כואב הלב. מה שעברה הפועל חולון העונה בקלות יכול להפוך לתסריט הוליוודי. עליות וירידות, פציעות, שחרור כוכב והחזרתו, נצחון בחצי הגמר כנגד כל הסיכויים ועלייה לגמר. בסרט הוליוודי הכוכב שחוזר רק לגמר מככב ומביא לקבוצה הקטנה אליפות מול קבוצה עשירה בהרבה, דוד מול גוליית.
בחלומות השחורים ביותר של אוהדי חולון לא חלמנו על פתיחה כזאת. תוך פחות מ-3 מכבי עלתה ל-13:0 כשפסק זמן של שמיר לא ממש עוזר. הולוואי קלע 2 נקודות ראשונות מהקו אבל הפער הלך וגדל והגיע ל-24:5 מהדהד. חולון נכנסה מעט למשחק כשרייס סחט עבירה ל-3 וטכנית של פארגו, אלכסנדר הקטין ל-10 הפרש עם סל ועבירה וחולון יוצאת בזול ברבע הראשון - 28:17.
גם ברבע השני חולון נראתה לא טוב. תומאס ורייס ניסו אך עלתה ל-38:23. בלאט נכנס עם מהלך יפה של סל ועבירה, דיברתולומיאו והולוואי החליפו שלשות והמילטון המשיך להראות נורא כשנחסם על ידי טיוס ורק לקראת סוף הרבע השני קלע נקודות ראשונות, 47:31 במחצית מהגהנום.
אם יש רבע אחד סביר של חולון במשחק הזה זה הרבע השלישי. גלן רייס ג´וניור נכנס לעניינים עם שני סלים וסחיטת עבירה מפארגו והמילטון סוף סוף קלע שלשה - 50:39. רייס ג´וניור צימק עם שלשה ל-52:42 בלבד אך אז הגיעו 2 התקפות בהן השיפוט השערורייתי הרג את המומנטום החולוני: רייס ג´וניור חדר פנימה, קיבל מכה ברורה בידו ולא נשרקו לו ועבירה ואז מכבי יצאה למתפרצת וקול החליק, והשופט הנכבד דוד רומנו דמיין שהרגל של קולמן הפילה אותו בעוד לא היה שום מגע. בשריקה שגובלת בפשע של ממש רומנו נתן בלתי ספורטיבית לקולמן שלא הייתה ולא נבראה, וכך במקום שרייס ילך לקו ויוריד להפרש חד ספרתי, מכבי ניצלה עד תום את המתנה מהשופטים, הגדילה ל-15 הפרש וגמרה מעשית את המשחק. ההפרש המשיך לגדול כשחולון נשברה מעשית, 68:47 בסוף הרבע השלישי.
הרבע הרביעי היה גארבג´ טיים ארוך. חולון ניסתה לצמק את הפער והורידה את הפער ל-16 הפרש, אלכסנדר קיבל 2 טכניות ברצף והורחק, למרות שהפער גדל שוב חולון המשיכה להילחם והורידה ל-15 הפרש (84:69) אבל זה הכי קרוב שהנמרים הגיעו, 95:75 בסיום.
הולוואי היה היחידי שהגיע כשקלע 20 (6-11 מהשדה, 6-6 מהקו), רייס ג´וניור קלע 14 אבל באחוזים לא טובים (4-13 מהשדה, 5-9 מהקו, 4 איבודים), אלכסנדר מאוד השתדל וקלע 13 (5-5 מהקו), בלאט 12 (4-7 מהשדה), המילטון היה מאוד חסר כשקלע רק 7 (2-10 מהשדה, 9 ריבאונדים), פניני ותומאס שהיו האקס-פאקטור בחצי הגמר, לא היו מורגשים וקלעו 5 ו-4 נקודות בהתאמה. כן שותפו: קולמן, הרוש וקליין.
קרוב ל-6000 סגולים-צהובים הגיעו להיכל יד אליהו, מילאו אותו, הציגו עידוד ותפאורה מהממים בפתיחה אך בהמשך היו קצת בהלם לאור מה שהתרחש על הפרקט - לא שאפשר להאשים אותם. היה יפה לראות את אלפי האוהדים הסגולים לא בורחים בסיום אלא נשארים ומודים לשחקנים להנהלה ולצוות המקצועי על עונה מוצלחת ומרתקת סה"כ, מלאת תהפוכות ועם גביע אחד בארון. אוהדי חולון אינם אוהדי מכבי, הכבוד והעידוד חשובים מהפקקים!
כמעט כל שחקני חולוניה למעט פניני וקולמן לא כיבדו את מכבי ולא נשארו להנפת הצלחת - ובצדק גמור, אחרי שמכבי תל אביב לא כיבדה את חולון מוקדם יותר העונה כשזכינו בגביע. יחס גורר יחס, אין כבוד לצהובים מתל אביב.
ובאשר לשיפוט, מישהו באיגוד הכדורסל צריך להתעורר ולהעניש שופטים על טעויות שיפוט כל כך קריטיות וכל כך גסות אך לאור תגובת יו"ר הועדה המקצועית באיגוד השופטים, שופט העבר משה ביטון שדחה את הטענות ואף אמר שהשיפוט "היה טוב" כדבריו, ספק אם זה יקרה.
אך למרות ההפסד, העונה של חולוניה היא כן בכל זאת סיפור הצלחה. אי אפשר להגיד על עונה שבה מסיימים את הליגה במקום השני, מגיעים לשני גמרים ולוקחים גביע, כעונה שאינה מוצלחת.
תודה לכל אוהד ואוהד שהגיע למשחקים העונה, תודה להנהלה המדהימה והטובה ביותר שהייתה אי פעם לחולון בראשות שלמה אייזיק, איתן לנציאנו ורועי דבורה כמו גם אורן גדי ומיקי על עבודתם, תודה לצוות המקצועי בראשות דן שמיר ותודה לשחקנים על המלחמה ועל הרבה רגעי נחת העונה.
מזל טוב לשלומי הרוש שהפך היום (שישי) לאבא! נותן קצת פרופורציה על מה באמת חשוב - זה רק ספורט.
אלא שאנחנו לא חיים בסרט (או שכן) ולא בעולם מושלם והחזרה של גלן רייס למשחק אחד בלבד לא רק שלא תרמה, אלא בלבלה את ההיררכיה החולונית וככל הנראה גרמה לכך שהמילטון פשוט לא יבוא לידי ביטוי. אבל אי אפשר להאשים את גלן במאומה, שכן המילטון פשוט לא נכנס למשחק יחד עם כל שאר החמישייה שפתחה את המשחק, והוא הוכרעה ממש בפתיחה כמילות השיר: "למה דווקא לי נגמר הכל לפני שהתחיל". זה נגמר עם 95:75 מאכזב למכבי.
בדיעבד אולי החזרה שלו לא תרמה. גלן רייס ג´וניור אולי בפעם האחרונה בצהוב-סגול (צילומים: עודד קרני ולירון מולדובן)
מילה רעה במיוחד מגיעה לשופטי המשחק בראשות דוד רומנו שחשבו שהקהל שילם ממיטב כספו כדי לראות אותם והציגו שיפוט נורא בעיקר נגד חולון, אך לכך נגיע בהמשך.
בחלומות השחורים ביותר של אוהדי חולון לא חלמנו על פתיחה כזאת. תוך פחות מ-3 מכבי עלתה ל-13:0 כשפסק זמן של שמיר לא ממש עוזר. הולוואי קלע 2 נקודות ראשונות מהקו אבל הפער הלך וגדל והגיע ל-24:5 מהדהד. חולון נכנסה מעט למשחק כשרייס סחט עבירה ל-3 וטכנית של פארגו, אלכסנדר הקטין ל-10 הפרש עם סל ועבירה וחולון יוצאת בזול ברבע הראשון - 28:17.
גם ברבע השני חולון נראתה לא טוב. תומאס ורייס ניסו אך עלתה ל-38:23. בלאט נכנס עם מהלך יפה של סל ועבירה, דיברתולומיאו והולוואי החליפו שלשות והמילטון המשיך להראות נורא כשנחסם על ידי טיוס ורק לקראת סוף הרבע השני קלע נקודות ראשונות, 47:31 במחצית מהגהנום.
לא נכנסו טוב למשחק. הנמרים נלחמים (צילומים: עודד קרני ולירון מולדובן)
הרבע הרביעי היה גארבג´ טיים ארוך. חולון ניסתה לצמק את הפער והורידה את הפער ל-16 הפרש, אלכסנדר קיבל 2 טכניות ברצף והורחק, למרות שהפער גדל שוב חולון המשיכה להילחם והורידה ל-15 הפרש (84:69) אבל זה הכי קרוב שהנמרים הגיעו, 95:75 בסיום.
לא הגיע לגמר. המילטון משקיף על פארגו (צילומים: עודד קרני ולירון מולדובן)
הולוואי היה היחידי שהגיע כשקלע 20 (6-11 מהשדה, 6-6 מהקו), רייס ג´וניור קלע 14 אבל באחוזים לא טובים (4-13 מהשדה, 5-9 מהקו, 4 איבודים), אלכסנדר מאוד השתדל וקלע 13 (5-5 מהקו), בלאט 12 (4-7 מהשדה), המילטון היה מאוד חסר כשקלע רק 7 (2-10 מהשדה, 9 ריבאונדים), פניני ותומאס שהיו האקס-פאקטור בחצי הגמר, לא היו מורגשים וקלעו 5 ו-4 נקודות בהתאמה. כן שותפו: קולמן, הרוש וקליין.
תודה לכל אוהד ואוהד שלקח חלק בעונה המוצלחת הזאת! למרות הסיום המר (צילומים: עודד קרני ולירון מולדובן)
כמעט כל שחקני חולוניה למעט פניני וקולמן לא כיבדו את מכבי ולא נשארו להנפת הצלחת - ובצדק גמור, אחרי שמכבי תל אביב לא כיבדה את חולון מוקדם יותר העונה כשזכינו בגביע. יחס גורר יחס, אין כבוד לצהובים מתל אביב.
ובאשר לשיפוט, מישהו באיגוד הכדורסל צריך להתעורר ולהעניש שופטים על טעויות שיפוט כל כך קריטיות וכל כך גסות אך לאור תגובת יו"ר הועדה המקצועית באיגוד השופטים, שופט העבר משה ביטון שדחה את הטענות ואף אמר שהשיפוט "היה טוב" כדבריו, ספק אם זה יקרה.
לא היה בעניינים מול האקסית ומהבודדים שנשארו בסיום. פניני (צילומים: עודד קרני ולירון מולדובן)
על אף האכזבה הגדולה, בחולון מסיימים את העונה בראש מורם. דן שמיר אמר בסיום במסיבת העיתונאים: "אני לא אוהב שמאמנים מפארים את העבודה שלהם, אבל מן הסתם בשביל חולון זה לא עניין של מה בכך לסיים שתי עונות כאלה. עשינו טעויות בדרך, וגם לא מעט כאלה, אבל אני חושב שזו היתה בסך הכל עונה מאוד מוצלחת".
אחד מאנשי ההנהלה הכניס קצת פרופורציות: "אם היו אומרים לי לפני העונה שנסיים עם גביע ומקום שני, הייתי קונה את זה בשתי ידיים".
טיישון תומאס התייחס למשחק ואמר: "אף אחד לא רוצה להפסיד כמו שהפסדנו, אבל כל השנה נלחמנו, ואני גאה בזה".
שלמה אייזיק, בעלי הפועל חולון סיכם: "אני גאה בעונה הזו, הקהל וכל מה שמסביב לקבוצה. נותן לנו את הכוח להמשיך הלאה".
אחד מאנשי ההנהלה הכניס קצת פרופורציות: "אם היו אומרים לי לפני העונה שנסיים עם גביע ומקום שני, הייתי קונה את זה בשתי ידיים".
טיישון תומאס התייחס למשחק ואמר: "אף אחד לא רוצה להפסיד כמו שהפסדנו, אבל כל השנה נלחמנו, ואני גאה בזה".
שלמה אייזיק, בעלי הפועל חולון סיכם: "אני גאה בעונה הזו, הקהל וכל מה שמסביב לקבוצה. נותן לנו את הכוח להמשיך הלאה".
אבל זה לא מספיק. בלאט מנסה (צילומים: עודד קרני ולירון מולדובן)
אך למרות ההפסד, העונה של חולוניה היא כן בכל זאת סיפור הצלחה. אי אפשר להגיד על עונה שבה מסיימים את הליגה במקום השני, מגיעים לשני גמרים ולוקחים גביע, כעונה שאינה מוצלחת.
תודה לכל אוהד ואוהד שהגיע למשחקים העונה, תודה להנהלה המדהימה והטובה ביותר שהייתה אי פעם לחולון בראשות שלמה אייזיק, איתן לנציאנו ורועי דבורה כמו גם אורן גדי ומיקי על עבודתם, תודה לצוות המקצועי בראשות דן שמיר ותודה לשחקנים על המלחמה ועל הרבה רגעי נחת העונה.
מזל טוב לשלומי הרוש שהפך היום (שישי) לאבא! נותן קצת פרופורציה על מה באמת חשוב - זה רק ספורט.
נתראה בעונה הבאה!
