מי היה מנחש שהנצחון מול מכבי ראשון לציון רגע לפני סגר הקורונה, יהיה כזה משמעותי? הנצחון הזה שהושג אחרי 2 הארכות, שלח בדיעבד את חולון לבית העליון בו חולון של אחרי הקורונה לא ממש היוותה פאקטור. אם חולון לא הייתה מנצחת היא הייתה הולכת לבית התחתון, שדווקא שם לחולון היה יותר סיכוי לבנות קבוצה כלשהי, כי כרגע חולון פשוט לא נראית כמו קבוצה. נכון זה היה ברור ואף מובן לחלוטין לאור הרצון של ההנהלה להקריב את המשך העונה הלא ספורטיבית בעליל בכדי לא להגיע לבעיה תקציבית בעונה הבאה, אבל באמת שזה לא נעים.
אולי המשחק היחיד בבית העליון שהיה מעט צמוד ותחרותי, היה המשחק של הפועל חולון מול ירושלים בו הנמרים גרמו לאדומים מהבירה להזיע. לא הפעם. הפעם המשחק נראה כמו משחק גביע בין קבוצת צמרת בליגת העל לקבוצת תחתית בליגה הלאומית, כשחולון לא הייתה קרובה בכלל לדגדג את ירושלים בדרך ל-102:67 מביך. חוץ מהול שהיה נקודת האור כהרגלו, אף שחקן בצהוב-סגול לא ממש היה ברמה.
המשחק התחיל עם 5:0 מהיר לירושלים בדמות שלשה והטבעת האלי-הופ שסימנו על ההמשך. הול החזיר הטבעה בצד השני מאסיסט של הובר, אבל ירושלים פשוט עשתה סלים קלילים וטסה לפער דו ספרתי של 12:2 אחרי 2 דקות וחצי בלבד, פסק זמן של עמית שרף. בלתי ספורטיבית של פניני מיד לפני פסק הזמן השאירה את הכדור אצל ירושלים שניצלה זאת בשביל 5 נקודות בהתקפה אחת שקבעו 17:2 מביך אחרי פחות מ-3 דקות, והול גאל את חולון עם סל שדה אחרי חטיפה. הובר ראה כי טוב, והוסיף חטיפה וסל משלו, קולמן קלע שלשה ראשונה לחולון אך ירושלים המשיכה לקלוע באין מפריע בכל התקפה. הול ניסה להחזיק את המשחק בחיים עבור חולון עם סלים יפים, טרוצקי מצא את הובר לסל יפה בצבע, הרוש צימק ל-28:18 עם שלשה וקולמן סיים חטיפה בסל עם מתפרצת. שיתוף הפעולה של הובר את טרוצקי הניב סל נוסף, 32:22 לירושלים בסוף הרבע הראשון.
הרבע השני התחיל עם סל ועבירה של קולמן מאסיסט יפה של הרוש, הול מסר אסיסט לדדון שצימק ל-32:27 בלבד וזה בערך הפעם האחרונה שהמשחק היה תחרותי. ירושלים חזרה להוביל בפער דו ספרתי במהירות, ולמרות שג'ימי הול ניסה שוב להחזיק את חולון במשחק, ירושלים החלה לברוח ועלתה ל-46:30, פסק זמן של שרף. פלטין את טרוצקי שברו לחץ ירושלמי עם סל מהיר ויפה, טרוצקי המשיך להילחם גם בריבאונד בהגנה וגם בהתקפה, לאב סוף סוף קלע נקודות ראשונות בדמות שלשה אך ההגנה לא הצליחה לעצור את ירושלים וההפרש צמח, 56:38 לירושלים במחצית.
המחצית השניה המשיכה איפה שהסתיימה הראשונה כשהפער חצה במהירות את רף 20 הנקודות. ממש כמו בתחילת המשחק חולון לא ממש הופיעה וירושלים קלעה סלים באין מפריע, והגארבג' טיים החל רשמית כשהפער חצה את רף 30 הנקודות. הול חזר מפסק זמן של שרף עם שלשה, חטיפה והטבעה ובאמת היה השחקן היחידה שהצליח לעשות משהו, אבל עם הפער האסטרונומי זה לא באמת שינה. דדון קלע שלשה יפה, 86:54 לירושלים בסוף הרבע השלישי.
ברבע הרביעי שיחקו בשתי הקבוצות הרכבים ישראלים וצעירים למהדרין. כל ספסלי 2 הקבוצות קיבלו דקות אך אפילו ברבע הזה ירושלים ניצחה, בסיום 102:67 לירושלים בסיום.
ג'ימי הול היה שוב נקודת האור כשסיים עם 20 נקודות ו-6 ריבאונדים, קולמן קלע 10, דדון 9, טרוצקי 7, הובר 6, לאב ופלטין 5 כל אחד, הרוש 3 (4 אס') וז'אנו 2.
הסיוט ששמו הבית העליון תם, בהמשך תפגוש חולון את גלבוע/גליל לסדרת הפלייאוף.
משחק ראשון ביום שישי ה-17.7 בשעה 16:00. בהצלחה!!