הפועל חולון רושמת אמש הפסד שני ברציפות והפסד ראשון בבית בתוצאה 86:78 מול הפועל אילת, ומאבדת גובה.
כמה סיבות עיקריות היו להפסד: מטר של זריקות 3 שהלכו החוצה (וויאט לבדו עם 0 מ-10!), 3 שופטים שעם כמה שריקות מעוררות מחלוקת הוציאו את אטקינס מהעניינים, הדביקו בלתי ספורטיבית הזויה ליזרעאלי ועוד, אבל מעל לכל פשוט קבוצה חולונית שלא תפקדה מבחינה התקפית ברובה, לא נלחמה על הריבאונד ולא "התאבדה" על הפרקט.
לא הרוח החולונית שאנחנו מכירים.
הרבע הראשון היה היחיד בו חולון שיחקה נהדר. אחרי שיוויון 12:12 והחלפת סלים מהירה בין הצדדים, שלשה של קלי החלה ריצה חולונית בהובלת וויאט שפתחה פער שיא של 25:13, ו-28:17 אחרי 10 דקות שהזכירו את המשחקים הראשונים של העונה ולא את המשחק האחרון בראשל"צ, וכן את מה שקרה אחר כך במשחק אמש. ב-10 הדקות הראשונות וויאט היה כאמור מצויין, קלי יאנגר וצ´וברוביץ´ נראו טוב, ואכן התוצאה הראתה זאת.
ברבע השני החלה הנסיגה שהתבטאה בעיקר בחוסר יכולת של הנמרים לקלוע. אטקינס נקלע לבעיית עבירות מוקדמת (עבירה שלישית שלא הייתה ולא נבראה) ועל כן אלכס צ´וברוביץ´ קיבל קרדיט רב ברבע הזה, אך הישראלי שמתקשה להתאקלם לא ניצל זאת ואחרי רבע ראשון טוב דעך יחד עם כולם. יזרעאלי, שלא מזכיר העונה במאומה את גוני של השנתיים האחרונות, נכנס ברבע השני, המשיך להיראות רע ואף קיבל שריקה הזויה לעבירה בלתי ספורטיבית לחובתו, יאנגר שפתח את המשחק עם שלשה חזר לסורו והמשיך להחטיא בצרורות מחוץ לקשת, בל גם כן לא נכנס למשחק טוב והפער הצמטצם לו כשחולון מציגה סדרת החטאות מרשימה.
היה נדמה ברבע הזה שהכל הולך בקלות לאילת בעוד חולון מלקטת 2 נקודות של אלכס פה, 2 של ווייאט או אטקינס שם, הכל הלך קשה לחולון וגם כשהצהובים סגולים קלעו, לרוב זה נראה היה כמבצע אישי ולא כתרגיל קבוצתי כלשהו. ממצב של 30:19 לחולון אילת רצה 16:6 וההובלה החולונית כמעט נעלמה לה. אילת הספיקה להשוות אך עונשין של וויאט מוריד את חולון ביתרון זעיר במחצית - 42:40.
הרבע השלישי היה המשך ישיר של השני. אחרי כדקה וחצי האורחים מהדרום לקחו את ההובלה וחולון החלה לרדוף. בכל פעם שהחולונים התקרבו הם שוב בעטו בדלי, ואילת לא אפשרה לצהובים סגולים לבצע מהפך. קאליף ווייאט היה המוציא לפועל העיקרי של חולון אך המשיך להחטיא בצרורות מחוץ לקשת, ושלשה של אפיק ניסים על הבאזר מוציאה את הרוח מהמפרשים של חולון, 62:57 לאילת.
הפער כל כך קטן אך עם איך שחולון נראתה אמש, הוא נראה היה בלתי שביר.
ברבע הרביעי חולון חיפשה מושיע שיצטרף התקפית לקאליף וויאט ויתן סיכוי לחולון. הרוש היה מצויין אך נקלע לבעיית עבירות (עבירה רביעית גבולית מאוד) ובילה לא מעט על הספסל ברגעי ההכרעה, ואם לרגע נדמה היה שבל יהיה המושיע של חולון כשפתח את הרבע עם שלשה, אך לא היה יציב מספיק בכדי לספק את הישועה. חולון לא ויתרה למרות שהכל הלך קשה, אך בכל פעם שהגיעה למרחק נגיעה (62:60, 68:66) אילת הגיבה בסדרת סלים שהוציאה שוב את הרוח מהמפרשים. בל עוד קלע שלשה שצמצמה ל-74:69 כ-3 דקות לסיום, אך אז עבירה שטותית ביותר של צ´וברוביץ´ הביאה 3 זריקות לאילת שבהמשך הגדילה את הפער לדו ספרתי ומעשית גמרו את הסיפור.
לא ברור למה דן שמיר שמר את אטקינס והרוש על הספסל והכניס אותם רק כ-2 דקות לסיום, אך הכניסה של השניים הכניסה רוח חדשה בחולון, ופתאום שלשה נדירה של יאנגר ופאול סל של הרוש וזה רק 79:75 לאילת כדקה לסיום. אך מתברר ששמיר שגה כשלא הכניס את הרוש ואטקינס לפני, שכן היה זה מעט מדי ומאוחר מדי. אילת לא התרגשה והגדילה שוב את הפער, החטאה של בל מחוץ לקשת כ-40 שניות לסיום אפשרה לאילת לעלות מיד אחר כך ל-7 הפרש ולגמור סופית את הסיפור, 86:78 לאילת בסיום.
קאליף ווייאט סיים כקלעי המצטיין מצד אחד עם 25 נקודות ו-5 אסיסטים, אך מצד שני סיפק ערב אימים מחוץ לקשת עם 0 מ-10 (!). אמנם בראיון אמר קאליף שהוא תמיד יחשוב על הזריקה הבאה ועל כך שתיכנס, אך יש ערבים שבהם שחקן צריך להגיד לעצמו להפסיק... זה היה אחד מהם. הרוש היה כשקלע 15 נקודות והוסיף 5 ריב´ ו-5 אס´ והתלהבות שהייתה חסרה במשחק החולונית, ונותר להגיד חבל שלא נכנס בשלב מוקדם יותר ברבע הרביעי. בל היה פושר כשסיים עם 14 אך היה רך ובינוני למדי, וכל שאר החולונים ירצו לשכוח את המשחק הזה וכמה שיותר מהר. אטקינס שבילה הרבה על הספסל עקב בעיית עבירות מוקדמת סיים עם 7 בלבד ו-6 ריב´, צ´וברוביץ´ ויאנגר עם 6, קלי עם 5 וגוני והובר לא קלעו.
ואולי הנתון הבולט ביותר שמספר את הסיפור של כל הערב הזה הוא הריבאונד. ב-5 המשחקים הראשונים חולון הייתה קבוצת ריבאונד מהטובות בליגה, כשכל השחקנים משתתפים במטלה. ב-2 ההפסדים האחרונים חולון נופלת נפילה חופשית בנתון הזה, כשאמש אילת מביסה את חולון 48:36 בנתון הזה עם לא פחות מ-19 ריבאונד התקפה (!). החולונים באו בלי אנרגיות ופשוט לא סגרו את הצבע, מה שעלה בהרבה נקודות ובהפסד בסופו של דבר.
כ-2500 איש הגיעו להיכל אשד ונראו מנומנמים למדי כמו הצהובים סגולים על הפרקט, למעט פרקי עידוד פה ושם. גם בגזרה הזאת הערב הזה לא יזכר לטובה.
אך אין מה לבכות על חלב שנשפך, העונה בעיצומה, הליגה צמודה ובשבוע הבא מתחילה סדרה של 4 משחקים חוץ כשהראשון שבהם יערך ב-5.12 בשעה 21:00 מול הפועל תל אביב באולם קשה וחם, בו החולונים יצטרכו כל עזרה שרק אפשר מהקהל החולוני הנאמן המתלווה למשחקי החוץ.
פרטים על כרטיסים - בקרוב.
כמה סיבות עיקריות היו להפסד: מטר של זריקות 3 שהלכו החוצה (וויאט לבדו עם 0 מ-10!), 3 שופטים שעם כמה שריקות מעוררות מחלוקת הוציאו את אטקינס מהעניינים, הדביקו בלתי ספורטיבית הזויה ליזרעאלי ועוד, אבל מעל לכל פשוט קבוצה חולונית שלא תפקדה מבחינה התקפית ברובה, לא נלחמה על הריבאונד ולא "התאבדה" על הפרקט.
לא הרוח החולונית שאנחנו מכירים.
לא הציגו את רוח הלחימה החולונית. צ´וברוביץ´ וחולון נעלמים (דודי אוחיון)
הרבע הראשון היה היחיד בו חולון שיחקה נהדר. אחרי שיוויון 12:12 והחלפת סלים מהירה בין הצדדים, שלשה של קלי החלה ריצה חולונית בהובלת וויאט שפתחה פער שיא של 25:13, ו-28:17 אחרי 10 דקות שהזכירו את המשחקים הראשונים של העונה ולא את המשחק האחרון בראשל"צ, וכן את מה שקרה אחר כך במשחק אמש. ב-10 הדקות הראשונות וויאט היה כאמור מצויין, קלי יאנגר וצ´וברוביץ´ נראו טוב, ואכן התוצאה הראתה זאת.
ברבע השני החלה הנסיגה שהתבטאה בעיקר בחוסר יכולת של הנמרים לקלוע. אטקינס נקלע לבעיית עבירות מוקדמת (עבירה שלישית שלא הייתה ולא נבראה) ועל כן אלכס צ´וברוביץ´ קיבל קרדיט רב ברבע הזה, אך הישראלי שמתקשה להתאקלם לא ניצל זאת ואחרי רבע ראשון טוב דעך יחד עם כולם. יזרעאלי, שלא מזכיר העונה במאומה את גוני של השנתיים האחרונות, נכנס ברבע השני, המשיך להיראות רע ואף קיבל שריקה הזויה לעבירה בלתי ספורטיבית לחובתו, יאנגר שפתח את המשחק עם שלשה חזר לסורו והמשיך להחטיא בצרורות מחוץ לקשת, בל גם כן לא נכנס למשחק טוב והפער הצמטצם לו כשחולון מציגה סדרת החטאות מרשימה.
היה נדמה ברבע הזה שהכל הולך בקלות לאילת בעוד חולון מלקטת 2 נקודות של אלכס פה, 2 של ווייאט או אטקינס שם, הכל הלך קשה לחולון וגם כשהצהובים סגולים קלעו, לרוב זה נראה היה כמבצע אישי ולא כתרגיל קבוצתי כלשהו. ממצב של 30:19 לחולון אילת רצה 16:6 וההובלה החולונית כמעט נעלמה לה. אילת הספיקה להשוות אך עונשין של וויאט מוריד את חולון ביתרון זעיר במחצית - 42:40.
הרבע השלישי היה המשך ישיר של השני. אחרי כדקה וחצי האורחים מהדרום לקחו את ההובלה וחולון החלה לרדוף. בכל פעם שהחולונים התקרבו הם שוב בעטו בדלי, ואילת לא אפשרה לצהובים סגולים לבצע מהפך. קאליף ווייאט היה המוציא לפועל העיקרי של חולון אך המשיך להחטיא בצרורות מחוץ לקשת, ושלשה של אפיק ניסים על הבאזר מוציאה את הרוח מהמפרשים של חולון, 62:57 לאילת.
משחק פושר למדי. בל (דודי אוחיון)
הפער כל כך קטן אך עם איך שחולון נראתה אמש, הוא נראה היה בלתי שביר.
ברבע הרביעי חולון חיפשה מושיע שיצטרף התקפית לקאליף וויאט ויתן סיכוי לחולון. הרוש היה מצויין אך נקלע לבעיית עבירות (עבירה רביעית גבולית מאוד) ובילה לא מעט על הספסל ברגעי ההכרעה, ואם לרגע נדמה היה שבל יהיה המושיע של חולון כשפתח את הרבע עם שלשה, אך לא היה יציב מספיק בכדי לספק את הישועה. חולון לא ויתרה למרות שהכל הלך קשה, אך בכל פעם שהגיעה למרחק נגיעה (62:60, 68:66) אילת הגיבה בסדרת סלים שהוציאה שוב את הרוח מהמפרשים. בל עוד קלע שלשה שצמצמה ל-74:69 כ-3 דקות לסיום, אך אז עבירה שטותית ביותר של צ´וברוביץ´ הביאה 3 זריקות לאילת שבהמשך הגדילה את הפער לדו ספרתי ומעשית גמרו את הסיפור.
לא ברור למה דן שמיר שמר את אטקינס והרוש על הספסל והכניס אותם רק כ-2 דקות לסיום, אך הכניסה של השניים הכניסה רוח חדשה בחולון, ופתאום שלשה נדירה של יאנגר ופאול סל של הרוש וזה רק 79:75 לאילת כדקה לסיום. אך מתברר ששמיר שגה כשלא הכניס את הרוש ואטקינס לפני, שכן היה זה מעט מדי ומאוחר מדי. אילת לא התרגשה והגדילה שוב את הפער, החטאה של בל מחוץ לקשת כ-40 שניות לסיום אפשרה לאילת לעלות מיד אחר כך ל-7 הפרש ולגמור סופית את הסיפור, 86:78 לאילת בסיום.
קאליף ווייאט סיים כקלעי המצטיין מצד אחד עם 25 נקודות ו-5 אסיסטים, אך מצד שני סיפק ערב אימים מחוץ לקשת עם 0 מ-10 (!). אמנם בראיון אמר קאליף שהוא תמיד יחשוב על הזריקה הבאה ועל כך שתיכנס, אך יש ערבים שבהם שחקן צריך להגיד לעצמו להפסיק... זה היה אחד מהם. הרוש היה כשקלע 15 נקודות והוסיף 5 ריב´ ו-5 אס´ והתלהבות שהייתה חסרה במשחק החולונית, ונותר להגיד חבל שלא נכנס בשלב מוקדם יותר ברבע הרביעי. בל היה פושר כשסיים עם 14 אך היה רך ובינוני למדי, וכל שאר החולונים ירצו לשכוח את המשחק הזה וכמה שיותר מהר. אטקינס שבילה הרבה על הספסל עקב בעיית עבירות מוקדמת סיים עם 7 בלבד ו-6 ריב´, צ´וברוביץ´ ויאנגר עם 6, קלי עם 5 וגוני והובר לא קלעו.
מצד אחד 25 נקודות, מצד שני 0 מ-10 מחוץ לקשת. ווייאט לא מפסיק לזרוק (דודי אוחיון)
ואולי הנתון הבולט ביותר שמספר את הסיפור של כל הערב הזה הוא הריבאונד. ב-5 המשחקים הראשונים חולון הייתה קבוצת ריבאונד מהטובות בליגה, כשכל השחקנים משתתפים במטלה. ב-2 ההפסדים האחרונים חולון נופלת נפילה חופשית בנתון הזה, כשאמש אילת מביסה את חולון 48:36 בנתון הזה עם לא פחות מ-19 ריבאונד התקפה (!). החולונים באו בלי אנרגיות ופשוט לא סגרו את הצבע, מה שעלה בהרבה נקודות ובהפסד בסופו של דבר.
כ-2500 איש הגיעו להיכל אשד ונראו מנומנמים למדי כמו הצהובים סגולים על הפרקט, למעט פרקי עידוד פה ושם. גם בגזרה הזאת הערב הזה לא יזכר לטובה.
אך אין מה לבכות על חלב שנשפך, העונה בעיצומה, הליגה צמודה ובשבוע הבא מתחילה סדרה של 4 משחקים חוץ כשהראשון שבהם יערך ב-5.12 בשעה 21:00 מול הפועל תל אביב באולם קשה וחם, בו החולונים יצטרכו כל עזרה שרק אפשר מהקהל החולוני הנאמן המתלווה למשחקי החוץ.
פרטים על כרטיסים - בקרוב.
