כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים

הפועל חולון הגיעה מהמקום הרביעי במומנטום שלילי ביותר עם 7 הפסדים מ-7 משחקים בבית העליון של ליגת הקורונה והפסדים בהפרש ממוצע של 23.5 נקודות. למעשה חולון הייתה הקבוצה היחידה שלא ניצחה מאז הליגה חזרה כשהנצחון האחרון הושג לפני 4 חודשים ו-8 ימים תמימים. גלבוע/גליל הייתה תמונת המראה המושלמת של חולון כשהשיגה 7 נצחונות מ-7 משחקים בהפרש ממוצע של 8 נקודות, ושיחקה בצורה מלהיבה ותוססת. לא הרבה אנשים האמינו שחולון תנצח את גלבוע/גליל, שלא לדבר על לנצח את הסדרה. גם עבדכם הנאמן לא היה מהמאמינים, בטח כשחולון פיגרה ב-19 הפרש ברבע השני.

אבל הפועל חולון זה מועדון מסוג אחר: משהו ב-DNA של המועדון גורם לכל מי שלובש צהוב-סגול להתעלות ברגעי המאני-טיים. לא סתם השגנו כך עליות ליגה, אליפות ו-2 גביעים. כך עם הגב לקיר, מול הקבוצה אולי החמה בליגה, כשההפרש הגיע כאמור ל-19 נקודות והרבע האחרון נפתח במינוס 15 מבחינת החולונים, התעלו הנמרים והציגו רבע אחרון חלומי, הפכו את המשחק וניצחו 80:77. הכי ווינרים שיש!

ואלה הסטטיסטיקות של הרבע האחרון: 27:9 לחולוניה בכל הרבע, 19:2 לחולון ב-8 הדקות ו-20 השניות האחרונות של הרבע ובלי הסל האחרון במשחק של גלבוע זה למעשה 19:0. הנצחון הזה הוא כל כולו נצחון של ניסיון: מתוך 27 הנקודות של חולון ברבע האחרון, 8 היו של פניני, 6 של יוגב אוחיון ו-3 של שלומי הרוש יחד עם הרבה לחימה והגנת ברזל וכן משחק מצויין של שאבון קולמן. הנקודות הללו הלחיצו את גלבוע/גליל הצעירה שאיבדה את הראש ואת המשחק, ואפשרה לחולוניה להשלים את הקאמבק המרשים, מהמרשימים שנראו העונה. פשוט מדהים.

המשחק החל בצורה איטית עם סקור נמוך. שלושת הזרים קולמן, הול ולאב נתנו יתרון 9:8 לחולון אך אז גלבוע/גליל רצה 12:0 ועלתה ליתרון דו ספרתי של 20:9. קולמן ופניני קיזזו את ההפרש עם שלשות, גלבוע החזירה בצד השני ל-25:15 לפני שהובר עם שלשה וטרוצקי מהקו צימקו, 25:20 לגלבוע/גליל בסוף הרבע הראשון.

בתחילת הרבע השני ההתקפה החולונית נראתה תקועה, מבולבלת וקלעה 2 נקודות בלבד ביותר מ-3 דקות. זה גרם לגלבוע לחזור לפער דו ספרתי (35:22) כשהקבוצות ירדו לפסק זמן טלוויזיה. ג'רמיין לאב קלע 4 נקודות רצופות והחזיר לפער חד ספרתי, אך באותה המהירות זה חזר ל-13 הפרש ולפסק זמן של עמית שרף. קולמן מצא את הול מתחת לסל אך הריצה של גלבוע המשיכה וההפרש צמח וצמח לשיא של 19 נקודות – 47:28, דכאון על הספסל החולוני. שלומי הרוש לקח אחריות וקלע שלשה ופעמיים מהקו, קולמן קלע שלשה קשה והשלים ריצת 8:0 חולונית ופסק זמן של גלבוע/גליל. גלבוע/גליל חזרה עם שלשה, הול קלע מריבאונד התקפה, קולמן עשה עבירה בלתי ספורטיבית טיפשית עם פחות מ-2 שניות על השעון אך גלבוע תירגמה זאת לנקודה בודדת, 51:38 לגלבוע/גליל במחצית.

הרבע השלישי התחיל גם הוא בצורה איטית עם תוצאה של 2:1 לגלבוע אחרי 2 וחצי דקות. קולמן דייק מהקו, הובר בדקות מצויינות קלע לא פחות מ-10 נקודות ברצף עם שלשה ו-3 סלי שדה של חדירות בצבע, והוריד ל-9 הפרש (59:50) אך שלשה של האורחים עצרה את המומנטום החולוני. קולמן עם עוד שלשה קשה החזיר בצד השני, הפער המשיך לנוע בין 9 ל-11 נקודות במשך כמעט כל הרבע אך דווקא לקראת סיומו גדל, 68:53 לגלבוע בסוף הרבע השלישי.

בתחילת הרבע האחרון גלבוע ניסתה לגמור את המשחק ועלתה בהתלהבות. בהתחלה חולון עדיין התקשתה לעצור את הצפוניים בהגנה, אך אז החל הקסם: הרוש ואוחיון השאירו את חולון במשחק עם שלשות, הול קלע בצבע מאסיסט של הרוש והוריד ל-75:65 לגלבוע/גליל ופסק זמן שלהם. המומנטום החולוני נמשך למרות פסק הזמן כששאבון קולמן עם 2 שלשות ענקיות הוריד ל-75:71 בלבד, כ-5 וחצי דקות לסיום. הלחץ התחיל לתת את אותותיו בדקות המאני טיים, ועמית שרף הכניס את האיש למשימות מיוחדות, השחקן המנוסה במגרש גיא פניני. השחקן הותיק החזיר מיד עם שלשה שהורידה לנקודה הפרש ובצד השני סחט עבירה בריבאונד הגנה וניצל 2 קליעות עונשין כדי להעלות את חולון ליתרון ראשון מאז הרבע הראשון. אוחיון קלע פעם אחת מהקו וקבע 77:75 חולוני כ-2 וחצי דקות לסיום, ודקה אחר כך שוב גיא פניני הראה כמה קרח זורם לו בעורקים כשקלע עוד שלשה וקבע 80:75 – ריצת 19:0 פשוט מדהימה של חולוניה. גלבוע/גליל יצאה להתקפה חשובה מבחינתה וחולון כפתה התקפה ארוכה ועשתה את כל שלושת העבירות שהיה לה לתת. יפתח זיו קלע וצימק ל-3 הפרש וחולון יצאה להתקפה קריטית אחרונה. פניני שוב לקח אחריות, החטיא הפעם מחצי מרחק אך הריבאונד נפל לו חזרה לידיים והוא העיף את הכדור לידיים חולוניות, ושחקני חולון התמסרו ב-10 השניות שנשארו ולא נתנו לגלבוע/גליל לעשות עבירה, 80:77 ענק לחולוניה בסיום.

שאבון קולמן במשחקו הטוב ביותר מאז הגיע לחולוניה קלע 19 נקודות בהם כמה שלשות גדולות (5-9 לשלוש) והוסיף 3 חטיפות, הובר (5-8 מהשדה) והול (6-10 מהשדה, 14 ריבאונדים) המשיכו את היכולת הטובה שלהם עם 12 נקודות כל אחד, פניני קלע 11 (3-5 לשלוש) שמתוכם כאמור 8 בשיא המאני-טיים, לאב קלע 10 (3-8 מהשדה), הרוש 8 (2-9 מהשדה, 5 אסיסטים), אוחיון 6 (2-6 מהשדה, 1-4 מהקו) כולן ברבע האחרון וטרוצקי קלע 2. כן שותף: דדון.

מאמן חולוניה עמית שרף שרשם נצחון בכורה כמאמן ראשי בליגה הבכירה, הסתכל מיד קדימה: "מה שעובר לי בראש כרגע זה המשחק ביום שני. אנחנו חייבים לבוא מאוד קשוחים כמו שהיינו ב-8 הדקות האחרונות של המשחק. אנחנו מרגישים קצת שמחה כי ניצחנו אבל אם נרגיש ירידת מתח אנחנו נקבל בומבה לפרצוף ביום שני. אנחנו צריכים להיות מאוד קשוחים". על שלושת הרבעים הראשונים אמר: "זה הרגיש כמו בבית העליון. משחקים כדורסל בסדר בהתקפה ומקבלים סלים קלים מחדירות, ריבאונד, בלי הקרבה. ברבע האחרון הראנו את הקשיחות שרק איתה אנחנו יכולים לנצח. אנחנו צריכים שכל אחד יבוא כמו שיוגב וטרוצקי שינו את המשחק עם כמה פעולות הגנתיות. יש לנו הרבה דברים טקטיים שאנחנו עושים וחושבים, איך לעצור שחקנים של גלבוע/גליל כמו יאנג, מיטשל וזיו, אבל בסוף זה הקשיחות ההגנתית שנביא". על הישראלים הותיקים אמר: "יוגב ושלומי היו בחמישייה שהחזירה אותנו משום מקום, ופניני עלה ובלי לחשוב התקפה ראשונה קלע שלשה, והריבאונד בסוף הפוזשן האחרון – אני מאוד גאה בהם, מקווה מאוד שזה ידביק את כולם מכדור הפתיחה ביום שני".

מגיבורי הנצחון גיא פניני אמר בסיום: "ללא ספק חיכינו לזה, היה עלינו לחץ למרות שבבית העליון לא באמת הגיע לנו לנצח, אנחנו לא באיכויות האלה. אבל חשבנו שנבוא לפה למשחק ראשון ויש לנו מה למכור. 35 דקות ראשונות זה לא הלך כמו שרצינו, אבל האנרגיות של שלומי, של יוגב, של שאבון בתחילת הרבע הרביעי הכניסו את כל הקבוצה לעניין והסוף היה טוב. היו לנו אנרגיות גם בשלושת הרבעים הראשונים אבל הגודל שלהם קצת הקשה עלינו, יאנג ומיטשל זה בעיה בשבילנו מבחינת הגודל וזה גרם לנו לכווץ את ההגנה ולקבל שלשות, אבל האנרגיות האלה כל הזמן היו. ברבע הרביעי פשוט עלינו עם הרכב גדול בהתחלה, השתלטנו קצת על הקצב ובסופו של דבר זה מומנטום, הם נכנסו קצת ללחץ וניצלנו את זה". על הרבע האחרון והעובדה שלא שיחק עד כ-4 דקות לסיום אמר פניני: "ראיתי את המומנטום ואמרתי לשרף "תשאיר אותם על המגרש", הוא כל הזמן רצה להכניס אותי, ראיתי שהם רצים טוב. "תשאיר, תשאיר, תשאיר" ואז כבר 4-5 דקות לא יכולתי להישאר על הספסל והלכתי לחילוף בלי לשאול אותו".

שחקן נוסף בטריו הותיקים, יוגב אוחיון, אמר בסיום: "חיכינו המון זמן להרגיש את הרגשת הנצחון. די סבלנו בבית העליון אם לומר את האמת, בנוסף לבידוד ודכאון של הפסדים בספרות כפולות – זה לא נעים ולא כיף. הייתה תקופה מאוד קשה ומתסכלת, לחזור מהפסד לבית, מהבית להפסד". על הקאמבק ברבע האחרון אמר: "רבע שלישי אני ושלומי עלינו ואמרנו שבזמן שנשאר צריכים לנצח ב-30 נקודות הפרש, והחלטנו ש"תמות נפשי עם פלשתים" אנחנו מתפרעים ועושים מה שצריך וחייבים לנצח את זה. אני חושב שעשינו פה מאמץ קבוצתי בעיקר בהגנה, הראנו שאנחנו כן יכולים לשמור בנוסף להתלהבות מסביב, חיפינו על המון חסרונות ועשינו רבע אחרון טוב מאוד". על המשחק הבא: "גליל קבוצה מאוד קשוחה, צעירה, מאמין שהם יגיבו אבל אנחנו צריכים לבוא באותה רוח שבאנו ברבע הרביעי ונקווה שזה יספיק".

ביום שני ה-20.7 בשעה 21:00 תצא חולוניה למשחק חוץ בגלבוע בגן נר, משחק מספר 2 בסדרה. כל מה שצריך זה לנצח משחק אחד נוסף או ביום שני או בחמישי – ויש פיינלפור. מי היה מאמין.
ב-ה-צ-ל-ח-ה!