אילת תחתית

43 הפרש במצטבר הפסידה הפועל יונט חולון מול הפועל אילת בהפרש של שבועיים. מי שיקרא את המשפט הזה יחשוב שאילת קבוצה חזקה שרצה חזק בצמרת, אך לא זה המצב. אילת של העונה נמצאת במאזן שלילי בתחתית הליגה, משחקת עם 3 זרים בלבד וסופרת כבר 7 הפסדים מול 5 נצחונות בלבד – 2 מהם מול חולוניה במשחקים מהטובים ביותר של אילת העונה. תוסיפו את ההפסד בגביע ווינר ותקבלו מאזן מושלם של האילתים מול החולונים העונה – בדיוק הפוך מהעונה שעברה. ושום מילה על ההפרש בתקציבים.

אם מישהו חשב שההפסד מול אילת בבית לפני שבועיים – הפסד הבית הראשון של חולוניה העונה – הוא תקלה מקרית, בא משחק החוץ שנגמר בתבוסה 85:60 והראה שממש לא. אם במשחק הקודם ההפרש שיקר ואילת ברחה רק בסיום ל-18 הפרש, הפעם חולון התבזתה כשכבר ברבע השני ההפרש חצה את רף 20 הנקודות. יש שיגידו שאילת קלעה מחוץ לקשת ביום נדיר של 10 שלשות ב-50% לעומת 3 שלשות ב-11% של חולוניה, אבל זה לא רק ההבדלים התהומיים בשלשות אלא שפת הגוף של הנמרים שנראית אחרת לחלוטין בכמעט כל משחקי החוץ העונה, מה שמתבטא בהבדלים תהומיים בין מאזן משחקי הבית (הפסד אחד עד כה, מול אילת) למאזן משחקי החוץ (2 נצחונות בלבד).
נקודת האור היחידה בערב הנוראי אליו נקלעה הקבוצה היה ברבע השלישי אז ההפרש ירד ל-12 נק' בלבד, אלא שזה הכי קרוב שחולון הגיעה. אפשר בהחלט להיות מודאגים לפני המשחקים המכריעים נגד בשיקטאש.

תבוסה שניה מול אילת בשבועיים. שחקני חולוניה באילת (רז גליל)

בפתיחה הביזיון עדיין לא נראה כשרגלנד וזאק העלו את חולון ל-11:6, אבל שם בערך חולון הפסיקה לשחק. אילת החלה את הריצה עם 12:0 והפכה את התוצאה, כשרק סמית מצמק זמנית מהקו, 20:13 בסוף הרבע הראשון.

הרבע השני המשיך בדיוק מאותה נקודה למרות נקודות של כריס, כשהריצה המשיכה והמשיכה והגיעה כבר ל-30:6 ולתוצאה מבזה של 36:17. מנקו העיר מעט את החולונים עם 6 נקודות רצופות אך המומנטום לא השתנה כשריפיון הגנתי בלתי מוסבר הביא ל-2 שלשות של אילת, השניה על הבאזר ממש, 46:24 משפיל במחצית.

במחצית השניה ההפרש כבר עלה לשיא של 24 (50:26) לפני שחולון הראתה סימני חיים. מנקו קלע שלשה ראשונה, הראשונה של חולוניה אחרי 10 החטאות, שהעירה את הקבוצה. זאק קלע 3 סלים בצבע כולל האלי הופ שהביא לפסק זמן של אילת. קייזר הטביע והמשיך את המומנטום, מנקו קלע שלשה נוספת שהורידה ל-12 הפרש בלבד (56:44) אך זה הכי קרוב שחולוניה הגיעה. אילת התעוררה מעט ועם שלשה מטורפת של שוכמן משלושת רבעי מגרש על הבאזר ירדה ביתרון 70:52 בסוף הרבע השלישי.

הרבע האחרון היה לפרוטוקול בלבד והסתיים בתוצאה 15:8 לאילת. רגלנד ומשגב עוד נלחמו אך זה לא ממש עזר להתניע ניסיון קאמבק נוסף. בסיום 85:60.

התבזות והבדלים לא ברורים ביכולת במשחקי הבית לעומת משחקי החוץ (רז גליל)

מנקו עם 15 נקודותיו (3-8 לשלוש, 2-7 לשתיים, 6 ריבאונדים) וזאק עם ה-13 שלו (6-12 מהשדה, 12 ריבאונדים) היו היחידים שהציגו משחק סביר. רגלנד קלע 10 (5-8 לשתיים, 0-4 לשלוש, 7 אסיסטים, 4 איבודים), ג'ונסון 7 (3-3 לשתיים, 0-4 לשלוש, 1-5 מהקו), משגב 5, סמית' 4 (1-5 מהשדה), קייזר 3, בורדיון 2 (1-7 מהשדה), פניני 1 (0-4 מהשדה). כן שותף: אלבר.

כ-70 אוהדים עשו את כל הדרך לאילת הרחוקה, מי ברכב, מי בטיסה, מי יום לפני ומי באותו היום למשחק ומיד בחזרה (כמו עבדכם הנאמן שכתב את הכתבה בנסיעה חזרה). הנמרים ביציע עודדו בצורה נהדרת כשהקבוצה עוד הייתה במשחק, בפתיחת המשחק וברבע השלישי בניסיון הקאמבק, אך יצאו מאוכזבים בסיום לפני שהמשחק הסתיים. לפחות אותם אוהדים יזכו מההנהלה בכרטיס חינם למשחק גביע כאות הערכה על הגעתם.

האוהדים הגיעו, הקבוצה לא. אוהדי חולוניה באילת (רז גליל)

אך אין הרבה זמן להתעסק בעבר, צריך להסתכל קדימה. ביום רביעי ה-5.1 בשעה 21:00, משחק קריטי מול בשיקטאש, משחק הפליי-אין הראשון על העלייה ל-16 הגדולות של ליגת האלופות.
כולם באים!!