השלישי הרצליה למדה את הטריק: עושים דאבל ואפילו טריפל טים על קלייבורן - ועוצרים 80% מההתקפה של חולון. וזה בדיוק מה שהם עשו. אם בתחילת הרבע רוזפלט ומוזר קלעו כל אחד 4 נקודות מה ששמר את חולוניה קרוב (44:41), בהמשך הם חזרו לסורם וההתקפה החולונית נתקעה לגמרי, מה שאפשר להרצליה לעלות ליתרון 58:44 בסוף הרבע השלישי - רבע בו קלייבורן קלע 2 נקודות בלבד לעומת 19 במחצית הראשונה.
בפתיחת הרבע המכריע הריצה של המארחים נמשכה עד שהגיע לריצת 17:3 שהחלה אי שם באמצע הרבע השלישי, ולפער של 17 נקודות שכמעט גמר את המשחק (61:44).
למה כמעט? כי בניגוד למשחקים נגד הפועל ת"א וקרית גת, חולוניה נלחמה, ואיכשהו משום מקום החלה את הקאמבק. קלייבורן יצא מההלם של הרבע השלישי וביחד עם עזרה מיזרעאלי, רוזפלט ואפילו כריסמס ברגע נדיר שבו הוא קלע משהו (2 נקודות...), בתום מהלך של סל ועבירה של רוזפלט זה פתאום רק 69:65 להרצליה, כדקה ורבע לסיום. רוזפלט עוד היה יכול להוריד את ההפרש ל-2 בלבד אך כמו בכל התקופה הארוכה בה הוא נמצא בירידה ביכולתו - החטיא מתחת לסל.
בסופו של דבר זה הכי קרוב שחולוניה הגיעה, הרצליה מנצחת בסיום 75:68.
כמה לא כיף לקלייבורן לשחק כדורסל בזמן האחרון. הוא שחקן נפלא, הוא היחיד שיש לו באמת את היכולת, אבל כשאתה מוקף ביותר מדי שחקנים - שבוא נודה על האמת - מתאימים יותר לליגה הלאומית מאשר לליגת העל, אתה פשוט לא יכול להיות המושיע. אמש הוא סיפק תצוגת שיא של 30 נקודות ו-8 ריבאונדים ב-40 דקות מלאות (לא ירד אף לא לשניה אחת לנוח), ובמשך דקות רבות מדי, סחב את הקבוצה על הגב לגמרי לבדו. לרגעים נראה היה שהפועל "הכשרה ביטוח" חולון יכולה לשנות את שמה להפועל "וויל קלייבורן" חולון - מבלי לפגוע במעמדה של הספונסרית הראשית שלנו כמובן. והתלות המוחלטת בו זה לא ממש סימן טוב לסיכויי ההישארות שלנו.
ומה חוץ מקלייבורן? אייזיק רוזפלט סיים אמנם עם דאבל דאבל של 10 ריב´ ו-14 נק´ אבל ב-33% מהשדה בלבד ובנוסף 3 איבודים ולא פחות מ-4 גגות שעשו עליו ככה שזה לא בדיוק משחק שמזכיר את היכולת שלו מלפני שנתיים, למרות שהוא מאוד השתדל. מייק מוזר סיים משחק סביר עם 8 נק´ ו-12 ריב´ אבל שוב הוא נעלם מחוץ לקשת. מייק, לא חוכמה לקלוע מחוץ לקשת בגארבג´ טיים מול הפועל ת"א וקריית גת כשנמצאים בפיגור אסטרונומי, צריך לקלוע גם אשכרה כשצריך וזה יכול להשפיע על המשחק.
שולמן סיים עם 7 נק´, יזרעאלי עם 6 וכריסמס עם 3 בלבד. שמריז שיחק ולא קלע, וספיר שיחק שניות בודדות ולא הספיק לעשות כלום.
אבל בואו נחזור רגע לדיונטה כריסמס: הזר שאיכשהו שיחק ב-NBA ובעוד כמה מקומות באירופה, נראה כרגע כמו שחקן חילוש שהיה נחתך גם מקבוצה בליגה לאומית עקב רמה נמוכה. ב-3 משחקים, השחקן שבא על תקן של קלעי הספיק לרשום שורה סטטיסטית מזעזעת של 1 מ-17 מחוץ לקשת (!!) וקצת מעל ל-20% מהשדה באופן כללי, 6.7 נקודות בממוצע כשרק מול קריית גת הוא קולע באופן שמתקרב לנורמלי (15 נקודות אם כי באחוזים לא טובים מהשדה), וממוצע מדד שלילי (!!!) של 2.3-. קראתם נכון - מינוס שתיים נקודה שלוש נקודות מדד בממוצע למשחק, מה שמציב אותו חזק בצמרת רשימת הפלופים הגדולים והזרים הכי גרועים של חולוניה אי פעם.
בכושר הקליעה הנוכחי שלו, באמת שלא ברור איך מר כריסמס הוא אותו זר שקלע כמעט 20 נקודות בממוצע ב-13 משחקים לפני 5 שנים במדי עפולה, ואיך מישהו בליגה הטובה בעולם ראה בו איזשהו פוטנציאל והחתים אותו בסגנית האלופה מקליבלנד. לכו תדעו, יתכן והוא פשוט הגיע בכושר קליעה נוראי, אלא שעל פי פרסומים באתר ONE לא נוכל לראות אם הוא ישתפר או לברר את את הסיבה שכן ככל הנראה הוא כבר נחתך מהקבוצה. וביכולת הנוכחית שלו? הלוואי והידיעה תתברר כנכונה.
נקווה שכריסמס אכן לא ילבש צהוב סגול בכריסמס הקרוב.
מעל ל-300 אוהדים חולונים הגיעו לאולם בהרצליה והפכו את האולם הקטן לשלוחה של אולם הפחים המיתולוגי עם עידוד מצויין ובלתי פוסק שהמשיך גם ועל אף ההפרש שגדל בתחילת הרבע הרביעי, וכמובן חזר ביתר שאת לקראת הסיום בקאמבק החולוני שלצערנו לא הספיק.
מה שהיה יפה לראות אחרי שריקת הסיום הוא גם כשהמשחק הסתיים בהפסד, האוהדים החולונים מחאו כפיים לשחקנים על הלחימה שחזרה אל שורות הצהובים סגולים, שכן הפעם הם לא נכנעו ללא קרב כמו בשבועיים האחרונים. כנראה שגם הקהל החולוני מבין שבסגל הנוכחי אי אפשר לנצח אף קבוצה בליגת העל, ולכן מה שנותר לעשות עד שיגיע החיזוק הוא להילחם על הכבוד ולהסתפק ולהעריך הפסדים מכובדים. עצוב, אבל זה מה יש.
אין יותר מדי תקוות לשבירת רצף ההפסדים במשחקים שנותרו בשנת 2015. המשחק מול ראשון לציון נדחה לינואר מה שאומר שהמשחק הבא הוא מול המובילה הפועל ירושלים ביום שני ה-28.12 בשעה 21:05 בהיכל אשד, משחק שבו נקווה לשמור על כבודנו וכן נתפלל שעד מועד המשחק נהיה כבר עם 2 זרים חדשים שהלוואי ויספיקו להתאקלם במקצת. לכולם ברור: במצב הנוכחי, נצחון במשחק כזה מול היריבה הספורטיבית מירושלים הוא בגדר פנטזיה בלתי מושגת. ואם זה לא מספיק, בערב הסילבסטר אגב, פוגשים את מכבי תל אביב.
ולמרות זאת לכו תדעו - אצל חולוניה כפי שהוכח בשנים האחרונות, אין דבר כזה שאין דבר כזה. בכל מקרה אוהדי חולון יגיעו בהמוניהם.
למה? כי אי אפשר לצאת למלחמה בלי חיילים. ואם נמשיך את המטפורה, אי אפשר לנצח במלחמה עם חייל קרבי אחד - קלייבורן, כשכל השאר תומכי לחימה וג´ובניקים. וזה בלי שום קשר לפציעה של ג´רמיס סמית´, גם איתו קשה להאמין שהיינו יכולים לנצח.
אז באופן צפוי לחלוטין חולוניה ממשיכה את רצף ההפסדים, הפעם 75:68 מול הרצליה, שעשתה לנו הנחה גדולה והייתה יכולה לנצח גם ב-20 הפרש הרבה יותר מוקדם. אלא שבניגוד ל-2 המשחקים האחרונים, הפעם חולוניה נלחמה, הורידה ל-4 הפרש לקראת הסיום ובעיקר שמרה על הכבוד. וזה כמעט כל מה שאפשר היה לקוות לו בסגל הנוכחי שכן ניצחון זה כבר סיפור אחר לגמרי.
החדשות היותר טובות אודות חולוניה אתמול הגיעו מכיוון ראשון לציון - המשחק שאמור היה להתקיים ביום שישי הקרוב נדחה לאמצע ינואר, מה שיתן לנו עוד קצת זמן לקלוט זר או 2 חדשים. המשחקים הבאים של חולון יהיו מול הפועל ירושלים ומכבי תל אביב, משחקים שגם ככה אין לנו סיכוי של ממש לנצח גם אם יגיע החיזוק, אז עדיף להתחיל להתחבר ולהתגבש ואולי, רק אולי, לצאת לדרך חדשה ב-2016.
מה שנותר לפלל אליו בסגל הנוכחי, זה להילחם על הכבוד. חולוניה רוצה לנצח אבל לא יכולה (יוסי כהן)
חולוניה לא הובילה אף לא לשניה אחת במשחק הזה, והפעם היחידה שבו התוצאה הייתה שיוויון היה במצב של 0:0, תוצאה שנשמרה במשך 2 דקות תמימות מלאות בהחטאות. הרצליה נזכרה ראשונה איך קולעים ועלתה ל-6:0 כשרק אחרי 3 וחצי דקות גוני יזרעאלי קלע את שתי הנקודות הראשונות של הצהובים סגולים. הרצליה הובילה 9:2 אך המשחק מעט התאזן ל-15:11 כשבעיקר קלייבורן קולע את הנקודות לחולון. בסוף הרבע הרצליה מובילה 19:11 כשסל של שולמן בשניות הסיום נפסל בגלל נגיעה קטנה של קלייבורן בכדור אחרי הזמן החוקי. חבל.
ברבע השני הפער של הרצליה הגיע לדו ספרתי (28:18) לפני שריצת 7:0 של חולוניה (5 מתוכם של קלייבורן כמובן) הורידו את הפער ל-3 בלבד. קלייבורן המשיך להיות היחיד בחולון שבאמת הביא תוצרת כלשהי בהתקפה כשבנקודה כלשהי היה אחראי על 19 מתוך 29 הנקודות של חולוניה - כמעט שני שלישים מהנקודות של הצהובים סגולים... וכל זה אגב, בפחות מ-20 דקות - מר נקודה לדקה. שחקן שפשוט גדול על הקבוצה הזאת.
סמוך לשריקה למחצית רוזפלט הוריד ל-36:33 אבל שלשה של הרצליה עם הבאזר נותנת להם יתרון 39:33.
ברבע השלישי הרצליה למדה את הטריק: עושים דאבל ואפילו טריפל טים על קלייבורן - ועוצרים 80% מההתקפה של חולון. וזה בדיוק מה שהם עשו. אם בתחילת הרבע רוזפלט ומוזר קלעו כל אחד 4 נקודות מה ששמר את חולוניה קרוב (44:41), בהמשך הם חזרו לסורם וההתקפה החולונית נתקעה לגמרי, מה שאפשר להרצליה לעלות ליתרון 58:44 בסוף הרבע השלישי - רבע בו קלייבורן קלע 2 נקודות בלבד לעומת 19 במחצית הראשונה.
בפתיחת הרבע המכריע הריצה של המארחים נמשכה עד שהגיע לריצת 17:3 שהחלה אי שם באמצע הרבע השלישי, ולפער של 17 נקודות שכמעט גמר את המשחק (61:44).
למה כמעט? כי בניגוד למשחקים נגד הפועל ת"א וקרית גת, חולוניה נלחמה, ואיכשהו משום מקום החלה את הקאמבק. קלייבורן יצא מההלם של הרבע השלישי וביחד עם עזרה מיזרעאלי, רוזפלט ואפילו כריסמס ברגע נדיר שבו הוא קלע משהו (2 נקודות...), בתום מהלך של סל ועבירה של רוזפלט זה פתאום רק 69:65 להרצליה, כדקה ורבע לסיום. רוזפלט עוד היה יכול להוריד את ההפרש ל-2 בלבד אך כמו בכל התקופה הארוכה בה הוא נמצא בירידה ביכולתו - החטיא מתחת לסל.
בסופו של דבר זה הכי קרוב שחולוניה הגיעה, הרצליה מנצחת בסיום 75:68.
כמה הוא יכול לשחק לבד? קלייבורן בתצוגת שיא, לא מקבל מספיק עזרה מחבריו (יוסי כהן)
כמה לא כיף לקלייבורן לשחק כדורסל בזמן האחרון. הוא שחקן נפלא, הוא היחיד שיש לו באמת את היכולת, אבל כשאתה מוקף ביותר מדי שחקנים - שבוא נודה על האמת - מתאימים יותר לליגה הלאומית מאשר לליגת העל, אתה פשוט לא יכול להיות המושיע. אמש הוא סיפק תצוגת שיא של 30 נקודות ו-8 ריבאונדים ב-40 דקות מלאות (לא ירד אף לא לשניה אחת לנוח), ובמשך דקות רבות מדי, סחב את הקבוצה על הגב לגמרי לבדו. לרגעים נראה היה שהפועל "הכשרה ביטוח" חולון יכולה לשנות את שמה להפועל "וויל קלייבורן" חולון - מבלי לפגוע במעמדה של הספונסרית הראשית שלנו כמובן. והתלות המוחלטת בו זה לא ממש סימן טוב לסיכויי ההישארות שלנו.
ומה חוץ מקלייבורן? אייזיק רוזפלט סיים אמנם עם דאבל דאבל של 10 ריב´ ו-14 נק´ אבל ב-33% מהשדה בלבד ובנוסף 3 איבודים ולא פחות מ-4 גגות שעשו עליו ככה שזה לא בדיוק משחק שמזכיר את היכולת שלו מלפני שנתיים, למרות שהוא מאוד השתדל. מייק מוזר סיים משחק סביר עם 8 נק´ ו-12 ריב´ אבל שוב הוא נעלם מחוץ לקשת. מייק, לא חוכמה לקלוע מחוץ לקשת בגארבג´ טיים מול הפועל ת"א וקריית גת כשנמצאים בפיגור אסטרונומי, צריך לקלוע גם אשכרה כשצריך וזה יכול להשפיע על המשחק.
שולמן סיים עם 7 נק´, יזרעאלי עם 6 וכריסמס עם 3 בלבד. שמריז שיחק ולא קלע, וספיר שיחק שניות בודדות ולא הספיק לעשות כלום.
אבל בואו נחזור רגע לדיונטה כריסמס: הזר שאיכשהו שיחק ב-NBA ובעוד כמה מקומות באירופה, נראה כרגע כמו שחקן חילוש שהיה נחתך גם מקבוצה בליגה לאומית עקב רמה נמוכה. ב-3 משחקים, השחקן שבא על תקן של קלעי הספיק לרשום שורה סטטיסטית מזעזעת של 1 מ-17 מחוץ לקשת (!!) וקצת מעל ל-20% מהשדה באופן כללי, 6.7 נקודות בממוצע כשרק מול קריית גת הוא קולע באופן שמתקרב לנורמלי (15 נקודות אם כי באחוזים לא טובים מהשדה), וממוצע מדד שלילי (!!!) של 2.3-. קראתם נכון - מינוס שתיים נקודה שלוש נקודות מדד בממוצע למשחק, מה שמציב אותו חזק בצמרת רשימת הפלופים הגדולים והזרים הכי גרועים של חולוניה אי פעם.
בקרוב תמונה לאפסנים? כריסמס במה שיכול היה להיות משחקו האחרון בקבוצה (יוסי כהן)
בכושר הקליעה הנוכחי שלו, באמת שלא ברור איך מר כריסמס הוא אותו זר שקלע כמעט 20 נקודות בממוצע ב-13 משחקים לפני 5 שנים במדי עפולה, ואיך מישהו בליגה הטובה בעולם ראה בו איזשהו פוטנציאל והחתים אותו בסגנית האלופה מקליבלנד. לכו תדעו, יתכן והוא פשוט הגיע בכושר קליעה נוראי, אלא שעל פי פרסומים באתר ONE לא נוכל לראות אם הוא ישתפר או לברר את את הסיבה שכן ככל הנראה הוא כבר נחתך מהקבוצה. וביכולת הנוכחית שלו? הלוואי והידיעה תתברר כנכונה.
נקווה שכריסמס אכן לא ילבש צהוב סגול בכריסמס הקרוב.
מעל ל-300 אוהדים חולונים הגיעו לאולם בהרצליה והפכו את האולם הקטן לשלוחה של אולם הפחים המיתולוגי עם עידוד מצויין ובלתי פוסק שהמשיך גם ועל אף ההפרש שגדל בתחילת הרבע הרביעי, וכמובן חזר ביתר שאת לקראת הסיום בקאמבק החולוני שלצערנו לא הספיק.
מה שהיה יפה לראות אחרי שריקת הסיום הוא גם כשהמשחק הסתיים בהפסד, האוהדים החולונים מחאו כפיים לשחקנים על הלחימה שחזרה אל שורות הצהובים סגולים, שכן הפעם הם לא נכנעו ללא קרב כמו בשבועיים האחרונים. כנראה שגם הקהל החולוני מבין שבסגל הנוכחי אי אפשר לנצח אף קבוצה בליגת העל, ולכן מה שנותר לעשות עד שיגיע החיזוק הוא להילחם על הכבוד ולהסתפק ולהעריך הפסדים מכובדים. עצוב, אבל זה מה יש.
עודדו לכל אורך המשחק ומחאו כפיים לשחקנים בסיום על המלחמה. אוהדי חולוניה (יוסי כהן)
אין יותר מדי תקוות לשבירת רצף ההפסדים במשחקים שנותרו בשנת 2015. המשחק מול ראשון לציון נדחה לינואר מה שאומר שהמשחק הבא הוא מול המובילה הפועל ירושלים ביום שני ה-28.12 בשעה 21:05 בהיכל אשד, משחק שבו נקווה לשמור על כבודנו וכן נתפלל שעד מועד המשחק נהיה כבר עם 2 זרים חדשים שהלוואי ויספיקו להתאקלם במקצת. לכולם ברור: במצב הנוכחי, נצחון במשחק כזה מול היריבה הספורטיבית מירושלים הוא בגדר פנטזיה בלתי מושגת. ואם זה לא מספיק, בערב הסילבסטר אגב, פוגשים את מכבי תל אביב.
ולמרות זאת לכו תדעו - אצל חולוניה כפי שהוכח בשנים האחרונות, אין דבר כזה שאין דבר כזה. בכל מקרה אוהדי חולון יגיעו בהמוניהם.
