הרבה זמן לא זכור משחק כזה נרפה של חולוניה. למעשה, מאז התבוסות מול טנריף ומכבי תל אביב, לא נכנעה חולוניה ללא תנאי, אך זה בדיוק מה שקרה אמש בתבוסה 94:74 מול הפועל ירושלים. יש בעיה בחולוניה של העונה, בעיקר כשהיא פוגשת קבוצות חזקות ממנה, שאז השחקנים מגלים חולשה כללית לא ברורה ולא באים לידי ביטוי.
קשה גם לשים את האצבע איפה בדיוק הבעיה: טענו שאין רכז, וולדן התעורר. הסגל הישראלי קצר, הרוש חזר לרוטציה. אין סנטר, שון ג´ונס מראה שיפור ולמעשה הוא היחיד שתפקד במשחק אמש. מה השינוי שצריך לעשות אם בכלל? מה יגרום לחולוניה להסתכל בלבן של העיניים של הקבוצות הגדולות כמו ירושלים, מכבי וטנריף במקום להתבטל מולן? קשה לדעת. לצוות המקצועי הפתרונים.
הנתון הכי בולט של הנרפות של חולוניה שבאה בלי אנרגיות, בא לידי ביטוי בנתוני הריבאונד ברבע הראשון, למרות שאיכשהו עוד היה צמוד. אחרי בערך 8 דקות של כדורסל נתוני הריבאונד המדהימים היו 16:1 לטובת הפועל ירושלים. צריך לכתוב במילים כדי להבין: שש עשרה ריבאונדים להפועל ירושלים, אחד להפועל חולון. אין שום תירוץ שיכול לספק הסבר הגיוני לנתון הזה. ריבאונד זה מלחמה, ריבאונד זה אנרגיות וחולון באה בלי שניהם אמש.
על המשחק עצמו אין יותר מדי מה לדבר: ירושלים פתחה ב-14:6 כשהיחידים שקולעים בהתקפות המאוד מבולבלות של חולון זה דקוואן ופניני עם שלשה כל אחד, שון ג´ונס עלה מהספסל וצימק ל-2 הפרש בלבד (19:17) אך אז חולון הפסיקה לשחק שוב, ירושלים רצה באין מפריע כשהשיא היה ההתקפה האחרונה שבה חולון לא הצליחה להוציא כדור חוץ פשוט 15 שניות לסיום, ירושלים אמרה תודה ופלדין קלע שלשה שקבעה 26:17 בסוף הרבע הראשון.
הרבע השני המשיך איפה שהראשון הסתיים כשהפער גדל לראשונה לדו ספרתי. וולדן צימק לחד ספרתי עם 2 סלים רצופים אך זה לא עזר כשירושלים חזרה לרוץ. גיא פניני שספג כל הערב קריאות נאצה, איחולים למותו וקללות קבר שלשה וספג עבירה טכנית שערורייתית אחרי שסימן "שקט" לקהל, וירושלים המשיכה לברוח ולהתקרב ל-20 הפרש, 49:33 במחצית חלשה.
אם הייתה תקווה שהנמרים יתעוררו וילחמו, בתחילת הרבע השלישית היא התפוגגה כשבכל התקפה ירושלים קלעה סלים קלים. הפער צמח לשיא של 23 נקודות (62:39) לפני ששון ג´ונס שוב הפיח שוב תקווה כשהוריד ל-15 הפרש בלבד בריצת 10:0 חולונית, וויאט הוריד לפער סביר - 67:54 בסוף הרבע השלישי.
התעוררות? קאמבק? לא ממש. ברבע האחרון בכל פעם שחולון חשבה לצמק מעט ירושלים הגיבה בסל. וויאט קצת התעורר במה שנתן שביב של תקווה לאוהדי חולון שאולי הוא יצא מהתקופה הרעה שלו, ספי שמש במהלך נקמני "שמש" טיפוסי ומכוער הדביק להרוש עבירה חמישית טכנית על התחזות רק כי העז להעיר לו לפני זה על שריקה שלא אהב ועל כמות העבירות ואחרי גארבג´ טיים ארוך המשחק הסתיים בתוצאה 94:74.
נקודת האור של חולון היה שון ג´ונס שסיים עם דאבל-דאבל של 20 נקודות (7-13 מהשדה, 6-8 מהקו) ו-12 ריבאונדים. וולדן לא היה בשיאו אך סיים עם 13 (4-9 מהשדה, 5-5 מהקו), אטקינס קלע 12 (6-10 מהשדה, 8 ריבאונדים), ווייאט התעורר לקראת הסוף וקלע 11 (1-6 לשלוש, 8 אסיסטים), הרוש מהיחידים שבאמת נלחמו סיים עם 7 (2-2 לשלוש, 0-4 לשתיים), פניני הציג משחק עצבני וסיים עם 6 (4 אסיסטים), דקוואן ג´ונס פשוט לא היה קיים וסיים עם 3, שמחון הציג עוד משחק לא טוב וסיים עם 2 בלבד (1-8 מהשדה, 4 אסיסטים).
כל הכבוד ל-200 האוהדים שהגיעו לירושלים וסבלו מכל רגע גם מהקור וגם מהמשחק, אך לא הפסיקו לשיר.
ביום שבת ה-29.12 בשעה 20:00 יוצאים למשחק חוץ קריטי במסגרת רבע גמר הגביע מול הקבוצה החמה בליגה הפועל אילת, שלא זוכרת מתי לאחרונה הפסידה. הולך להיות קשה מאוד...
בהצלחה חולוניה!
קשה גם לשים את האצבע איפה בדיוק הבעיה: טענו שאין רכז, וולדן התעורר. הסגל הישראלי קצר, הרוש חזר לרוטציה. אין סנטר, שון ג´ונס מראה שיפור ולמעשה הוא היחיד שתפקד במשחק אמש. מה השינוי שצריך לעשות אם בכלל? מה יגרום לחולוניה להסתכל בלבן של העיניים של הקבוצות הגדולות כמו ירושלים, מכבי וטנריף במקום להתבטל מולן? קשה לדעת. לצוות המקצועי הפתרונים.
אין אנרגיות, אין פתרונות. אטקינס מתקשה לעצור את האקס תומאס (דני מרון)
הנתון הכי בולט של הנרפות של חולוניה שבאה בלי אנרגיות, בא לידי ביטוי בנתוני הריבאונד ברבע הראשון, למרות שאיכשהו עוד היה צמוד. אחרי בערך 8 דקות של כדורסל נתוני הריבאונד המדהימים היו 16:1 לטובת הפועל ירושלים. צריך לכתוב במילים כדי להבין: שש עשרה ריבאונדים להפועל ירושלים, אחד להפועל חולון. אין שום תירוץ שיכול לספק הסבר הגיוני לנתון הזה. ריבאונד זה מלחמה, ריבאונד זה אנרגיות וחולון באה בלי שניהם אמש.
על המשחק עצמו אין יותר מדי מה לדבר: ירושלים פתחה ב-14:6 כשהיחידים שקולעים בהתקפות המאוד מבולבלות של חולון זה דקוואן ופניני עם שלשה כל אחד, שון ג´ונס עלה מהספסל וצימק ל-2 הפרש בלבד (19:17) אך אז חולון הפסיקה לשחק שוב, ירושלים רצה באין מפריע כשהשיא היה ההתקפה האחרונה שבה חולון לא הצליחה להוציא כדור חוץ פשוט 15 שניות לסיום, ירושלים אמרה תודה ופלדין קלע שלשה שקבעה 26:17 בסוף הרבע הראשון.
הרבע השני המשיך איפה שהראשון הסתיים כשהפער גדל לראשונה לדו ספרתי. וולדן צימק לחד ספרתי עם 2 סלים רצופים אך זה לא עזר כשירושלים חזרה לרוץ. גיא פניני שספג כל הערב קריאות נאצה, איחולים למותו וקללות קבר שלשה וספג עבירה טכנית שערורייתית אחרי שסימן "שקט" לקהל, וירושלים המשיכה לברוח ולהתקרב ל-20 הפרש, 49:33 במחצית חלשה.
אם הייתה תקווה שהנמרים יתעוררו וילחמו, בתחילת הרבע השלישית היא התפוגגה כשבכל התקפה ירושלים קלעה סלים קלים. הפער צמח לשיא של 23 נקודות (62:39) לפני ששון ג´ונס שוב הפיח שוב תקווה כשהוריד ל-15 הפרש בלבד בריצת 10:0 חולונית, וויאט הוריד לפער סביר - 67:54 בסוף הרבע השלישי.
התעוררות? קאמבק? לא ממש. ברבע האחרון בכל פעם שחולון חשבה לצמק מעט ירושלים הגיבה בסל. וויאט קצת התעורר במה שנתן שביב של תקווה לאוהדי חולון שאולי הוא יצא מהתקופה הרעה שלו, ספי שמש במהלך נקמני "שמש" טיפוסי ומכוער הדביק להרוש עבירה חמישית טכנית על התחזות רק כי העז להעיר לו לפני זה על שריקה שלא אהב ועל כמות העבירות ואחרי גארבג´ טיים ארוך המשחק הסתיים בתוצאה 94:74.
נקודת אור. שון ג´ונס במשחק שיא (דני מרון)
נקודת האור של חולון היה שון ג´ונס שסיים עם דאבל-דאבל של 20 נקודות (7-13 מהשדה, 6-8 מהקו) ו-12 ריבאונדים. וולדן לא היה בשיאו אך סיים עם 13 (4-9 מהשדה, 5-5 מהקו), אטקינס קלע 12 (6-10 מהשדה, 8 ריבאונדים), ווייאט התעורר לקראת הסוף וקלע 11 (1-6 לשלוש, 8 אסיסטים), הרוש מהיחידים שבאמת נלחמו סיים עם 7 (2-2 לשלוש, 0-4 לשתיים), פניני הציג משחק עצבני וסיים עם 6 (4 אסיסטים), דקוואן ג´ונס פשוט לא היה קיים וסיים עם 3, שמחון הציג עוד משחק לא טוב וסיים עם 2 בלבד (1-8 מהשדה, 4 אסיסטים).
כל הכבוד ל-200 האוהדים שהגיעו לירושלים וסבלו מכל רגע גם מהקור וגם מהמשחק, אך לא הפסיקו לשיר.
סבלו גם מהקור וגם ממש שהתרחש על הפרקט. הקהל של חולוניה (דני מרון)
ביום שבת ה-29.12 בשעה 20:00 יוצאים למשחק חוץ קריטי במסגרת רבע גמר הגביע מול הקבוצה החמה בליגה הפועל אילת, שלא זוכרת מתי לאחרונה הפסידה. הולך להיות קשה מאוד...
בהצלחה חולוניה!
