מה זה זה הטעם הזה? המוזר הזה?
אה כן, כמעט הספקנו לשכוח: טעמו של נצחון. בפעם האחרונה שניצחנו החודש היה נובמבר 2015, מאז ספרנו 6 הפסדים רצופים והיום כמעט חודש וחצי אחר כך סוף סוף חולוניה שוברת את רצף ההפסדים עם נצחון גדול בתוצאה 87:79 על ראשון לציון במסגרת משחק השלמה מהמחזור השישי.
וכמה חולוניה הייתה צריכה את הנצחון הזה... כמו אוויר לנשימה. למרות נחיתות עצומה בצבע עקב מחסור בסנטר שחייבה שמירה של משחק שלם (!) בהגנה אזורית, למרות שהרוש עדיין לא הגיע וששולמן היה חולה עם 40 חום ולא שיחק, למרות ששיחקנו עם 3 זרים בלבד ועם רוטציה של 6 וחצי שחקנים בלבד (שמריז עם 5 דקות, אריאל 21 והחמישיה כולה עם 30 ומעלה) חולוניה במשחק הירואי מלא מלחמה ועם יום נדיר מחוץ לקשת (11 שלשות מ-20 נסיונות - 55%) בתוספת יום רע של ראשל"צ מחוץ לקשת (6 מ-25 - 24%) מביאים לחולונים את הנצחון שכל כך היינו זקוקים לו.
הרבע הראשון נפתח בסימן מטווח חולוני מחוץ לקשת כשהסגולים קולעים 4 מתוך 5 הנסיונות הראשונים ועולים ל-18:9. ראשל"צ לא נבהלה וצמצמה, חולון נרגעה בהתקפה ובסוף הרבע הראשון רק 22:19 לחולוניה - ההפרש היה יכול להיות גבוה יותר.
אדם אריאל עלה לראשונה ברבע השני וקלע נקודות ראשונות בצהוב סגול בדמות שלשה נהדרת שהעלתה ל-28:21, ראשון לציון צמצמה ל-31:27 אבל אז ריצה חולונית שהחלה עם שלשה נוספת של בראדלי ועוד 5 נקודות רצופות של מוזר קבעו יתרון שיא, 39:27 חולוניה. עד למחצית האורחים צמצמו מעט, 44:36 לחולון במחצית.
ברבע השלישי המשחק הפך להרבה יותר פשוט והרבה פחות טוב מבחינת חולון. ראשון לציון הבינה את הטריק, הלכה אל הגבוהים שלה בצבע בראשות דריל מונרו המאסיבי ועם עזרה של רייט הגבוה הנוסף של ראשל"צ, ולחולוניה לא הייתה תשובה כשכל התקפה של האורחים נגמרה בסל. בצד ההתקפי חולוניה הפסיקה לקלוע מחוץ לקשת כשבכל הרבע לא נקלעה אף לא שלשה אחת, ולפתע יתרון חולוני במחצית הופך לפיגור 52:51 ו-56:53, כשגם עבירה טכנית מטופשת שאיכשהו ראו השופטים לחובת הספסל החולוני לא עוזרת.
לבבות האוהדים ביציעים החלו לדפוק במהרה, העצבים גאו על המהפך ועל השיפוט, אבל הצהובים-סגולים על הפרקט לא ויתרו ולא נתנו לראשל"צ לפתוח יתרון משמעותי למרות דקות טובות של האורחים, כשריבאונד התקפה וסל של רוזפלט על הבאזר קובעים 62:61 לאורחים בלבד.
ברבע האחרון כל סל הלך קשה מאוד ו-5 דקות אל תוך הרבע ולפני הסיום התוצאה עמדה על שיוויון 67 - הכי צמוד שיכול להיות. שלשה גדולה של יזרעאלי, אחת נוספת של בראדלי ועוד סל לקינוח של יזרעאלי נותנים לחולוניה ריצת 8:2 ויתרון 75:69 מה שמחייב את ראשל"צ לקחת פסק זמן, אלא שממנו עוד שלשת קלאץ´ גדולה, הפעם של אדם אריאל, מעלה את חולון ל-78:69 מבטיח, כ-2 וחצי דקות לסיום. ראשל"צ לא ויתרה והורידה ל-6 הפרש אך בהתקפות האחרונות בראדלי ומוזר מהקו מבטיחים את הנצחון, 87:79 גדול בסיום.
מה שלום ראמל בראדלי? איך הוא מתאקלם? טוב תודה. 20 נקודות, 4 מ-7 מחוץ לקשת ומשחק מצויין שמראה כמה היינו חסרים קלעי כזה - זה השורה הסטטיסטית. אמנם חסמו אותו לא פחות מ-5 פעמים כשניסה להיכנס לסל בין ים הגבוהים הכתומים, אבל איפה הוא ואיפה דיונטה כריסמס העלוב שאפילו לא עשה כאילו הוא מנסה במשחק מול אשדוד, כשמאחורי הקלעים הוא כנראה יודע שנתפר לו כבר חוזה ביוון.
גם קלייבורן בא לעבודה כשקלע 17 נקודות והוסיף 10 ריבאונדים, ולמרות שאיבד לא פחות מ-8 פעמים (!) מה שנזכור לו זה את הדאבל דאבל הנפלא שעזר מאוד להביא את הנצחון.
ומה נגיד על אייזיק רוזפלט? השחקן שעד לפני חודש-חודש וחצי אמרו עליו שהוא מעבר לשיא, שהוא לא יחזור להיות מה שהוא היה - מסתבר שכל מה שהוא היה צריך זה פציעה מצערת של ג´רמיס סמית´ וואקום גדול למלא. ועוד איזה למלא: 39 דקות ו-28 שניות שיחק רוזפלט, בהם קלע 17 נקודות, הוסיף 11 ריבאונדים ואפילו 3 אס´ ו-2 חט´ ובעיקר הרבה לב ונשמה. היינו בחסרון עצום בצבע בגלל שרוזפלט הוא הסנטר היחיד שלנו כרגע אבל המלחמה והנחישות שלו, העובדה שהוא נתן את הלב ולא ירד כמעט לשניה מהפרקט, הם שאפשרו לנו לצמצמם את הפערים בצבע, לנצח בריבאונד (38:36! וואו!) - וכמובן גם את המשחק. שאפו!
מייק מוזר לאט לאט ובהרבה רוגע הגיע ל-14 נקודות בלי שנרגיש, וגוני יזרעאלי במשחקו הטוב ביותר העונה ללא כל צל של ספק מסיים עם 13 נקודות (2 מהן זה סל עצמי של ראשל"צ אבל מי סופר), 8 אסיסטים, ניהול משחק נהדר ולב פשוט ענק. כיף היה לראות את התפרצות השמחה המטורפת שלו בסיום כלפי האוהדים, כמה לחץ השתחרר שם.
מאמן חולוניה דן שמיר אמר בסיום: "אני אף פעם לא יודע למה לצפות במשחק, בטח כשהגענו עם רוטציה בעייתית, אבל עבדנו טוב. שרדנו את המשבר הרגיל שתמיד מגיע במהלך משחק, שיחקנו הרבה בחוץ לאחרונה ובבית הקהל עזר לנו מאוד. שיחקנו כאנדרדוג והיום זה הצליח"
כ-3000 צופים הגיעו להיכל אשד ועודדו בצורה מצויינת בדרך לנצחון. תמיד יש לאן להשתפר, היו עדיין רגעים בהם הקהל היה בשוק ולא עודד מספיק, אבל בהחלט ראו שיפור מבורך בעידוד ובעיקר בתיאום בין שער B ל-C, בין השאר בגלל העברת התופים לתפר שבין היציעים.
והכי חשוב - סוף סוף חיוכים נראו בסוף משחק על פניהם של אוהדים בצהוב סגול!
מה הלאה? חולוניה נחלצה באופן זמני בלבד מהמקום האחרון, כשקריית גת תעקוף אותנו ברגע שתשלים משחק חסר (עקב הנצחון שלהם עלינו מוקדם יותר העונה).
ביום ראשון ה-17.1 בשעה 19:35 תארח חולוניה משחק חשוב נוסף מול נס ציונה, במשחק שנצחון בו באמת יכול להוציא אותנו מהמקום האחרון ולדרך חדשה. הרוש כבר יהיה שם, הלוואי וגם ימצא סנטר זר עד אז ואולי, רק אולי הנצחון היום באמת מסמן את התפנית הגדולה בעונה שלנו.
המלחמה ממשיכה!
אה כן, כמעט הספקנו לשכוח: טעמו של נצחון. בפעם האחרונה שניצחנו החודש היה נובמבר 2015, מאז ספרנו 6 הפסדים רצופים והיום כמעט חודש וחצי אחר כך סוף סוף חולוניה שוברת את רצף ההפסדים עם נצחון גדול בתוצאה 87:79 על ראשון לציון במסגרת משחק השלמה מהמחזור השישי.
וכמה חולוניה הייתה צריכה את הנצחון הזה... כמו אוויר לנשימה. למרות נחיתות עצומה בצבע עקב מחסור בסנטר שחייבה שמירה של משחק שלם (!) בהגנה אזורית, למרות שהרוש עדיין לא הגיע וששולמן היה חולה עם 40 חום ולא שיחק, למרות ששיחקנו עם 3 זרים בלבד ועם רוטציה של 6 וחצי שחקנים בלבד (שמריז עם 5 דקות, אריאל 21 והחמישיה כולה עם 30 ומעלה) חולוניה במשחק הירואי מלא מלחמה ועם יום נדיר מחוץ לקשת (11 שלשות מ-20 נסיונות - 55%) בתוספת יום רע של ראשל"צ מחוץ לקשת (6 מ-25 - 24%) מביאים לחולונים את הנצחון שכל כך היינו זקוקים לו.
כמה היינו זקוקים לנצחון הזה! כמה לחץ השתחרר! רוזפלט מטביע מכל הלב (שי גלבוע)
הרבע הראשון נפתח בסימן מטווח חולוני מחוץ לקשת כשהסגולים קולעים 4 מתוך 5 הנסיונות הראשונים ועולים ל-18:9. ראשל"צ לא נבהלה וצמצמה, חולון נרגעה בהתקפה ובסוף הרבע הראשון רק 22:19 לחולוניה - ההפרש היה יכול להיות גבוה יותר.
אדם אריאל עלה לראשונה ברבע השני וקלע נקודות ראשונות בצהוב סגול בדמות שלשה נהדרת שהעלתה ל-28:21, ראשון לציון צמצמה ל-31:27 אבל אז ריצה חולונית שהחלה עם שלשה נוספת של בראדלי ועוד 5 נקודות רצופות של מוזר קבעו יתרון שיא, 39:27 חולוניה. עד למחצית האורחים צמצמו מעט, 44:36 לחולון במחצית.
יום גדול מחוץ לקשת של בראדלי ושל חולוניה סידרו את הנצחון (שי גלבוע)
ברבע השלישי המשחק הפך להרבה יותר פשוט והרבה פחות טוב מבחינת חולון. ראשון לציון הבינה את הטריק, הלכה אל הגבוהים שלה בצבע בראשות דריל מונרו המאסיבי ועם עזרה של רייט הגבוה הנוסף של ראשל"צ, ולחולוניה לא הייתה תשובה כשכל התקפה של האורחים נגמרה בסל. בצד ההתקפי חולוניה הפסיקה לקלוע מחוץ לקשת כשבכל הרבע לא נקלעה אף לא שלשה אחת, ולפתע יתרון חולוני במחצית הופך לפיגור 52:51 ו-56:53, כשגם עבירה טכנית מטופשת שאיכשהו ראו השופטים לחובת הספסל החולוני לא עוזרת.
לבבות האוהדים ביציעים החלו לדפוק במהרה, העצבים גאו על המהפך ועל השיפוט, אבל הצהובים-סגולים על הפרקט לא ויתרו ולא נתנו לראשל"צ לפתוח יתרון משמעותי למרות דקות טובות של האורחים, כשריבאונד התקפה וסל של רוזפלט על הבאזר קובעים 62:61 לאורחים בלבד.
בכורה מוצלחת בצהוב סגול ושלשת קלאץ´ גדולה. אדם אריאל (יוסי כהן)
ברבע האחרון כל סל הלך קשה מאוד ו-5 דקות אל תוך הרבע ולפני הסיום התוצאה עמדה על שיוויון 67 - הכי צמוד שיכול להיות. שלשה גדולה של יזרעאלי, אחת נוספת של בראדלי ועוד סל לקינוח של יזרעאלי נותנים לחולוניה ריצת 8:2 ויתרון 75:69 מה שמחייב את ראשל"צ לקחת פסק זמן, אלא שממנו עוד שלשת קלאץ´ גדולה, הפעם של אדם אריאל, מעלה את חולון ל-78:69 מבטיח, כ-2 וחצי דקות לסיום. ראשל"צ לא ויתרה והורידה ל-6 הפרש אך בהתקפות האחרונות בראדלי ומוזר מהקו מבטיחים את הנצחון, 87:79 גדול בסיום.
כמה כיף לראות אותו שוב מחייך! רוזפלט (שי גלבוע)
מה שלום ראמל בראדלי? איך הוא מתאקלם? טוב תודה. 20 נקודות, 4 מ-7 מחוץ לקשת ומשחק מצויין שמראה כמה היינו חסרים קלעי כזה - זה השורה הסטטיסטית. אמנם חסמו אותו לא פחות מ-5 פעמים כשניסה להיכנס לסל בין ים הגבוהים הכתומים, אבל איפה הוא ואיפה דיונטה כריסמס העלוב שאפילו לא עשה כאילו הוא מנסה במשחק מול אשדוד, כשמאחורי הקלעים הוא כנראה יודע שנתפר לו כבר חוזה ביוון.
גם קלייבורן בא לעבודה כשקלע 17 נקודות והוסיף 10 ריבאונדים, ולמרות שאיבד לא פחות מ-8 פעמים (!) מה שנזכור לו זה את הדאבל דאבל הנפלא שעזר מאוד להביא את הנצחון.
ומה נגיד על אייזיק רוזפלט? השחקן שעד לפני חודש-חודש וחצי אמרו עליו שהוא מעבר לשיא, שהוא לא יחזור להיות מה שהוא היה - מסתבר שכל מה שהוא היה צריך זה פציעה מצערת של ג´רמיס סמית´ וואקום גדול למלא. ועוד איזה למלא: 39 דקות ו-28 שניות שיחק רוזפלט, בהם קלע 17 נקודות, הוסיף 11 ריבאונדים ואפילו 3 אס´ ו-2 חט´ ובעיקר הרבה לב ונשמה. היינו בחסרון עצום בצבע בגלל שרוזפלט הוא הסנטר היחיד שלנו כרגע אבל המלחמה והנחישות שלו, העובדה שהוא נתן את הלב ולא ירד כמעט לשניה מהפרקט, הם שאפשרו לנו לצמצמם את הפערים בצבע, לנצח בריבאונד (38:36! וואו!) - וכמובן גם את המשחק. שאפו!
מייק מוזר לאט לאט ובהרבה רוגע הגיע ל-14 נקודות בלי שנרגיש, וגוני יזרעאלי במשחקו הטוב ביותר העונה ללא כל צל של ספק מסיים עם 13 נקודות (2 מהן זה סל עצמי של ראשל"צ אבל מי סופר), 8 אסיסטים, ניהול משחק נהדר ולב פשוט ענק. כיף היה לראות את התפרצות השמחה המטורפת שלו בסיום כלפי האוהדים, כמה לחץ השתחרר שם.
שניים מהמצטיינים במשחק, יזרעאלי ורוזפלט, חוגגים בסיום (יוסי כהן)
מאמן חולוניה דן שמיר אמר בסיום: "אני אף פעם לא יודע למה לצפות במשחק, בטח כשהגענו עם רוטציה בעייתית, אבל עבדנו טוב. שרדנו את המשבר הרגיל שתמיד מגיע במהלך משחק, שיחקנו הרבה בחוץ לאחרונה ובבית הקהל עזר לנו מאוד. שיחקנו כאנדרדוג והיום זה הצליח"
אלתורים בסגל קצר וחסר, הגנה אזורית כל המשחק ונצחון למרות משבר רבע 3. שמיר (שי גלבוע)
כ-3000 צופים הגיעו להיכל אשד ועודדו בצורה מצויינת בדרך לנצחון. תמיד יש לאן להשתפר, היו עדיין רגעים בהם הקהל היה בשוק ולא עודד מספיק, אבל בהחלט ראו שיפור מבורך בעידוד ובעיקר בתיאום בין שער B ל-C, בין השאר בגלל העברת התופים לתפר שבין היציעים.
והכי חשוב - סוף סוף חיוכים נראו בסוף משחק על פניהם של אוהדים בצהוב סגול!
כמה כיף לטעום את טעמו של נצחון!! גם להם מגיע לחייך מדי פעם. אוהדי חולוניה (יוסי כהן)
מה הלאה? חולוניה נחלצה באופן זמני בלבד מהמקום האחרון, כשקריית גת תעקוף אותנו ברגע שתשלים משחק חסר (עקב הנצחון שלהם עלינו מוקדם יותר העונה).
ביום ראשון ה-17.1 בשעה 19:35 תארח חולוניה משחק חשוב נוסף מול נס ציונה, במשחק שנצחון בו באמת יכול להוציא אותנו מהמקום האחרון ולדרך חדשה. הרוש כבר יהיה שם, הלוואי וגם ימצא סנטר זר עד אז ואולי, רק אולי הנצחון היום באמת מסמן את התפנית הגדולה בעונה שלנו.
המלחמה ממשיכה!
